למה המדינה לא לוקחת את המושכות בעניין

פוטרתי מאינטל לאחר שנות עבודה רבות ולמרות השכלתי הרחבה (שני תארים) וניסיוני המגוון אף מעסיק לא טרח לחזור אלי, רשת הקשרים החברתיים כבר לא עובדת. מה שמתואר בכתבה לא תואם כלל את המציאות. מאוד קל לכתוב מהמקום השבע ולהשיא עצות. אולי כמובילת דעה בארגון תרימי את הכפפה כיצד ניתן ליצר מאגר עבודת ולחבר בינם לבין מחפשי העבודה או כל יוזמה שתציע פתרון אמיתי.

העברת עבודות להודו וסין, על חשבון עובדים יהודיים. המדינה מאפשרת זאת , והמעסיקים פשוט חסרי לב ורואים רק דולרים בעיניים. אבל מה, אין ארוחות חינם ולא לעולם חוסן. למה לשלם ליהודי כאן, שאפשר לשלם רבע להודי שם ?.. נכון בטווח הקצר, אסון בטווח הארוך.

אני מהנדס תוכנה ואלגוריתמים בן 59, תואר שני, עובד במשרה מלאה ובשכר גבוה, כשהייתי בן כ- 50 עניתי למודעה של אינטל בה עניתי בדיוק לדרישות והיה לי נסיון רב ושלחתי קורות חיים במייל (בהן צוין הגיל אבל לא הכתובת), למחרת הופתעתי לקבל טלפון מאינטל ובו התבקשתי לציין את כתובתי כדי שישלחו לי תשובה (הם כבר החליטו שאינני מתאים וברור שבגלל הגיל), כמובן טרקתי את הטלפון. אז מה ההיתממות של הגב' נירית כהן, הרי באינטל זורקים לפח קו"ח של אנשים כמוני מבלי לראיין אותם אפילו אז איך אני יכול לשנות עמדה כזו ?

מי ייתן לי עבודה מעל בגיל 60, 55 או 50? אני לא אעזוב את העבודה שלי אחרי 2 שנים לעבודה טובה יותר אפשרית. אני לא אעזוב את העבודה שלי כי אני רוצה לטייל בעולם. אני לא אעזוב את העבודה שלי, כי אני לא אוהב את הבוס שלי או בגלל "הוא לא הוגן". אני רק רוצה לעבוד כדי לפרנס את אשתו והמשפחה שלי, "הם" רוצים אותנו לעבוד עד גיל 67... באיזה עבודה? אין לי שום דבר לתרום לחברה שלנו?

הכותבת מעולם לא התמודדה עם חיפוש עבודה. נכנסה לאינטל כסטודנטית ומאז היא שם , למעלה מ 25 שנה

אני בוגרת תואר ראשון ושני כאן בארץ, עבדתי רוב חיי בתפקידים בכירים בחברות שונות, בגיל 51 פוטרתי מעבודתי ואז כאשר התחלתי לחפש עבודה פתאום לא ענו לי, או שהוזמנתי לראיון ואח"כ דחו אותי, אני לא מבקשת יותר משכורת, אלא את מה שמוכנים לשלם, הורדתי את התואר השני מקורות החיים, אך כיום מעדיפים צעירים/ות עם 2-3 שנות ניסיון. אין לי אפשרות לעבוד בעבודה גופנית, כיום אני מצטערת שלא פניתי בזמנו לתחום ההוראה או לעבודה באחד ממשרדי הממשלה, לפחות שם המשרה מובטחת וגם הפנסיה.

סיבה ראשונה המגזר הציבורי (וחלק מהמגזר הפרטי בעיקר חברות גדולות) מגביל את גיל הכניסה לעבודה בנהלים מה שמקטין מאוד את היצע המשרות לאנשים מעל גיל 40. הסיבה השניה לשכות התעסוקה מכריחות צעירים לעבוד ולא נותנים להם דמי אבטלה לעומת זאת בני 40 יכולים לסרב לעבודה ולקבל דמי אבטלה. והסיבה השלישית עד כמה שלא נעים להגיד את זה היא שחלק ממחפשי העבודה מעל גיל 40 הם לא מי יודע מה (ולכן פוטרו התפטרו לא מוצאים עבודה וכולי וכולי) מן הסתם אדם לא מוצלח ישב הרבה זמן על המשבצת של מחפש עבדה ולכן יעמיס את הסטטיסטיקה לעומת זאת פרי מובחר יעלם מהר מאוד מהשוק של מחפשי העבודה. אז כשמסתכלים על תמונה רגעית רואים הרבה מחפשי עבודה לא מוצלחים בני 40 פלוס אבל לא רואים הרבה יותר שכבר מצאו עבודה (או שמעולם לא פוטרו) אבל הם בכל זאת שם. מעניין אם מישהו טורח לבדוק מה שכבת הגיל שבה יש הכי הרבה מחוסרי עבודה. אני מתערב שזה לא השכבה של שנות הארבעים

