אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מה קורע וחבורתו - במסע עולמי

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
לספר בדיחות זה לא חוש הומור, וגם לא לצחוק מהן; חוש הומור הוא היכולת
לאלתר ו/או להבין סיטואציה מצחיקה, ויש מיתאם גבוה מאד בין חוש הומור לאינטיליגנציה/מנת משכל, מפני שנדרשת מחשבה או יכולת הבנה מהירה מאד לסיטואציה כדי "למצות" ממנה את הצד ההומוריסטי, ולצחוק/להצחיק. לא לחינם יהודים - ולפעמים גם מיעוטים אחרים - הם יותר בעלי חוש הומור מאשר סביבתם, פשוט מפני שהרגישויות והיכולות השכליות שלהם התחדדו לאורך הזמן. זוג יהודים בפולין במאה ה-19 מחליט להתנצר, כדי לחסוך מעצמו את האנטישמיות והפוגרומים. הולכים לכומר שמלמד אותם את עיקרי הדת ומטביל אותם בתור מריה ויוזף. למחרת בבוקר הבעל מתעורר עם שחר ומתחיל להניח תפילין. אשתו נזעקת ואומרת: "יוזף, מה קורה לך, הרי התנצרנו!?!?" עונה לה הבעל: "אוי-ויי מריה, איך הב א-גויישע קופ!!"
 | 25.10.14
7.
יאפ. התסכול הפלסטיני נובע מייאוש. אין קשר לתגובה הרצחנית לקריקטורה של מוחמד.
מדהים שבן אדם לא מסוגל לראות את המציאות גם כשכל הפרטים מול העיניים שלו. ד"א פה ליד בסוריה ועיראק גם יש הומור "ייחודי". כמו של זביידי רק צעד אחד קדימה. דאעש עושים "כאילו" הוצאות להורג של השבויים שלהם מול המצלמה כמה פעמים בשביל הצחוקים, ואז בפעם אחת "מפתיעים" את השבוי ואז מנסרים לו את הראש. זו הסיבה דרך אגב שבקליפים של ההוצאות להורג של דאעש הקורבנות נראים רגועים בצורה מחשידה.הם פשוט לא יודעים אם זה יקרה הפעם או ששוב עובדים עליהם. בציוויליזציה ההומור לא ממש מזיק, אצל הברברים הומור זה לנסר למישהו את הראש עם סכין כהה אחרי שעובדים עליו כמה פעמים שהחיים שלהם עומדים להסתיים בצורה אכזרית עד שהם מותשים נפשית, ואז רוצחים אותם ומדגמנים עם הראש למצלמה.
 | 25.10.14
6.
מגיב 3 - צר לי לומר לך, אבל לא צחקו ממה שרשמת
לא כי לא מבינים הומור - כי מה שרשמת באמת לא מצחיק. זה מבוסס על לוגיקה שקשה מאוד להבין, וכנראה רק אתה מבין (לא כנראה, בטוח), כי זאת לוגיקה שלך ולא לוגיקה אוניברסלית. קומיקאי מדבר וחושב בלוגיקה פשוטה וברורה שרוב האנשים יתפסו. ככל שזה מורכב יותר לוגית - זה פשוט פחות מציק. בקיצור, אלו בדיחות שרק אתה מבין והן לא מצחיקות כלל.
מבינה ענין | 25.10.14
3.
בישראל אני מרגיש שיש בעיה של עוינות להומור
הנה דוגמה אחת: פעם היה קמפיין של המשטרה לנסוע במונית אם שותים אלכוהול. אז פרסמו באיזה פורום של הומור תמונה של רכב שהוא חצי ניידת משטרה וחצי מונית עם הסלוגן "100 בשבילך". ושאלו "כמה עולה נסיעה במונית הזאת? אז כתבתי "100 בשבילך". אז בא איזה יודע-כך (או יודעת-כל) וכתב/ה לי ש-100 זה מספר הטלפון של המשטרה. פעם אחרת בפייסבוק כשהייתה מחאה נגד תנובה מישהו סיפר שהלך למכולת וקנה גבינה של תנובה, ומישהו העיר לו שאת תנובה מחרימים. אז בתגובה לסטטוס כתבתי "אז קנית מוצר של שטראוס כדי שיהיה מבסוט?". אז מישהי, כנראה קרובת משפחה שלי הגיבה תגובה "עניינית", משהו כמו "ושטראוס יותר טובים?". לא בא לי להסביר את עצמי בגלל שניסיתי קצת הומור. זה הומור, אינעל מפלצת הספגטי המעופפת שלכם, הומור!
עמית | 25.10.14
2.
זה רק היבט אחד של ההומור
אמנם מאוד דומיננטי, אבל בהחלט לא היחיד. סיבה נוספת לצחוק שמוזכרת במחקרים רבים היא אי-ציפייה. זה מסביר את הצחוק מדגדוג וצחוק שיש בו ביזוי, כמו הצחוק בתיכון הנובע מלעג על החלש, שאינו עונה לנורמה ששאר התלמידים ציפו לה. אין נוסחה אחת להומור, ולכן הוא נכשל בסטנדאפ, אבל בהחלט יש עקרונות משותפים
ילדי הקומדיה | 24.10.14
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת