22. ביקורת אישית: הצעיר הישראלי הממוצע של היום לא משקיע מספיר מזמנו בלמידה ומקצועיות לחלק לא מבוטל מהצעירים של היום אין בעיה לשרוף שנה שנתיים מהחיים על טיול אחרי בצבא במקום להשקיע את זה בקריאת ספרים או ללמוד בספריה של אוניברסיטה או לחסוך לתואר ראשון ושני באוניברסיטה ועוד איזה קורס מקצועי. יש צעירים שעובדים במכירות ושרות ואין בעיה לשקר ללקוח. הצעירים של היום חושבים הרבה על הפאבים שהם יוצאים בהם שהלוואי שהם היו חושבים אותו דבר על לשבת בבית או בסיפריה של האוניברסיטה ללמוד ולהשכיל. מעולם לא שמעתי חברות צעירים אומרים לעצמם לקבוע ללמוד מנהל עסקים או מתמטיקה או כלכלה או משפטים בזמנם הפנוי אבל שמעתי הרבה על לקבוע ללכת לשחק כדורגל או לראות סרט או לצאת לפאב. הבעיה לדעת זה פשוט הסדר עדיפויות, לא אכפת להם באמת או מספיק על הקמת עסקים, יצירת ערך וללמוד מקצוע. זה תמונת המצב של הצעירים של היום. אחרי זה אל תבכו שהחיים קשים לכם ואתם לא יכולים לסחוב את עצמם. צעיר | 15.06.15 (ל"ת)
21. באיזה גיל מסיימים תואר בישראל? תעשו השוואה של גיל הסטודנטים בישראל לעומת מדינות המערב. נדמה לי שאצלם מסיימים תואר ראשון בגיל 21, וכאן מורחים את הזמן עם הצבא, הפסיכומטרי, עבודות מזדמנות כדי לחסוך לטיול בחו"ל, הטיול הגדול, עוד עבודות מזדמנות כדי לחסוך לתואר.... באיזה גיל מסיימים פה תואר ראשון? השנים האבודות הללו יכלו להוסיף לנו המון כסף! אולי אפילו היינו מצליחים לקנות דירה לפני גיל 30. | 27.10.14 (ל"ת)
20. סדר העדיפויות של הצעירים בישראל הוא בכייון הלא נכון טיול מיותר אחרי צבא שמבזבז שנה שנתיים מהחיים, רודפים אחרי תאוות, לא רעבים ללימודים, לא רעבים לעבודה ,להקמת חברות גדולות זה מתחיל מהתיכון, מעשנים,עושים סמים צעיר | 27.10.14 (ל"ת)
19. ל 5 אם זה מה שאומרים לך וזה גורם לך להרגיש טוב, אז כנראה שהם עושים עבודה טובה. מה שמשנה בסופו של דבר הוא איכות החיים של האזרחים ולא כמה כסף יש בקופת המדינה (אלא אם קופת המדינה הייתה מנוצלת לטובת איכות חיי האזרחים, מה שלא קורה). ובנוגע לדוגמה שהבאת, אני אישית הייתי מעדיף להיות הבן של מיידוף. | 27.10.14 (ל"ת)
18. הלוואות זה לא סיוע בנק אולי יקרא לזה סיוע, בפועל מה שזה זה עוד שיעבוד של הרבה סטודנטים בארה"ב שיצאו עם "תואר" ועם חוב של 100 אלף דולר לבנק רק על התקופה של הלימודים. אם זה סיוע אז לא תודה! ha | 27.10.14 (ל"ת)
17. אההה, אבל אנחנו מתקצבים ישיבות שלמות בפי מיליון מהם! תקצוב הישיבות במדינות האלה שואף ל0!!! זה מה שחשוב! הישיבות מקדמות את המדע! יוצאי הישיבות מובילים את כלכלת המדינה! נחנו בחוד החנית של הטכנולוגיה בעולם, וזה רק בזכות הישיבות! יש לתקצב ישיבות וישיבות בלבד! מה הם עושים שם בלימודי מדעי המחשב? חשמל? מכונות? כל היום מטקטקים על המחשב ולא יוצא מהם כלום! חסרי ערך לחלוטין! אלה, צריך לקחת מהם עוד כסף ולא לתקצב אותם! לא מועילים בכלום למדינה!!! מה, לא? | 27.10.14 (ל"ת)