כבר יבשו עינינו מדמעות, ופינו כבר נותר אילם בלי קול. מה עוד נבקש, אמור מה עוד? כמעט ביקשנו לנו את הכל. את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים. בן 59 , מחפש עבודה אחרת. (כעת עובד) עושה את כל מה שממליצים לי, אבל לא מקבל תגובה לכל הפניות שמעביר. כל הפניות לחיפוש עבודה ממוקדות בצעירים. ההתנהלות של חברות ההשמה ממש פוגעניות. כל התקשרות שלי לחברות ההשמה נענות בתגובות איומות. אבל, מידי פעם אני מקבל טלפון מאוד נחמד. ואז מתברר שמציעים לי שירותים בתשלום. מרגיש רע מאוד מכל התהליך. הבעיה היא לא כלכלית מכיוון שאם אפרוש אקבל מיד פנסיה גבוהה, ויש לי חסכונות. אני רוצה שינוי ומרגיש שלא אצליח. אני משוכנע שזה בגלל הגיל. זה לא חדש שבישראל יש אפליה על רקע גיל, ולא ישנה אם מומחים שונים בתחום התסוקה יכתבו שגם לעובד יש אשמה. רק עובד מבוגר עם ידע מאוד ספיציפי נדיר , יזכה למצוא עבודה בגיל של מעל 50.

הכל אשם מי שהביא את שיטת עובדי הקבלן.אם לא היו עובדי קבלן כל המדינה היתה נראת אחרת .(אולי רק שוק העבודה היה נראה אחרת)

בארץ שלנו המעסיקים לא מחפשים עובדים אלה עבדים בשכר הנמוך ביותר שניתן .ללא קשר לנסיון מי שמעל גיל 35!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועדין לא תפס את העובדה הזאת יפגע קשה במוקדם או במאוחר החזירות של הפרטות בכל מחיר והוצאת עבודות למיקור חוץ מביא את העובדים בארץ למצב של פועל יומי ללא תנאים , וגם איש היטק שחושב שטפס את אלוהים בביצים ימצא את עצמו במצב דומה בקיצוץ הבא.

העובדות הבאות יכולות להסביר חלק מהקשיים: 1. אין יותר בישראל האזרחית ייצור היי-טק. 2. אין יותר בישראל האזרחית כוחות עבודה כמו טכנאים והנדסאים שהפכו למקצוע מוקצה בחסות ועידוד השלטון. 3. בהמשך למדיניות הממשלה לדורותיה נוצרה אוירה של חוסר יצרנות והסתמכות על כוח עבודה זר. 4. הישראלי הממוצע התרגל לא לעסוק בעצמו במקצועות הדורשים כוח גופני ואו יכולות טכניות. 5. אופיו של הישראלי (דברנות רבה, וכחנות ובזבוז זמן רב לריק) גורמים לחוסר כדאיות לייצר בישראל. 6. הישראלי הממוצע בעל כישורים נחותים בביצוע וגימור מושלם של עבודות כפי שנהוג בחול. 7. שכר העבודה שהישראלי דורש לעצמו גבוה בהרבה מהתמורה שהוא מספק.

עובדים איכותיים עם נסיון (בעבר) מהסקטור הפרטי. היעילות בסקטור הציבורי תגדל ולא נהיה במצב בו צעירים מגיעים לסקטור הציבורי ישר מספסלי האוניברסיטה וחושבים שהם מבינים בעסקים וכלכלה (רמז "נערי האוצר").

