היתה לי אחת ששמה ע.ב.ג מנהלת בחברה ממשלתית חלאה שאין לתאר,שכל עובדיה שונאים אותה, בכל מקום בו עבדה. כל בוקר קמה במצב רוח אחר, תלוי אם קיבלה אתמול בלילה מהבעל או שמא היא במחזור ותמיד לחוצה אימים ועבד כי ימלוך ולקקנית למנהלים. סיוט.

שנית, נשים מונעות ממצבי רוח משתנים על בסיס כמעט קבוע ויש לכך השלכות אמוציונליות ישירות על היכולת שלהן לנהל.

... והן שונאות אחת את השניה".

האם היית מעונין בבוס שקם כל בוקר במצב רוח אחר?

לא ברור למה, אבל כל אישה שמגיעה לתפקיד ניהולי הופכת למכשפה. אני בעבר חשבתי שזה ההפך, שרק המכשפות מגיעות לניהול אבל לנגד עיני ראיתי בחורה מקסימה הופכת לכלבה ברגע שמינו אותה למנהלת. ואני לא קונה את ההסבר שהחברה הגברית מצפה ממנה להיות כך, זה פשוט אופי

נכרכים על האצבע הקטנה אם רק מראים לה ציץ מציץ. אז מאין יגיעו הפריווילגיות? ואיך נתפוס בעל-בוס?

כי היחס של נשים אחת לשניה, הוא גרוע יותר מהיחס של גברים לנשים. (לפחות לפי העדויות שקיבלתי מכמה נשים שאני מכיר)