מע״מ אפס צעקות. אי הכללת הוצאות דיור בסטטיטיקות של הלמ״ס עוברת שנים ללא התיחסות.

המטרה שלי להמחיש שמשכנתא זה לא כמו תשלומים על דלק לאוטו למשל. אחרי שהוצאת המון כסף על דלק לאוטו במשך 20 שנה, אתה נשאר עם כלום. גם הכסף שהוצאת על האוטו עצמו שווה כלום אחרי 20 שנה. אולי תקבל אלפיים שקל אם תמכור את האוטו.

אבל בעיני הרוכשים הם קונים נכס, ושורפים רק את הריבית, ושאר הכסף שהם משלמים הופך את הנכס ליותר ויותר שלהם (עד שבסוף הוא רק שלהם). בעינהם הם אפילו יכולים להרוויח אם השוק נמצא במגמה של עליית מחירים. לכן ברור שמשכנתא זה לא הוצאה, אלא שילוב- התשלום עבור הריבית זו הוצאה נטו התשלום עבור הקרן זה כמו הפקדה לחיסכון על שם המפקיד היום הריבית נמוכה אז אנשים מתלהבים לקנות. אין קשר למחסור בדיור. אנשים חושבים שזו הזדמנות למרות המחיר המופרך.

עושים ממוצע בין משפחות שכבר גמרו לשלם משכנתא, לבין משפחות בגילאי 30-50 שקורסות כלכלית. הממוצע משקר, ברור שאנשים בני 60 שכבר סיימו לשלם משכנתא, ואין להם הוצאות דיור, מצליחים לסגור את החודש. מערבבים את הנתונים שלהם עם כל שאר האוכלוסיה. בגילאים מוקדמים יותר כשיש שכירות או משכנתא.

מי שמאמין ללמס ולבנק ישראל, סופו שיאמין גם לביבי

מה זה משנה אם לקחת הלוואה לפני 5 שנים - אם אתה ממשיך כיום להחזיר אותה ? זאת הוצאה לכל דבר. ואם לקחת משכנתה לפני 10 שנים ואתה מחזיר היום - זאת הוצאה לכל דבר. ככה קוראים לסקר - "סקר הוצאות".

מבחינתי או שאני מוציא 3000-5000 שכר דירה ונותן לכמה מאות אלפים להרקיב בעו"ש (ממילא הבורסה ובתי השקעות לא עושים כלום) או שאני שם את הכסף בדירה,ואת ההוצאה החודשית לשכר הדירה אני מפנה למשכנתא. מה עדיף? לשלם לעולמים שכר דירה (מגיל 90-80 זה תשלום לבית אבות) ובסוף להוריש כלום לילדים? או לשלם לבנק "שכר דירה" ל 20 שנה .אחרי 20 שנה מרוויח אלפי שקלים לחודש לעומת שוכר דירה,ובסוף מעביר לילדים נכס (במקום לבעל הבית).

מגיב 18 אמר הכול.

מחיר הדירה כמעט כפול. השכר? אז הרווחתי 25,000 ברוטו והיום 22,000 (כן - הייטק). בכמה עלה שכר המינימום מאז? בטוח לא פי 2 וגם לא פי 1.5. אז שילמתי למשפחתון 1800, היום זה עולה 2400. חלב עלה 3-4 ש"ח היום 7.

אופס. לשנה הבאה באירופה הבנויה.

כשהם מודדים את האבטלה הם מחשבים את מספר הלא עובדים מגיל 15, הם שוכחים שבגיל הזה הילדים עדיין בבית ספר וכך יוצא מספר מובטלים קטן יותר מתוך אוכלוסיה גדולה יותר. והאחוז קטן כמובן. עבורם גם מי שעבד שעה בחודש נחשב לעובד. תשאלו את הסטטיסטיקאי אבי דגני.במדד המתפרסם מידי חודש לא נחשב מדד יוקר הדיור . נו אז מה אתם רוצים ? האבטלה ע"פ חישוב מספר מחפשי העבודה האמיתי היא 12% יותר מרבות במדינות אירופה אבל לא לפי הלמ"ס

לפי פרסומים בשבועות האחרונים, 30 אלף בבניה, שיעור הקשישים עומד על קרוב למליון שרבים מהם בעלי דירות - כלומר לצערנו תוך עשור יתפנו עשרות אלפי דירות באיזור המרכז. למדינה מאגר אדמות גדול, אישורים לתמ"א 38 בקיצור סתם מלחיצים את הציבור לקנות היום כשמשכנתא זה ל 30 שנה. המצב הקיים ימשך עוד זמן מסויים... אפילו עם זה יהיה עשור - חבל להתחייב על מחיר הזוי לדירה שלא תצליחו לשלם לעולם.