המעסיקים הישראלים הם מהנצלנים ביותר בעולם. מספיק להסתכל על שעות העבודה המטורפות שעובדים פה, והמשכורות הנמוכות לעומת אירופה וארה"ב, בשביל להבין את התופעה. המטרה היא לנצל את העובד ולסחוט ממנו את המיץ עד הטיפה האחרונה. התוצאה: אין לעובד כמעט זמן איכות עם הילדים כדי לקיים חיי משפחה תקינים, העובדים ממורמרים -> פריון העבודה יורד. אם משווים את פריון העבודה הישראלי לעומת פריון העבודה בארה"ב ואירופה יחסית למס' השעות, בישראל פריון העבודה נמוך מאוד יחסית לשעות העבודה המרובות. הניצול הנוסף הוא רצון להביא כ"א זול ככל האפשר על-מנת לצמצם עלויות, ואחת השיטות לכך היא לגייס עובדים אקדמאים צעירים עם 2-3 שנות ניסיון ולהיפטר מהעובדים ה-"זקנים" בני ה-40+, וזאת התוצאה.

מי רוצה אוירה צעירה? מה זה מקום בילוי? אני בן 35 בהייטק ורועד מפחד מהעתיד השחור... תכנסו לדרושים של תעשיה אוירית ותמצאו סרטון קידום לגיוס עובדים המכוון לצעירים באחד המקומות היחידים בהייטק שעדיין נותנים כבוד למבוגרים.

דווקא החוק נגד אפליה על רקע גיל הוא זה המעודד אפליה. מעסיק המזמין עובד מבוגר לראיון החוק מחיל עליו את החובה להוכיח שהוא לא קיבל אותו בגלל גיל ומאפיינים נוספים. אתם חושבים שמעביד שהוא גם מראיין ומחליט בהתאם לתקשורת שהייתה בינו לבין המרואיין יכול להוכיח כזה דבר ? בודאי שלא. במצב הזה עדיף להזמין מראש את אותם עובדים שלא יתלוננו ואולי גם ינסו לסחוט אותו מכיוון שלא בחר בהם. במילים אחרות החוק נגד אפליה יוצר את האפליה או כפי שנכתב בכתבה יש בו לחזות את העתיד. ככה זה גם עם כל החוקים המגינים על נשים. למיטב ידיעתי גם נשים פמיניסטיות רבות כמעבידות מעדיפות לא להעסיק את מי שיכולה להתלונן עליהן. כי פרנסה ואידיאולוגיה אינם הולכים ביחד. ולפני שכמה צעקה כנגד המעסיקים חשוב לציין שדווקא עובדים שכירים צעירים אינם רוצים בסביבתם עובדים מבוגרים שירוויחו יותר מהם ויחשבו למנוסים מהם. מניסיון, כשעובדות צעירות שוחחו איתי על מי שאבחר הן יעצו לי להעסיק עובדות רווקות צעירות מהן שיכולות להשאר שעות נוספות או עובדים.צעירים כדי שהן תוכלנה לעבוד פחות על חשבון העובד/ת החדש/ה. דווקא בניגוד לעמדת השכירים/ות בחרתי לאחרונה עובדת שעל פי הכתבה לא הייתי אמור לקבל. העובדת התקבלה לא בגלל אידיאולוגיה אלא כי היא התאימה והיא אינה העובדת היחידה מתחום הגילאים שבכתבה. ולעצם העניין, כפי שעובד צעיר מנסה לשפר את קורות החיים שלו כך ראוי שיעשה עובד מבוגר אך מהצד השני. הוא צריך לא להבליט את היותו אוורקווליפייד, או ליצור את ההרגשה שישאף לשכר לא ראלי לתפקיד בשל ניסיון רב מידי. גם אם הניסיון עשיר אפשר אפשר לנסות ולהתאים את הדברים לתפקיד במכתב הציפיות. כן אפשר לציין את היתרונות בגיל המבוגר כמו נכונות לשעות נוספות כשצריך, זריזות עבודה וכו'. יחד עם זאת אני מודה שאני לא מהייטק. בהחלט יתכן שבהייטק הבעיה חריפה יותר משאר התחומים. שיהיה בהצלחה לכולם, עובדים ומעבידים, צעירים ומבוגרים.

