של השרים. כאשר מע"צ הייתה קיימת מחיר הסלילה היה ידוע, מחיר טונה אספלט היה ידוע והקבלנים הפרטיים נתנו מחירים קצת יותר זולים. מה שעשו הממשלות למינהן צמצמו את התקציבים כך שלמעשה לא היו פרויקטים לחברה ואז טענו הממשלות שיש לסגור את החברה כי עיקר ההוצאות הן על שכר ואין עבודות. שנה לאחר סגירת מע"צ קפץ מחיר האספלט פי ארבעה ויותר ומחיר הסלילה עלה גם הוא. בחברה החדשה נפתרו לאט לאט מכל המקצוענים שבאו ממע"צ ונשארו רק המקורבים והמקורבים ללא שמץ של ידע מקצועי. כך שגם הפיקוח הוא לא פיקוח וכולם חוגגים על חשבון המדינה (משלם המיסים). מי שאחראי לפחות ביותר מחמש שנים הוא שר התחבורע שיש לו זמן להתראיין על כל נושא שאינו שייך למשרדו החל בביטחון וכלה בעניינים פוליטיים אבל מעט מאד בענייני משרדו שחורג בתקציב ומאחר בפרויקטים והדבר היחיד בו הוא מצטיין הן הכרזות שמאחריהן יש רק שוד ושבר (הרפורמה בתחבורה הציבורית בת"א, הרכבת הקלה וכו').