ומאיפה בדיוק נשלם על ה"חסכון הזה"? נכון שבעוד 30 שנה יהיה לאדם נכס ביד - נכס שהוא לא יכול להרשות לעצמו למכור. אבל משפחה חייבת בית לגור בו. ולכן זו הוצאה על דיור. הוצאה שאי אפשר בלעדיה. זה או שכירות או משכנתא. מנצלים את העובדה שמעל 70% הם בעלי משכנתא ואז בממוצע נלקחים רק כ - 50% מהוצאות שכר הדירה כהוצאה. פשוט תרגיל מסריח - רמאות בסטטיסטיקה. בכל מקרה - זה מאוד מעניין איך הגיעו לכך שעלות המחיה היא 11500 שח? הרי חישוב הכי פשוט מראה כי: משכנתא: 4000 שח החזר הלוואות או הוצאה בחלוקה חודשית שקשורות לקניית הדירה איבזורה ותחזוקתה (השלמה להון עצמי מינימלי, הוצאות משלימות מעבר לרכישה - לפחות 200000 שח, ריהוט איבזור וכדומה - 100000 שח) לפחות: 2000 שח אחזקת 2 רכבים משומשים במצב סביר: מינימום : 4000 שח גני ילדים עד גיל 3: נאמר שכל פעם רק ילד אחד: 2500 שח. ארנונה חשמל מים אינטרנט כבלים גז טלפונים רגילים וניידים: 2000 שח מינימום. חשבון ביניים: 14500. עוד לא אכלנו, לא ניקינו, לא התלבשנו, לא בילינו, לא דאגנו לחוגים לילדים לתשלומי בית ספר וכדומה: מינימום שבמינימום: 4000 שח למשפחה עם 2-3 ילדים. כלומר למשפחה שבקושי שורדת נדרשים לפחות לפחות 18500 שח לחודש - וזה במצב באמת חנוק. בכדי להתקיים עם הראש קצת למעלה ולהרגיש טוב עם עצמנו - צריך מינימום של 22000 שח למשפחה. בפועל המצב הרבה יותר גרוע מכיוון שרוב המשפחות לא מרוויחות כך ולכן לוקחות הלוואות על הלוואות על הלוואות מה שמביא אותם להוצאה גדולה הרבה יותר. יש הרבה מאוד הוצאות "חד פעמיות" שלא נלקחות בחשבון בחישובים הללו.

הם שכחו להוציא את הוצאות המזון מהחשבון שלהם. הרי זה לא הוצאה - זה השקעה בתזונה שלך ומשאיר אותך חי ונושם כדי להמשיך לעבוד, לשלם מיסים, להילחם במלחמה הבאה שתבוא גם תבוא ולהמשיך לבחור ביאיר וביבי עד קץ הדורות. עם התיקון הזה כולנו בפלוס נדיב של 10,000 שקל בחודש. איזה כלכלה נהדרת סידרו לנו הצמד חמד יאיר וביבי?

מה עם אובדן ריבית על הון ראשוני? לא כסף שנשרף? 4 מיליון שקל. 1.5 מליון הון ראשוני שלא צובר ריבית = הפסד של 75000 שנה ראשונה והסכום יעלה כל שנה נוספת (הנחה - 5% ריבית על הון לפני מיסים) מה עם ביטוח משכנתא? על סכום של 2.5 מליון תשלם בכיף 300 שקל חודשי... עוד 3600 ש"ח שנתי ש"הלכו" לפח מה עם אחזקה? שיפוצים? תשלום לעו"ד? מס רכישה (119-233 אש"ח תלוי אם דירה יחידה או שניה) העיקר לקשקש.... ג"נ - הכותב בעל דירה

שאתה מציג אם תיקח מהבנק מיליון שקל ל20 שנה אתה תחזיר יותר משתי מיליון שקל עכשיו תחשב מיליון מאתיים שילמת ריבית והצמדות למשך 20 שנה תחלק את הסכום ל240 חודשים שזה 20 שנה התוצאה אתה משלם 5000 שקל בחודש רק ריבית !!!!!! ואם במקום משכנתא אתה משכיר דירה ואת ההון העצמי משקיע במקום סולידי נניח חצי מיליון שקל בריבית של 3 אחוז לשנה תוך 20 שנה יש לך מיליון שקל אז תחשוב שוב חבר

כשמאי מקרקעין שעיקר עיסוקו בהערכת דירות מגורים, באזורים בהם אני עוסק שהינם במחוז המרכז צפונית לת"א, אני קובע חד משמעית כי מחירי הדירות אינם עולים באותו קצב בן עולה המדד אלא משמעותית פחות ממנו. ש עליה אך שעורה כמחצית ואף פחות מהמדד בשנים האחרונות.

