הייתי בשירות צבאי משמעותי השתחררתי ומה בסוף אני מובטלת מראיינים אותי כאילו אני איזה בנאדם שלילי. ירד לי הביטחון כבר ללכת לראיונות עבודה בסך הכל אני רוצה רק להתפרנס

מעסיקים התביישו לכם!! אתם מציעים 6500 שח ברוטו לחודש ודורשים שהמועמד יעבור ראיון, בחינות התאמה, בחינות אמינות ובדיקת גרפולוגיה?! נשמע לכם נורמלי?? לי ממש לא!!

שכחתם שגם אתם פעם חיפשתם עבודה?? די לשאלות המפגרות כאילו שאנחנו עומדים להתחתן. באתי להתראיין לעבודה ולא לחתונה. אין לי מושג מה אתם רוצים מחיי. בסך הכל אני רוצה להתפרנס בכבוד במדינה שלי. למה זה אמור להיות כל כך קשה??

קודם כל דורשים שתהייה עם אנגלית שפת אם, זאת אומרת שאם נולדתי בישראל אני כבר בבעיה (לא מספיקה אנגלית ברמת שפת אם) אז איך לעזאזאל אפשר למצוא עבודה בישראל?? חוצפנים!!

חשבתי_שרק_אני_לא_מתקבלת_לעבודה!

אני משער שמי שכתב את זה לא עבר את גיל 27, ובטח שלא ראיין יותר מדי בחייו. הכל שטויות - מידת ההתאמה לתפקיד היא מה שקובעת. תבואו עם חליפה או מכנסיים קצרים, תחייכו או לא - אם אתם מתאימים ועם כל הכישורים (וכמובן שאין מישהו טוב מכם) - אתם מתקבלים.

יש הרבה דוגמאות באתרי ייעוץ למחפשי עבודה - אתרים כמו www.shual.co.il - בהם ניתן לראות איך עובדים מצוינים לא מציגים את עצמם נכון, ונופלים. נופלים בדף קורות חיים, בכניסה לראיון, בראיון עצמו, בחוסר התאמה לדף לינקדאין ועוד. אז מה הפלא?

התקבלת אצלי :-)

היא שאם עובדי ( בד"כ זה בחורות צעירות, שבד"כ אין להן הבנה אמיתית בדרישות למשרה המבוקשת ) מחלקות כוח האדם בחברה או בחברת ההשמה או המיון ימצאו מהר מדי עובד/ת למשרה - להם עצמם לא יהיה מה לעשות, ואז יצטרכו לפטר חלק נכבד מהם. אז מה עושים מחלקות כוח האדם כדי להצדיק את קיומן - מחפשים ומראיינים בלי סוף, ומספרים לבוס ש"אף אחד לא מתאים", ולכן אין ברירה אלא להמשיך לקרוא קו"ח, ולהמשיך לראיין מועמדים, וככה, בשיטת ישראבלוף, יוצרים צידוק להמשך הקיום כל מחלקות כוח האדם האלה, שממילא אין להם שום דבר אחר מועיל לעשות לטובת החברה. ד"א: חברות ההשמה מפרסמות באינטרנט המון משרות שלא קיימות בכלל במציאות, רק כדי לקבל קו"ח של מועמדים פוטנציאליים, ואח"כ לסחור במידע הרגיש הזה עם כל מי שמוכן לשלם כסף על המידע יקר הערך שיש בידן, כולל עם חברות ביטוח, שמנסות כל דרך אפשרית להשיג מידע שיעזור להן להתחמק מתשלום פוליסות ביטוח. חובת סודיות ? חוקי פרטיות ? בישראל ? די, די, נו, בחייאת אמא שלכם, אל תצחיקו אותי...

התקבלתי ושואלת אותם למה לא קיבלו אותי. זה יכול לפתור לך את בעיית ה"אתה לא יודע למה", ויכול להיות שזה גם ישנה את דעתם עליך, כלומר, אם לדעתם אתה לא אסרטיבי מספיק ובגלל זה לא קבלו אותך, ואתה מתקשר לשאול למה זה יראה להם שאתה כן. בקשר לשפה, אם אתה עולה חדש, יש מצב שזה ענין של תרבות, כן, גם אחרי הרבה שנים. בהצלחה!!

