בשביל להיות בנאדם משכיל יותר, ממש לא חייב לבזבז 3 שנים יפות על תואר. יש להפריד בין השכלה לקריירה, אדם שרוצה חיים טובים יותר יכול להתפתח ולהצליח גם בלי תואר ואם חשובה לו גם ההשכלה הכללית שלו (כמוני), בימינו אפשר ללמוד כל מה שלומדים באוניברסיטה מהבית בזמן הפנוי ופשוט לעשות את זה מתוך הנאה ולא בשביל עוד מבחן מלחיץ. ההשכלה שצברתי במשך השנים הן מהעסק שלי והן מזמני הפנוי שהייתי יושב במרפסת, קורא ולומד בכייף, שווה לא פחות מאותו אחד שירק דם 3 שנים בשביל תואר שלא שווה הרבה יותר מהנייר.

המאמץ והידע שתואר נותן לך, במיוחד מאוניברסיטה, משדרג את האדם משמעותית. נכון שלניסיון יש משקל בפני עצמו וזה תחום בפני עצמו. אבל זה לא תחליך ולעולם לא יהיה תחליף. תארים רלוונטים וישארו רלוונטים

הרי היום אף אחד כבר לא סופר תואר, וחוץ מזה שתואר זה באמת בזבוז זמן. המסקנה: אם החלום שלכם הוא להיות מהנדס, רופא, עו"ד או כל מקצוע שמחייב תואר - לכו על זה.. אבל אם לא, אפשר להצליח ולהגיע רחוק גם בלי לבזבז 3 שנים. אני עשיתי כמה קורסים ספציפיים בתחום שאני מתעסק, השקעתי הרבה והתחלתי לעבוד בחברה. כיום אחרי 3 שנים (שזהו הזמן של תואר) צברתי המון ניסיון וידע מקצועי שלא הייתי מקבל בשום אוניברסיטה\מכללה ואני הולך להקים בשנה הקרובה עסק עצמאי (וזה גם בעזרת הכסף שחסכתי בשנים האלה) .. חברים אל תלכו כמו עדר אחרי כולם אתם יכולים לחסוך לעצמכם הרבה זמן ועגמת נפש. וכמו שאומרים: "דג מת שוחה עם הזרם, דג חי שוחה נגד הזרם"

די לספר סיפורים. הסטודנט הממוצע חי כמו מלך, וכמובן איך אפשר לשכוח את ההתרעננות השנתית בתאילנד!

אני סטודנט להנדסה שמתקיים באופן די נינוח על 2000 שקל בחודש. אז נכון שאני מקיים אורח חיים של צועני, לא קונה שום דבר, לא יוצא לשום מקום וגר במעונות, אבל זה כל הקטע באקדמיה, אתה סובל עכשיו ומוותר על כל צרכייך החומריים ובתמורה מבטיחים שיהיה לך טוב בחיים הבאים, ממש כמו בנצרות. הבעיה בישראל היא שהסטודנטים פה הם אוכלוסייה מבוגרת יחסית לשאר העולם. לא כל כך נעים לחיות כמו איזה צועני בדירת שותפים ולאכול דגנים לארוחת בוקר בגיל 28, כשאנשים בגיל הזה במדינות אחרות כבר בעלי מקצוע ומתפרנסים בכבוד, אבל זה מה יש.

אין לי ילדים ואין לי משפחה, ואני גומר את החודש בלי לחסוך כמעט

יש בערך 300,000 סטודנטים בישראל לתואר ראשון, וכל אחד משלם שכ"ל של בערך כ-11,000 ש"ח כל שנה. מכך שתוספת של 3.3 מיליארד ש"ח לתקציב האקדמיה ויש לנו לימודים חינם. הביטחון צריך לשלם את המחיר בקיצוץ מתאים. אני בעד ארגון מחאה בעניין.