לא מקפידים על קבלות כך שנתונים רבים יכולים להיות בדויים, הכל בערך, ולדעתי גם כשיש כבר נתונים מכופפים אותם לפי צרכי הממשלה (מספר מובטלים נמוך, יוקר מחייה לא גבוה וכד'). הגיע הזמן שנתעורר מהתמימות שלנו.

לא נתוני מציאות. שני מדגמי אוכלוסייה שנמצאים במרחק רב אחד מהשני והפיזור של האוכלוסיות איננו חופף.

שיטת הממוצע היא טובה, כשהממוצע הוא קרוב מאד לחציון, והיא לא טובה כשהממוצע שונה קיצונית מהחציון, כלומר מוטה לצד אחד. ב-10-15 השנים האחרונות סטיית הממוצע מהחציון רק גדלה - כלפי מעלה לטובת הממוצע - וכבר קל מאד לראות שיש פה בעצם 2 מדינות - גם בלי הפלסטינים. מדינה אחת היא אומת העשירון העליון - וואלי אפילו רק 2-3 המאיונים העליונים - שמושכת את הממוצע באופן מלאכותי וחריג (מדי) כלפי מעלה, ומדינה אחת היא כל השאר. אם היו עושים את הממוצע של הלמ"ס על פי החציון, אני מבטיח לכם שהנתונים בטבלה, אפילו בלי ההוצאות לדיור היו הרבה יותר גרועים, ועם ההוצאות לדיור, על אחת כמה וכמה; לא היתה נשארת אפילו עיר אחת עם עודף הכנסה על הוצאה.

נניח אדם רוכש דירה ב 4 מיליון שקל, ומשלם 10,000 בחודש, כאשר בגלל הריבית הנמוכה מדובר ב 9,000 שקל על חשבון הקרן, ו 1,000 שקל ריבית. ההוצאה פה היא רק ה 1,000 שקל ריבית, כי זה כסף שבאמת "נשרף". שאר ה 9,000 שקל משמשים להקטנת החוב שלו לבנק. שווי הנכסים של אותו אדם = מחיר הבית בשוק, פחות החוב שלו לבנק על הבית. אותם 9,000 שקל הקטינו את החוב שלו לבנק, ולכן הגדילו את השווי של אותו אדם. מצד אחד הוא הוציא, מצד שני יש לו עכשיו יותר. בסופו של דבר זה פשוט אפס. זה כמו שאנשים יפקידו כל חודש 5,000 שקל בתוכנית חסכון על שמם, ואח"כ יבכו שהם לא גומרים את החודש. אבל הכסף הזה מצטבר בבנק, והוא כסף שלהם! זה לא באמת הוצאה.

מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי מהווים ביחד כ 45% מהכנסות משק הבית. מע"מ מהווה 18% מהיתרה. תוסיפו ארנונה, מסי יבוא, היטלים ואגרות - ותקבלו שלפחות 70% מההכנסה (של שכירים - עצמאים יכולים בישראל לבחור שלא לדווח על הכנסותיהם ולא קורה להם כלום) הולכת לממשלה ולמגזר הציבורי. במגזר הציבורי ההוצאות מנופחות בגרוטסקיות מרושעת - פנסיות תקציביות, מכרזים תפורים, אבטלה סמויה, שלמונים לוועדים וטובות הנאה שהנבחרים מחלקים ביד נדיבה לחבריהם. תקצצו 30% מהוצאות הממשלה. זה יותר משמעותי - אפילו עבורי כהומלס כרוני - מכל הורדה של 10% במחירי הדיור. איך? מותר לנגד תחזוקה וגם למפקד אוגדה לעבוד עד גיל 60. זה עובד יופי בכל העולם. בארה"ב (לדוגמא) גנרלים משרתים עד גיל 64. בעלי כל הדרגות משרתים 38 שנה כדי לזכות בפנסיה צבאית. יש להכריז על פשיטת רגל של חברת החשמל ולמכור את נכסיה לחברות צ-י-ב-ו-ר-י-ו-ת. העובדים יכולים להתמודד על משרות בשוק הפרטי - נראה מי מהם יבוא לעבודה 10-14 ויקבל שכר של 30 אלף שח. יש לקצר הליכים במשפטי שוחד ולהפסיק לרחם על אישי ציבור שסרחו. מדובר במכת מדינה שעולה לנו לפחות 5% מהתוצר הלאומי.