אל תבואו בלבוש יפה מדי (כבר לא מדברת על לבוש יחסית צנוע), כי מראיינות יכולות לפתוח עליכן עין (ולפני שיקפצו עליי, אני אמנם פמיניסטית אבל גם מציאותית) ולא לקבל אתכן רק כי אתן יפות וצעירות יותר והן לא רוצות מתחרות. ולצפוני המגייס מתגובה 45 - מה נורה אדומה בבת 28 בלי ילדים?? כאן 2014, בטח ובטח בת"א, אולי בצפון זה אחרת. אם יש ילדים אז לא מקבלים כי אומרים שכל פעם היא תצא מוקדם לטפל בהם, ואם אין ילדים אז גם באים בטענות? על מה?? מישהי בלי ילדים תשקיע הרבה יותר בקריירה.

בתור אחד שמגייס.. 1. אל תהיו שחצנים יתר על המידה אבל תפגינו את מה שאתם יודעים. 2. תגיעו בזמן, לא מוקדם מידי ובטח לא מאוחר. 3. אם מציעים קפה ומתחשק לכם קפה אז תקחו, אל תהיו ביישנים. בגדול, תתנהגו כאילו אתם כבר עובדים בחברה. 4. אם אתם לא מבינים במשהו אל תכתבו את זה בקורות חיים. 5. תהיו עצמכם ואל תשחקו אותה. לא לכל התפקידים מחפשים מנהלים פוטנציאלים והרבה פעמים מחפשים מישהו שיתאים גם באופי לצוות הקיים כך שאתם לא באמת יודעים מה המראיין מחפש. 6. השעה לא חשובה, תגיעו מתי שהכי נוח למראיין. לפעמים בתחילת היום יש הרבה מה לעשות ולחוץ ובסוף היום הרבה יותר רגוע. 7. אל תתחילו ראיון מאוחר בערב, גם אם המראיין מציע זאת. אם חשוב לכם אז קחו יום חופש מהעבודה או חצי יום ותגיעו רעננים ולא אחרי שהמנהל הנכחי ירד עליכם במשך כל היום. 8. אם יש תיק עבודות אז תביאו. אם יש לכם תעודות, המצלות, אישורים או כל דבר אחר תביאו, אל תרשמו "המלצות לפי דרישה...", כולם רושמים את זה. אם יש משהו לזכותכם אז תציגו אותו ותתגאו בוא ואל תחכו שמישהו יבקש זאת. 9. אם בניתם אתרי אינטרנט אז כדאי שהם יהיו פעילים ושאפשר יהיה לראות אותם. 10. יש שאלות שאסור לשאול כמו "אם אתה מעשן", "אם היית בצבא", "אם את בהריון" וכו. תעזרו למראיין ותספרו בעצמכם. אם אני רואה שמישהו לא רשם בקורות חיים שהוא שירת בצבא או אם אני רואה מישהו בת 28 נשואה ללא ילדים מיד נדלקת אצלי נורה אדומה... וכל מי שנאחז בחוק ימשיך להאחז בוא כשהוא יושב בבית מול מודעות הדרושים.

אני כלכלן עם נסיון משתי חברות גדולות ומוכרות. אני עובד כרגע שתי דקות מהבית, במונופול מבוסס, עם קידום קרוב. הצטיינתי במקום העבודה הקודם וגם פה התגובות מעולות, יוזם, לומד, דוחף וכל מה שצריך להצליח. מחפש כבר שנה עבודה חדשה רק בגלל שחסר לי אתגר ועניין! מת מזה! מוכן לוותר על כל הנוחות והביטחון רק בגלל עניין! עברתי תהליכים במעל 10 חברות, בדרך כלל מגיע לנקודה הסופית, כולל הצלחה במבחנים, במידה וישנם (כן, גם המכונים הזוועתיים האלה) ועדיין משהו בי לא עובר! השיגעון הזה של "מה לא עבד הפעם" המראיין, המקצועיות שלי, החולצה שלי, השפה שלי, מחרפן כל פעם מחדש. המחסור בפידבק, למרות ההשקעה בלהגיע, במקרים מסוימים, 3 פעמים לצורך רעיונות ומבחנים הוא מטריף. בקיצור ג'ונגל!