16. הבעיה זה החניוך של הצעירים בישראל טול מיותר אחרי צבא לחו"ל, רדיפה אחרי תאוות. חכימנו אמרו, התאווה הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם נ | 27.10.14 (ל"ת)
15. ל-4: זה לא נכון. רוב הסטודנטים - כ-80% מהם לומדים במוסדות מתוקצבים. מתוך כ-300 אלף סטודנטים, רק כ-50,000 לומדים במכללות פרטיות. היתר לומדים באוניברסיטאות (כ-115,000), באוניברסיטה הפתוחה (כ-45,000), במכללות אקדמיות מתוקצבות (כ-65,000) ובמכללות להוראה (כ-25,000). בכל המוסדות האלה יש שכר לימוד מסובסד. מישו | 27.10.14 (ל"ת)
14. איכות התארים שהמדינה מממנת, תיעדוף השקעה ופרודוקטיביות צפויה נשאלת השאלה מה איכות התארים שהמדינה מממנת. סטודנטים רבים לומדים במכללות או באוניברסיטאות הננותנות תארים חסרי ערך כמו למשל: לימודי המחשב והמתמטיקה בחלק מהמכללות (תת רמה), לימודי התואר בניהול בשנה אחת (זה לא תואר זו מכבסת מזומנים) לכאורה השקעה בהון האנושי היתה מעלה את הפרודוקוטיביות של העובד הישראלי בממוצע, אבל אותה פרודוקוטיביות מפגרת בהרבה אחרי זו הארופאית, האמריקאית והיפאנית. משמע אנו יוצאים ללא הבנה וללא כישורי למידה וניתוח לקראת העולם האמיתי. הלימודים לא אמורים להכין אותך לעבודה אלא לספק יכולת ניתוח, כלי עבודה אינטלקטואליים. אנו נכשלים בכך. ללא קשר ניתן לציין את ההדרדרות הקשה באיכות המחקר באוניברסיטאות. אלפי מאמרי נכתבים בשנה ורובם חסרי ערך ותועלת (מאמרי מריחה). מספיק לראות את כישורי הניהול (כולם היום מנהל עסקים) הכוללים במדינה, חברות פרטיות, ממשלתיות ולראות - שהאקדמיה נרקבת ואנחנו נהפוך לעולם שלישי אם לא יבוצע פה מהפך. מקצועות העתיד נלמדים בקושי: רפואה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי הרוח לעומתם ניתן למצוא כמויות עתק של בווגרי משפטים וניהול (30% מהסטודנטים) ואיני מבין מדוע המדינה מממנת אותם. למדינה יש תקציבים מוגבלים והיא חייבת לתעדף ולמדוד מה התשואה להשקעתה בכל מקצוע. מצער - אני כמובן לא קורה לחיסול מקצועות הניהול והמשפטים ... אבל שהמקצועות הנ"ל יילמדו בתור תואר שני. מה הטעם במשפטן שלא לומד חברה וכלכלה? מה הטעם במנהל שלא מבין מה הוא מנהל (טכנולוגיה למשל) אמיר | 27.10.14 (ל"ת)
13. תוספת של 3.41 מיליארד שקלים לאקדמיה ויש לנו לימודים חינם הביטחון יאלץ לשלם את המחיר | 27.10.14 (ל"ת)