1. האם מעסיקים ישראלים מקבלים קורות חיים, מסמנים גיל ו"זורקים אותם לפח" ? בהחלט כן. 2. "במידה וקורות החיים ערוכים כראוי .." ברור שהם ערוכים כראוי - מותאמים לכל משרה וכתובים בעברית הרבה יותר טובה משל הצעירים. ידע מקצוע נרחב ביותר. "ורצוי שיגיע לראיון עם הביטחון המקצועי הנכון" לאחר שנתיים של אי הצלחה - הבטחון המקצועי מתפוגג כלא היה גם אצל האדם החזק ביותר נפשית. 3.מנהל מגייס פוגש מועמד בגיל 45 פלוס, הוא מושפע מתפיסות או סטיגמות- בהחלט כן. אין טעם לדבר על חששותיו של המראיין - עלול לגרום לאנטגוניזם עקב התנשאות. טועה ומטעה הכותבת מהבחינה הפסיכולוגית- לא ניתן לשנות בשיחה של 5 דקות פחד קמאי של איום. אוברקווליפייד כמילת סינון- אדם שהיה מנהל בעברו יכול להאפיל על ראש צוות צעיר.. אך אם ראש הצוות ידע לנהל - יוכל לקבל את יתרונות הנסיון של העובד לטובתו הוא. מנהל מגייס - הנעול בתפיסות כלליות ומוטעות כאדם - לא יוכל לבחור נכונה את האינדווידואל כמועמד ראוי וללהרגיש שהארגון הרוויח מבחירתו. 4. לארגון יש חלק פעיל במגבלה, ואינו מעויננין לטפל בהסרת החסמים. "חברה צעירה ודינמית מחפשת עובד עם שנתיים נסיון" - זה אומר הכל. לא רוצים לשלם או יציבות עסקית נמוכה או אין מערכת תגמולים אמיתית השזורה כחוט השני בחזון הארגון [ INTEL יוצאת דופן בתחום זה]

כל מגייסי כ"א טועים בתפיסה לגבי גיל המועמדים הם לא מבינים שיש יתרון במועמד מעל לגיל 45 בדרך כלל אין לו ילדים קטנים שבגללם הוא צריך להעדר מעבודה, או מילואים נאמנות למקום העבודה גבוהה יותר (מאשר הצעירים הנוטים להחליף עבודות) ניסיון רב,בגרות מנטלית, והם לא מבינים שגם הם יגיעו לגיל הזה מתי שהוא

אני כיום בן 47 ולפני מספר שנים עבדתי בחברות נחשבות בשכר מעל הממוצע. לקראת גיל 41 -42 פוטרתי כי אני נחשב "זקן" ,אז מה עושים ? בוכים? הולכים ללשכה? לומדים עוד? לא!!! מחפשים ענף עבודה שתמיד צריך אותו והוא תחבורה ציבורית קרי לימוד נהיגה על מונית או אוטובוס יש תמיד עבודה ועד הפנסיה. אז נכון זה לא סקסי והחומר האנושי הוא לא הייטק אבל יש פרנסה סבירה אז יאללה מספיק להבכיין ולחפש עבודה ולהיות מתוסכל. איתן

אז אל תהיו קורבנות ותחשבו על הדרכים שניתן לקמבן את קורות החיים שלכם ע"מ שתוכלו להתקבל ולהתקדם

רבותי, אם היה ביקוש לאנשי הייטק, המעסיקים היו מגייסים כל מה שזז. בהינתן שכל מעסיק מקבל עשרות ומאות קו"ח על כל מישרה שהוא מפרסם, יש לו את הפריבילגיה לבחור את מי שבא לו, ואי אפשר להאשים אותו בבחירת מועמד זה או אחר. זכותו להחליט עם מי בא לו לשבת בישיבה כל יום, את הפרצוף של מי בא לו לראות כל בוקר וכו' וכו' ...... זה העסק שלו וזכותו לבחור את מה שמתאים לו. בשנת 2000 בשיא תקופת הבועה התרוצצו המעסיקים עם הלשון בחוץ וגייסו את כל מי ואת כל מה שזז ...... כולל אנשים בשנות ה- 70 שלהם שעשו טובה ובאו לעבוד. זהו ..... פשוט עניין של היצע וביקוש ולא של אפלייה. וכשמגיע רגע הבחירה של המועמד טיבעי שיעדיפו את הפחות מבוגר כפי שמעדיפים את הפחות מטומטם ....... אין בארץ מפיק משרות לאקדמאים ומכאן מתחילה וכאן גם מתמקדת הבעיה. חג שמח :)

בניגוד לגרמניה שם מעסיקים גם בני 60 + בארץ יש עודף של עובדים צעירים , זולים ופראיירים הדרך היחידה להחלץ מהמבוך - הגבלת הילודה

המעסיק פה רואה את הטווח הקצר! להעסיק אנישם לכמה שנים וכך עדיף צעיר חסר נסיון אבל עם השקעה עצמית גבוהה בלימודים כך הוא חוסך ! ביבי רוצה לטובת המעסיק העיקר שוק חופשי1 זאת מדינה קטנה ואין פה תחרות משוכללת כמו באירופה או צפון אמריקה ולכן טענת התחרות נופלת והמדינה צריכה להתערב ע"י הנחות מס למעסיקים!! או פרוייקטים מיוחדי לבני 45 פלוס. כולם חיים בהישרדות פה ומתעלמים מדברים קשים שקוראים פה!!