שניים-שלושה טיפים נוספים: 1. לשאול שאלות על המשרה, על מקום העבודה - חשוב שהשאלות יהיו ענייניות, ונובעות מהדברים שהמרואין מספר. חשוב שאלו לא יהיו שאלות על תנאי העבודה, אלא על העבודה עצמה. זה מראה שגם לכם יש דרישות ממקום העבודה, וחשוב לכם שהמקום יתאים לכם (לא רק למכור את עצמכם). 2. לנסות לייצר איזשהו קשר אישי, אבל בצורה לא מתחנפת. משהו שהמרואיין מתחבר אליו, ורואים שזה באמת מעניין אותו. למשל, לשאול על ציור מיוחד שתלוי בחדר ואתם אוהבים, ולציין שגם אתם מציירים או משהו כזה. אבל שהכל יהיה אמת, אחרת מרגישים שזה שקר. 3. לחייך הרבה ובביטחון, להגיד שלום בוטח כשנכנסים לחדר - אבל גם זה צריך לבוא בטבעיות. אם אתם אנשים דיכאוניים, זה יבלוט שהחיוך מאולץ. אנשים אוהבים סביבם אנשים חייכנים. בהצלחה!

אם אתה לא מצליח למצוא עבודה זה לא בגלל שאתה מבוגר מידי, זה לא בגלל שאתה נראה לא טוב (אלא אם אתה מנסה להתקבל לעבודה כדוגמן, ואז הבעיה שלך היא יותר עניין של מודעות עצמית ופחות עניין של מראה), לא בגלל שאתה לא קרוב משפחה של המראיין ולא בגלל שאין לך נסיון, זה לא בגלל שרכזת משאבי האנוש מטומטמת (היא לא), זה לא בגלל שאת אישה ולא בגלל שאתה גבר. נכון, פה ושם ידחו אותך בגלל חוסר נסיום או בגלל שרכזת משאבי האנוש מטומטמת ולא שמה ב שכן כתוב בקורות החיים שלך שיש לך את הנסיון הרלוונטי, אבל אם אתה מחפש עבודה במשך תקופה, נתקל ב 5 הצעות רלוונטיות בחודש ולא מצליח להגיע או לעבור ראיונות, הבעיה שלך היא אחרת. כל הזמן שתמשיך לפזר תירוצים ולא תנסה להבין באמת מה הבעיה שלך, לא תפתור אותה.

גם תשובה שלילית במייל או SMS מספיקה לי, רק תחזירו תשובה.

מחפשים את החבר'ה המשועממים והרגועים שיבואו לעבוד חודש ואח"כ ילכו לראיון חדש . כי אחרת יסגרו את מחלקת גיוס משאבי אנוש .

עשית לי את הבוקר

במגזר הציבורי ובצבא, אבל גם במקומות אחרים - שולחים למבחני מיון, בעיקר בפיל"ת ובאדם מילוא. שם יש מערכת משומנת היטב שדורסת את האנשים ומכניסה אותם לקופסאות מרובעות באמצעות מבחנים שטנציים ומגעילים. באף מקום בעולם לא שולחים כל כך הרבה למבחני מיון. בחו"ל מנהלים סומכים על עצמם ומראיינים בעצמם, ולא צריכים שמישהו יגיד להם מה לעשות. ישראלים לא מודעים לכמות ולאיכות של המידע האישי ביותר שנרשם עליהם במוכני המיון, ללא כל פיקוח, וללא ידיעה מה ייעשה עם המידע הזה בעתיד. יש אנשים שיכולים להיפגע מאד ממבחני המיון ומתוצאותיהם. ההתקרצצות של המראיינים (פסיכולוגים בתחילת דרכם, או כאלה שלא מצאו עבודה) מחליאה ופוגענית, ואני ממש לא מבין איך אנשים מסכימים לזה. הבעיה היא שבמצב של אין עבודה, לאנשים אין ברירה והם נכנעים לתכתיב של מקומו העבודה. ובמגזר הציבורי - לאף אחד לא איכפת מהכסף, ולף אחד אין אחריות, אז שולחים למבחני מיון... את התפקיד יקבל בכל מקרה המקורב או קרוב המשפחה ומבחני המיון הם רק לצורך מראית עין של "מעין מכרז". ואם אתם חושבים שאני אדם ממורמר שלא הצליח במבחנים - אתם טועים. דווקא הצלחתי, אבל מתוך היכרות, השיטה הזו מאד מקוממת אותי, והיא מונעת מאנשים טובים ויצירתיים להתקדם בחיים, והיא מקדמת מנהלים דורסניים וחסרי אינטיליגנציה רגשית. כל כך חבל!

