ל"מבני ציבור" / "לטובת הציבור"

למה דווקא לאדם פלוני להפקיע ולא לשכניו? למה האדם הספציפי הזה הוא הנפגע היחיד בפרשה? יש דרכים אחרות לטפל בזה. למשל, למה לא לאפשר לאנשים פרטיים לבנות לטובת שיכונים ציבוריים בשכירות? תנו תמריצים, הגדילו את זכויות הבנייה ופטרו ממסים... אני אשמח להיות הראשון שאבנה למטרה הציבורית. זה טוב ויפה לפעול לטובת הכלל. אבל למה שזה יבוא על חשבונות של הפרט? שגם הפרט ייהנה מהפירות.

בהנחה שמדובר על מ"ר של קרקע, ולא מ"ר בנוי - נעשה חישוב זריר לבניין בן 5 קומות, שמכיל 4 דירות של 100 מ"ר בכל קומה. 4 * 100 (שטח הדירות) + כ 100 מ"ר למעלית, מדרגות, מעברים בין הדירות, + כ 150-200 מ"ר גינה קטנה, ובהנחה שכל מקומות החניה הם תת קרקעיים, ולא תופסים שטח מסביב ל"צללית" של הבניין עצמו. קיבלנו 4*100 + 100 + 150 = 650 מ"ר כך שחכירת הקרקע ל 50 שנה מסתכמת ב 19 מליון שקל. נחלק ל 20 דירות = כמעט מיליון שקל לדירה, כלומר 20 אלף שקל שכירות לשנה לקרקע. ואחרכך - אין לך בעצם כלום, שום זכות במקום.

העיריות בישראל עובדים ע"פ סטנדרטים נמוכים מאוד של ניהול. ברובן יש אלפי ליקויים ומנהל לא תקין, שחיתויות, העדפת מקורבים, פטורים מארנונה לחברים, הוצאות לא מבוקרות, מכרזים תפורים וכו'. אבל מה הדבר הכי גרוע אצלם ? ההתנכלות ושרירות הלב כלפי תושבים רגילים. בעלי עסק מקבלים דוחו"ת על ימין ועל שמאל כי הפקח מצוברח, אנשים מחכים שנים לקבל היתרים, פקידי העירייה מטרטרים את התושבים עד שאדם יוצא מדעתו. עכשיו נתנו להם דרך חדשה להתעמר בתושבים: הפקעת קרקעות לצרכי דיור מוזל. שכל בעל קרקע ידע שזכות הקניין היא בערבון מוגבל. יש שריף בשכונה ואם תרגיזו אותו הוא ייקח לכם את הקרקע וייתן למי שראוי בעיניו.

זה וודאי שלא יעשו מחוץ לתל-אביב רבי שהיא שורש הרע.כי לא כדאי ואין צורך.אבל לתל-אביב זה אקמול לסרטן.הביקוש הוא פי מליון על פני ההיצע שבכלל יש.הדרך לפתרון.לעודד יציאה מתל-אביב רבתי בדרך של הכבדת מיסים על עסקים ועידודם לצאת לפריפריה בשיטת המקל והגזר.זה הפתרון ואין בלתו.ואז תבוא הישועה לכולללללם.