פירוט הוצאות חודשי של סטודנט ממוצע שכ"ל - 10000/12 - 850 ש"ח באונ', במכללה להכפיל פי 3 (2500 ש"ח) שכ"ד - 800 ש"ח לדירה מעופשת במעונות עם עוד סטודנט, עד 2000 ש"ח לדירה יפה בערים הגדולות. אוכל - 100 ש"ח לשבוע אם אתה רק לוקח אוכל מההורים ואוכל רק פסטה, 200-300 ש"ח למי שגם מתכוון לאכול ירקות ובשר- סה"כ 800 ש"ח בממוצע. נסיעות - 120 ש"ח לרב קו לחודש , לא כולל נסיעות מחוץ לעיר ולא מדבר בכלל על החזקת רכב (1000 ש"ח לחודש בממוצע) חשבונות - בטח"ל 120 ש"ח (למי שלא עובד), מים וחשמל - 100-200 ש"ח, ארנונה - 100 ש"ח אינטרנט - 50 ש"ח- סה"כ עוד 300-400 ש"ח לפני חימום או אפילו כבלים. בחישוב מינימלי, ללא בילויים בכלל, בלי חו"ל או קניות הגיוניות (למשל דברי לימוד כמו מחברות, לפטופ וכד') מגיעים ל-3000 ש"ח לחודש כמו כלום לסטודנט באונ' שחי במעונות מהיד לפה, 4-5 לסטודנט ממוצע וזה עוד לפני שדיברנו על תלמידי המכללות... אגב להכנסות, בשנה הראשונה הרבה לא עובדים, במיוחד כאלה במקצועות ריאליים (וגם בשנה השנייה באונ') בטח אם הם רוצים להצטיין בלימודים. סטודנט כמובן לא יכול לעבוד מעל 100-120 שעות בחודש, שהרי יותר מזה הוא משחית לעצמו את הציונים, השכר כמובן לרוב הסטודנטים שלא במלצרות 25-30 ש"ח לשעה (2.5-3 בחודש) אחרי זה ספרו לנו כמה אנחנו מפונקים...

תהנו

לא מבזבזים 3 שנים על צבא ועוד שנה על טיול ארוך. מתחילים להרוויח משכורת אמיתית בגיל הרבה יותר צעיר, כך שבגיל 30 אתה כבר מבוסס עם ותק של הרבה שנים בעבודה. אני בטוחה שגם זה משפיע על המצב הכלכלי של אזרחי המדינה, למרות שאין לזה קשר ישיר לשכר הלימוד.

סטודנטים בכל העולם מבלים,, יוצאים פעם פעמיים בשבוע לבירה, אוכלים, שותים קפה (חלילה....) . זה מה שאנשים בשנות ה-20 עושים ברחבי העולם. ואני משוכנע שגם אתם עשיתם ועודנה עושים את זה. כן יש סיבה להתמרמר על המחירים בארץ, כן יש מקום לדאגה שהיום חיים על חשבון ההורים , ולדור הבא כבר לא יהיה כסף! ועקב כך- אתם שם במגדל השן לא תוכלו יותר לאכלס את הדירות שיירשתם או את הפנסיות השמנות שאתם מקבלים. כל בן אדם רגיל שלא נהנה מפריוולגיות ממורמר ומתוסכל עד מוות מהמצב, או שלחלוליפן יכול להרשות לעצמו פי 20 מאשר הסטודנטים מרשים לעצמם "בבילויים" השבועיים שלהם .. לאיזה מהטגוריות אתם משתייכים?

לא חייבים לבזבז זמן וכסף של ההורים, אפשר לתכנת ברובי ולעוף על החיים. היום בהייטק מחפשים נסיון וקליטה מהירה.

יותר מדי אקדמאים אימפוטנטים לכלום ושום דבר בזמן שיש מחסור אדיר בידיים עובדות!!!

ואז כל המשך היום יהיה חסכוני, ומאוד מחייך. חיו פשוט וזול, אל תסתכלו מה יש לשני, ותהיו מאושרים בזול.

אין לי זמן לנשום. מהעבודה ללימודים ומהלימודים לעבודה וזה בא על חשבון איכות ההגשות שלי, כי צריך גם זמן לשיעורי בית ולמידה עצמית. לי לא עוזרים בכלל ואם המצב יימשך כך אני אשקול להפסיק את התואר. זה לא שווה את החרא שאני אוכלת.

לימודים - פחות מ-1000 ש"ח. שכ"ד - נניח 1000 ש"ח בהגזמה פרועה. אוכל - יאללה, עוד 1000 (גם הגזמה פרועה). נסיעות - 400 בלחץ. גם אחרי שהתאמצתי הגעתי ל-3400 (שבתכלס זה אמור להיות קרוב יותר ל-2600). לאן הולך שאר הכסף? נשמע לי סקר לא מייצג, אולי נעשה במכללות של 40K בשנה, שם זה הגיוני, בטח לא באוניברסיטאות.

טסים לחו"ל אחרי לבא לכמה חודשים. שותים קולה, מבלים בבתי קפה, מעשנים... החיים שלהם יפים אחרי זה ה בוכים שאין להם כסף ויקר בישראל

רמת החיים של הסטודנטים מ ט ו ר פ ת. שהייתי סטודנט, שכרנו דירה, גרנו שניים בחדר, היום כל אחד צריך יחידה עצמאית, וזו רק ההתחלה.

ומה לגבי אלו שמבזבזים שנה שנתיים מהחיים על טיול אחרי צבא? לפנ שעשו משהו עם החיים שלהם? למה לא מדברים על זה?

(לא כולל תרגילים). הם לא יכולים לעבוד במהלך הלימודים.