נשלח מהסלולארי שלי

ואתם מנסים ללמד אותנו איך משחקים.

7 - גם אם ליקקת למראיין בראיון אבל לא התייחסת יפה לעובדים אחרים בזמן ההמתנה, לדוגמה אם התנשאת עליהם "אני מהנדס-על / סוכן מכירות שהמציא את היקום ואת פקידה סתומה או ואתה סתם שוער בור" (בהגזמה) הסיכויים שלך קלושים. מה לעשות שהפקידה של המנהל שעוזרת לו בכל דבר או השוער שמחייך אליו כל בוקר יותר קרובים אליו ממך. 8 - אכן מאוד מעצבן כשמרואיין שולח את המראיין להכין לו קפה כאילו הוא המשרת שלו. הצעה שלי תיישמו את מה שכתוב כאן. אמנם אתם לא יכולים לשנות את מזג האוויר או לבחור את יום הראיון, אבל אתם כן יכולים לשנות את הדברים שתלויים בכם!

הלכתי להתראיין לתפקיד בכיר ולא התקבלתי, אלא מה, הבחור שכן התקבל לעבודה שאותו אני מכיר מהעבודה בעבר, פוטר מכל שלשת מקומות העבודה האחרונים שבהם היה, למה? כי יש לו בעיית פיוזים קצרים..... אבל מה, הוא יודע לספר סיפורים טוב.

שלא משלמים כסף הבעיה שיש עודף פועלים במדינה

צריך פרוטקציה- קרוב משפחה בחברה, צריך להתלבש חשוף (נשים), זה שוק עבדים, צריך להיות צעיר וכו'... בואו נודה על האמת- תסתכלו בכנות על הפרצוף של רוב הישראלים: האם הם מתלבשים בצורה מכובדת לראיון עבודה? נדיר... רובם די חופשיים בלבוש, אפשר ללבוש ג'ינס, אפשר איזו חולצה פרחונית מהשוק וככה זה מצטייר- שוק. האם אתם חפים משגיאות כתיב/עילגות? אם אתם לא מקפידים על "שלושה" או "שלוש" בזמן הכי קריטי של ראיון למה שתקפידו על פרטים קטנים בעבודה? ומה לגבי "מבטא" ערסי- זה הרי דבר שרוב הישראלים לוקים בו בוודאות. איך אפשר להאזין לזה בכלל? זה למעשה התחום עליו הכי הרבה נפסלים, זה כל כך צורם לאוזן... לבעל העסק בסופו של יום חשוב להרוויח והוא רוצה לדעת שהמועמד שיושב מולו יביא לו תשואה של כ-150% ממשכורתו (בערך). מה לעשות? ראיון הוא לא כמו יום עבודה רגיל ודורש אקסטרה אקסטרה תשומת לב לפרטים. מן הראוי שישאלו את עצמם כל כך הרבה אנשים שלא עוברים ראיונות באופן סדרתי- אולי הבעיה בכל זאת לא במערכת? אולי היא בי? זה יביא אתכם מהר יותר למקום פחות מתוסכל.

אני לדוגמא נפלתי. נפלתי חזק בוס ראשון היה אלוף להמציא עבודות. קשה לו שיש כמה דקות ביום שכמעט לא עושים כלום. הלך התקדם האיש ובא יותר גרוע ממנו.. עובר כל שניה מול המשרד בכאילו, מפתיע פתאום ומעיף מבט למסך לראות מה אני עושה אלוף בהמצאות עבודה ותמיד זה מייד ששותים קפה או שיש בטלה של כמה דקות. מתערב יותר מדיי בעבודה ובחיים הפרטיים, חושב שיכול לתכנת אנשים. מתווכח על כל דבר וחושב שהוא הכי צודק והכי חכם, לא נותן הרבה צ'אנס לאחרים. אבל לא נורא, בגלל אנשים כאלה טובים עוזבים, הפסד עצום לחברה. לכן, יותר חשוב לאתר בוס טוב מאשר עובדים כי אם השורש דפוק הענפים נושרים