נסיון = כסף, זה נכון, הבעיה שלי כמעסיק היא שלא תמיד הנסיון הזה רלוונטי למשרה, וגם אם כן, קשה לתרגם אותו לשכר גבוה יותר משל מישהו צעיר. כמו כן, ברוב המשרות אצלינו מתחילים מלמטה, וההעדפה היא לקדם אנשים מתוך הארגון. אין לי בעיה עם הגיל, אבל אם מישהו מגיע עם הרבה נסיון ולא מוכן להתפשר על השכר, זה בעייתי בשבילי לקבל אותו.

זה לא קשור לבני 45 פלוס. גם צעיריםהיוםמבינים שבעבודה קשה, במיוחד בתור שכיר, אתה לא מגיע רחוק כי אפילו אם תרוויח 30 אלף לחודש, חצי מזה ילך למיסים והשאר למחיה. אז כשאין ברכה בעבודה, מה הפלא שאנשים לא נלהבים לעבוד עצוב שהפכנו למדינה שבה עבודה קשה שווה לעבדות ורק בקומבינות ותחבולות אפשר באמת להגיע לאנשהו

אסתר, הטענה שלך לא הכי נכונה. בני 45+ נחלקים לקטגוריות העסקה. מי שעבד בעבודות כפיים מן הסתם יחפש עבודה בקטגוריה הזו. אבל מי שעבד בעבודות משרד, הייטק ואחר ... בזבז המון זמן בחיפושים בתחום שלו. ואחרי שסחט את כל חסכונותיו. יחפש עבודה בכל עבודה מכניסה (גם בשכר מינימום ואו בשכר שלא הולם את נסיונו וכישוריו), העיקר לחזור למעגל העבודה. וזה כולל גם בעבודת כפיים. יש המון דוגמאות לכך. אנשי הייטק שעובדים בשמירות, כנהגי מוניות, כשליחי פיצה ועוד... חבל לציין זאת כפינוק של בני 45+

מה פלח העובדים מעל גיל 55 באינטל בישראל ? (האחוז שהם מייצגים מכלל עובדי אינטל ישראל). אשמח לקבל תשובה.

הצעה לכל בני ה-45 שמתקשים למצוא עבודה : תקישו בגוגל "התמודדות עם אפליה על רקע גיל בתהליכי המיון וחיפוש עבודה" ואם מה שכתוב שם יעזור לכם אז שתפו עם חברים שלכם כמו שאני עושה עכשיו. בהצלחה.

ידיד בן 57 פוטר במסגרת קיצוצים בקנדה בחברת הי טק תוך 3 שבועות מצא עבודה שרצתה את נסיונו. כי נסיון שווה המון כסף לחברות החכמות.

הצרה הגדולה של בני 45 ומעלה שהם מחפשים עבודה נקיה משרדית בעיקר. שכחנו כבר את העבר, אמנם קצת רחוק אבל בכל זאת היה קיים ועוד איך, בה הגיעו ארצה מאירופה אחרי המלחמה בעלי תואר דוקטורט בהרבה תחומים, מהנדסים, אדריכלים ועוד כל מיני אנשים בעלי תארים שלא התלוננו ויצאו לעבוד בכל מלאכה, גם פיזית. היו בנאים, סתתים, עבדו בכבישים ועוד כל מיני עבודות כפיים קשות. הם פשוט לא היו מפונקים. היום במדינה לעובדי כפיים ולא ניתן למצוא. גבר בן 45 עדיין מסוגל לעבוד גם עבודות כפיים, לכסף אין ריח, ואם הוא ירצה ויפנה ללשכות התעסוקה ויבקש עבודה בתחומי עבודות כפיים. ודאי ימצא, וגם השכר יהיה אז יותר טוב.