11. בשבדיה אתה מקבל שכר לימוד חינם בנוסף כסף כל חודש 500 יורו גם במדינות המפרץ זה ככה הדבר לימדים חינם ו 500 יורו לחודש שוודי | 27.10.14 (ל"ת)
9. בולשיט. ה"רשת סיוע רחבה" הזו היא הלוואות- דווקא במדינות סקנדינביה זו ידועה כמגפה, אנשים מסיימים לימודים עם חובות עצומים ונאבקים להחזיר אותם. בארה"ב ובבריטניה המצב דומה אך קל מאוד להחזיר את ההלוואה כי עד מרוויחים שם הרבה אבל מראש אתה הולך ל-3-4 שנים שאתה לא בטוח אם תסיים אותן ותצא עם מקצוע אבל מה שבטוח הוא שכל שנה כזו עולה לך 80K$. | 27.10.14 (ל"ת)
7. צעירים צריכים להתרכז ברכישת מקצוע משפחות שלמות קורסות בגלל לימוד לתואר, לא תמיד הבוגר מוצא תעסוקה. עומר | 27.10.14 (ל"ת)
6. הכל הולך לישיבות ולכוללים מכל הזרמים אז מדוע שהמדינה תעזור לחילונים ששרתו בצבא? ביבי רק יחריף המצב | 27.10.14 (ל"ת)
5. יש לציין שמרבית מדינות ה-OECD שרויות בחובות עתק... ...ולמעשה פושטות רגל. זה כמו נגיד שהבן שלי ישאל אותי - "אבא, למה לילדים של ברנרד מיידוף יש הליקופטר פרטי ולי אין?". אורן | 27.10.14 (ל"ת)
4. 66% מהסטודנטים לומדים במיכללות ששכר הלימוד הוא פי 3 מבאוניברסיטאות מדינה שמקדשת את השילטון | 27.10.14 (ל"ת)
3. אין חינוך, אין בריאות, אין כלכלה, אין מדינה, אבל יש התנחלויות..איזה יופי! יהודי ציוני | 27.10.14 (ל"ת)
2. עיוותים בהשכלה הגבוהה בישראל 1.קבלה לפי ציוני בגרות בלבד---ציוני הבגרות אינם שיוויוניים מהסיבה שהמתכונת היא 50% מהציון.בתי ספר מסויימים מגישים את התלמידים על ציוני מתכונת מופרזים כדי לעלות את הממוצע,הפיתרון,ביטול ציוני המתכונת וגם פיקוח למניעת העתקות במגזרים מסויימים. 2.ההשכלה הגבוהה אינה נגישה לכולם באופן שיוויוני-חייל צה"ל משתחרר בגיל 22 אחרי שהוריו תמכו בו ב 3 שנים בו שירת ואין ביכולתם לתמוך בו עד גיל 26 לעומת ערבים שאת התואר סיימו כבר בגיל 22.הפיתרון,לימודים בחינם למשוחררי צה"ל על חשבון העלאת שכר הלימוד לשאר הסטודנטים. 3.אפליה מתקנת לערבים-20% ממספר המקומות מוקדשים רק לערבים,ערבי יכול להתחרות מול הערבים במסגרת ה 20% וגם להתחרות ביהודים,יהודים מתחרים בינהם על ה 80% הנותרים,האוניברסיטה פתוחה לערבים ב 100% וליהודים רק 80%.פיתרון,תנאי קבלה זהים. 4.שיעורים פרטיים- לערבים ניתנים שיעורים פרטיים במסגרת האוניברסיטה,ליהודים לא.פיתרון-שיוויון. העיוותים האלה נותנים עדיפות למגזר הערבים וגורמים לטרינספור של צעירים יהודיים ללימודים בברלין-הפיתרון,אפלייה מתקנת למשוחררי צה"ל,גם בקבלה וגם במימון. להזכירכם:היהודים הם מגזר משלמי המיסים ואנו דורשים שהמיסים שלנו יממנו את הילדים שלנו ולא את של האחרים. | 27.10.14 (ל"ת)
התמיכה בסטודנטים בישראל: חצי מהממוצע במדינות OECD
22 תגובות לכתיבת תגובה