1. שעת הראיון-השתדלו להתראיין בסביבות 12 בלילה הודיעו למראיין שזו השעה היחידה הנוחה לכם 2.מזג האוויר-הגיעו בגשם סוחף נוטפי מים והניחו את המטרייה על המחשב של המראיין ונערו אותה היטב על שולחנו. 3. זמן הגעה-הגיעו חצי שעה באיחור אפנתי ותנו קריצה למראיין שיבין שמעתה הוא יחכה לכם ולא להפך. 4.אם המרואיינים האחרים מתראיינים באותו יום-אין שום בעיה. הציעו להם קפה בנימוס ולכל אחד מהם שלשלו לאקסטיב משלשל לתוך הקפה. הבעיה נפתרה. 5.תחושת העצמה שאתם מקרינים: פשטו את החלק העליון של לבושכם ועמדו בפיסוק רגליים ונענעו את הישבן לכל כיוון. אחר כמה מתיחות צאו בריקוד זומבה סוער מול כל צוות המשרד אחר כך לכו לעשות עם כל עובד סלפי לחוד תוך חריצת לשון. תמיד עובד הטריק הזה. 6.מה שאתם עושים בזמן המתנה-כאן הדעות חלוקות. אתם יכולים להוציא את הפלייליסט המזרחי חתונות שיש לכם באייפון ולנגן שכולם יהנו, אתם יכולים להטריד מילולית כל פקידת קבלה, לשאול מה היא עושה בערב ואם יש לה חבר. גם כאן אפשר להשתמש בטריק הסלפי. חוץ מזה אם ישנם חפצים שעומדים בדרככם כמו עציץ למשל מומלץ מאד להראות לבוס שאתם הולכים לשנות כאן את הדברים ולהזיז אותם למקום אחר. אתם גם יכולים למשל להראות את הכשר היצירתי שלכם ולשנות את סדר המשרד השולחנות והכסאות. הבוס יאהב את היצירתיות הזאת על ההחלה. 7.היחס שלכם לפקידת הקבלה ואנשים אחרים: שבו לה על השולחן ותחפרו לה על הטיול שעשיתם לדרום אמריקה. השתמשו במימיקה להדגים חוויות וסוגים של אנשים שפגשתם. אתם יכולים להציע לה קפה אבל להביא לה תה במקום כדי לבחון את תגובותיה. אתם יכולים להחליף אותה לכמה דקות שתלך לשרותים ולענות לטלפון בפתיח של החברה המתחרה. הכל יתקבל בברכה. 8. אם מציעים לכם משהו לשתות אל תהיו פראירים, לכו על גבוה בקשו וויסקי משובח או יין מבציר טוב אם אין להם והם מתעקשים על קפה סנן מיד יו איזה קמצנים אתם בן אדם מבקש כוסית לא מבקש למבורגיני...אגב כאן המקום על ההתחלה לשאול על רכב חברה ולא לצאת קטנים כשיגידו לכם מאזדה 3, זה בשביל לוזרים צריכה להיות התשובה שלכם. 9. אהבה עצמית: באארור שאתם אוהבים את עצמכם השתדלו להראות זאת בראיון. כל דבר שינסו לערער את בטחונכם תגידו "אתה לא יודע כלום" או "בוא אני אלמד אותך את העבודה אח שלי" בסגנון הזה. בשלב הזה העבודה אצלכם בכיס. 10. בגדים שתלבשו לראיון: יש אסכולה האומרת שכפכפים טי ומכנסיים קצרות זה מספיק. אני אומר תחו קצת שיק בחייכם: אני בעד חולצה עם אמירה כמו "העם רוצה סדק חברתי" או "תנו לחיות ולסודנים לחיות", או "אני טבעוני, ומה אתה? רוצח בעלי חיים" משהו כזה בומבסטי בצבעים של אדום או צהוב להתאים לכובע. לגבי מכנס בגד גלישה יעשה רושם של גלשן עם אומץ כזה שזורק את עצמו על הגלים ולא שם פס על החיים, זה הרושם שאתם רוצים לעשות. לגבי מכסה לרגל הייתי מאד ממליץ קרוקס זה קצת נדוש לכן סנדלי שורש עם שאריות של חול יספיקו בהחלט. לא לשכוח כובע פדורה בצבע אדום, לא לשכוח משקפי שמש שרשורי חרוזים שקניתם בהודו יעשו מכם קצת רוחנים ומסטיק בפה זו חובה! אם אתם מעשנים כבדים רצוי שקופסת סגריות תבצבץ מהכיס וכאשר אתם כבר מרגישים נינוחים בראיון הציעו סיגריה למראיין, אם הוא לא מעשן זה סימן שהוא מחכה שאתם תדליקו סיגריה והוא יבקש מכם לכבות אותה אבל זה רק משחקי כוח המראיין ירצה לראות מה התגובה שלכם שצריכה להיות "אח שלי, זה מאיי וואי או הפרי וואי. שננו את עשרת החוקים הללו ואתם עוד תודו לי שלימדתי אתכם איך להתראיין. בהצלחה!