בתכלס איזה מחסור בדיור יש? האם מחירי שירותי הדיור בישראל עלו מעבר לעלייה בשכר? הרי בנק ישראל טוען שהדיור היה 26% מהכנסתו של משק בית לפני עשור, והיום זה ירד ל 25% אז אם ככה אין שום מצוקת דיור. מה לגבי התמ"ג של ישראל? התמ"ג לנפש עלה באותו קצב של שכר הדירה, כך שאין שום התייקרות. בשנה האחרונה על פי נתוני הלמ"ס לגבי שירותי דיור, העליה ב 12 חודשים אחרונים הסתכמה ב 2.1% בלבד, שזה בערך זהה לעליה בשכר. אם צעירים יבינו שאין שום מצוקת דיור, הם ירגישו שיש תקווה לשינוי מהיר במחירי הדירות הבועתיים. כל עוד משרד האוצר עצמו מספר שיש מחסור, אנשים רק מתייאשים ורצים לקנות ואז יש המון ביקוש, הרבה יותר מהקצב הטבעי של הביקוש, ואז יש "מחסור יחסי " כלומר ביחס למספר האנשים שרוצים לקנות יש מחסור. ביחס לגודל האוכלוסיה אין מחסור. מספר החדרים לכל תושב יהודי עלה משמעותית, מ 1.11 ל 1.23 מאז שנת 1999 . גם את זה הלמ"ס מפרסמת. ברגע שיקטינו ביקוש על ידי הגדלת ריבית, או הטלת מיסוי כבד על משקיעים ועל תושבי חוץ, או שישכנעו צעירים שבשנה הבאה יהיה זול יותר, המחירים כבר ירדו. אם ילחצו על משפרי דיור למכור במהירות את הדירה הישנה ולא למשוך זמן "עם דירה בהמתנה" , המחירים ירדו עוד יותר מהר.

כידוע לכל בר דעת כלכלית ואף לאלו שלא, נתונים על הכנסה והוצאה ממוצעות אינם משקפים את המציאות של מרבית האנשים, כיוון שהם כוללים עיוות שנובע ממספר מועט של משקי בית בעלי הכנסה גבוה מאוד ועודפי הכנסה גדולים, שהשפעתם על הממוצע היא גדולה. מדד טוב בהרבה מתקבל בהסתכלות על החציון, ולא על הממוצע. התמונה שם עגומה ביותר. את הפער בין הכנסה להוצאה מתמשכת במשך עשורים ניתן להסביר, בעצם, אך ורק ע"י הכלכלה הלא מדווחת.

ההוצאה מספר אחת - דיור ב-14 הערים הגדולות סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משק בית היה סעיף הדיור. אחוז ההוצאה הגבוה ביותר על סעיף זה נרשם בת"א, 30.1% מההוצאות. אחוז ההוצאה הנמוך ביותר היה באשקלון ובבאר שבע, פחות מ-20%. סעיף הדיור כולל בתוכו שני מרכיבים עיקריים, חישוב של שירותי דיור (זקיפה של שכר דירה חלופי) למשקי הבית הגרים בדירה שבבעלותם והשני התשלום של שכר הדירה כפי שדיווחו משקי הבית הגרים בדירה שאינה בבעלותם. סעיף ההוצאה השני בגודלו של משקי הבית היה סעיף התחבורה ותקשורת. ברחובות,

אנשים חיים במדינה ברמה גבוהה בבתים ורוצים יותר ממה שאפשר, אח"כ בוכים. אני יכול להעיד על עצמי שגם אני לא חוסך מעצמי כלום אבל לא בוכה שהכול יקר. אנחנו צרכנים לא טובים -יקר, אל תקנו.

ידוע לכול בר בי רב כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינה זרועה הארוכה של המדינה, כך שלמעשה חוות הדעת שהיא מנפיקה היא בהתאם ובכפוף להנחיות שקיבלה מהמזמין, קרי, מהמדינה. כמו מרבית חוות דעת מומחה, גם חוות דעת זו מוזמנת, נעדרת ניטרליות, לא אובייקטיבית, מתחכמת ואיננה משקפת את המצב האמיתי לאשורו. על פקידי המדינה השורשיים האמונים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להבין כי הציבור איננו מסתמך יותר על חוות הדעת שלה משום שבמשך השנים, בדומה למערכות השלטוניות האחרות במדינה, היא פגעה באמון הציבור.

זה לא מה שרוב האנשים מכנים "נטו". כך שהחסכון לכאורה הוא בעצם החסכון לפנסיה (וק השתלמות אם יש), לא בדיוק פלוס בעU,ש בסוף החודש. למיטב הבנתי, לגבי בעלי דירות, הלמ"ס מכניסה לחישוב שכר דירה כאילו היו שוכרים מעצמם את הדירה שבבעלותם.

מיליון אנשים מרוויחים שכר מינימום ואין להם כסף לאכול, אבל 10 אנשים מרוויחים מיליון שקל בחודש, וככה, בממוצע, כולם "בסדר". לעג לרש, אין שום תוקף לנתונים של הלשכה המרכזית לסטיטיסקה בישראל, פשוט לא מחוברים שם למציאות.

הם מנותקים הם מנותקים

שלו.