ומראים לו עובד בטוח בעצמו שיודע מה הוא רוצה ועל מה הוא הולך, ובכל מקרה עדיף לשבת בנחת על כוס קפה מאשר לעבור ראיון כאילו אתה חשוד בפח"ע.

האם יש תקווה לשיפור ? או שכבר עברנו את נקודת האל חזור בדרך למטה ?!

רוב המראיינים לא מקצועיים לא למדו איך להיות מודע ולהקטין (אי אפשר לנטרל לחלוטין) את ההשפעות הלא רלוונטיות (לומדים את זה באוניברסיטה). רוב המעסיקים נותנים לעובדים לראיין בלי להכשיר אותם, וגם בלי לנטרל השפעות של איום פוטנציאלי על העובד עצמו ועוד. ועוד. אבל מה - כשמחפשים עבודה - למראיין הלא מקצועי בד״כ, יש כבר עבודה לנו לא... אז חייבים לשחק את המשחק - אבל לפחות תקראו לילד בשמו.

יש מנהל מגייס, תפקידם של ה HR הוא רק לקבל קו"ח, לעשות טלפונים, לתאם ראיונות ולהחזיר תשובות למועמדים. וגם, במידה ויש מבחן בכתב, "לשמור" על המועמד כשהוא נבחן.

הרי הכל זה ג'ונגל...והישרדות וג'וב סקיוריטי. ואין חדש תחת השמש. הכי מסוכן זה מראיין שמרגיש שאתם חכמים ממנו ואז הוא מרגיש מאויים וגם מישהו שהוא לא מרגיש בנוח מולו אם בגלל דעות קדומות או בגלל שיפוט מוטעה או אינטואציה שגוייה. וברב המקרים אין למרואיין שליטה על זה.

שוק עבדים שוק בשר השפלה לא להאמין שחיינו מתנהלים עדיין סביב הכסף העבדות וכל זה. באני אדם תתבגרו. מספיק עם האגו. עוד לא ראיתי פיל שהולך לעבודה וג'ירפה שעושה קניות בסופר. אנחנו כוכב לכת אחד מתוך ביליוני כוכבי לכת ואתם חושבים שהגעתם לחיים על כדור הארץ כדי להיות עבד של משהו ולמות וזהו בזאת מסתכם תפקידכם? תחשבו על זה. זה מטומטם. יש על כדור הארץ מזון אוויר מים והמון משאבים כדי שנחיה כאן. לקחו לנו את כולם ושמו עליהם תג מחיר כדי שתהיה לכם סיבה להיות עבד של משהו. בזמן שאתם עובדים הוא נהנה מהחיים שלו וככה הוא ניצח אתכם. מספיק!!!!!!!! אל תתנו לזה להמשיך לקרות. כלכלה מזדיינת שתקרוס כבר.

כדי להראות לבוס העתידי מה אני חושב עליו.

"אופס, את לא עושה לי את זה, ביי ביי". מאחלת לכל מעסיק להיות מובטל!

אנשים ששותים קפה יעדיפו אנשים ששותים קפה על ני אנשים ששותים מים. וממתי יש "רשימת קניות" כל כך ארוכה ומסובכת לקראת ראיון? תגיעו מעט לפני הזמן, תתנהגו כמו בני אדם, תלחצו את היד ושלום על ישראל. תכף אנשים יזיזו את כל הראיונות שלהם לימי שני בשנה 10:30, זה נהיה קרקס.

אם אתם גמדים לא יקבלו אתכם לחברות הייטק , אם יש לכם עיניים כחולות ושער שחור תגיעו רק בימי רביעי לראיון , אם אתם שמנים לא יעסיקו אתכם בעבודה בנקאית , אם יש לכם שער בלונדיני וגובה של 1.70 ותסרוקת קצרה לא תתקבלו לעבודה בשרות לקוחות. בקיצור הבנתם אילו חולי נפש מראינים אתכם ואילו קריטריונים פסיכוטים ממצאים פסיכים.

הכי חשוב