בניגוד לשפות הלטיניות העברית רוב אותיות התנועה חסרות וההנחה היא שהקורא עבר מסלול ארוך של אימון בקריאה מנוקדת וידע לנחש על פי משמעות המשפט. אי הקפדה על כתיב נכון עלולה בקלות לשנות משמעות משפטי מפתח ולהקשות על הבנת הכתוב. לעיתים אני מוצא עצמי חוזר וקורא משפט מספר פעמים עד שאני מפענח מה היא שגיאת הכתיבה הסבירה שגורמת למשפט להיות הגיוני. ברור שהשפה עוברת תהליך אבולוציוני והקורא הממוצע ״מתקדם״ עם השפה. אבל עלגות לשונית אין לה ולא כלום עם תהליכי האבולוציה הנ״ל.

הרי מי אם לא הם יעמודו דום שיסבירו להם שאחד היתרונות היחיסיים הבודדים שיש להם בעודם טרחנים בלתי נלאים הוא בסה"כ עניין חסר טעם.

פיקאסו ידע לצייר תמונות מדויקות, אבל בחר לאמץ את הסגנון הקוביסטי. ראשית, הוא ידע איך לצייר ולאייר, ואח"כ בנה סגנון. אצל הרוב המכריע של מי שמתנסח באופן שגוי, השגיאות אינן בחירת סגנון אלא נובעת מחוסר ידע, ואף גרוע מכך. מדובר בסימפטום של השכלה לקויה, ולא של שחרור נפש המשורר שבתוכם.

המהות שלה זה להשתנות באופן תמידי. מי שמנסה להיאבק ולהתעקש על כללים קבועים הוא גם דיקטטור וגם טיפש שנלחם בקרב מאסף אבוד מראש. כל אדם שהוא בעולם יכול לראות לנגד עיניו את השפה שלו משתנה. מי שהיה ילד פה בשנות החמישים יודע שהשפה העברית היתה ארכאית ותלושה מהמציאות עם הטעמות מוזרות. וכמובן בשנות השבעים היא השתנתה וכך גם בשנות השמונים והתשעים. בעוד חצי דור אף אחד לא ידע מזה סבתא. כולם ידברו על סבתוש ושאר חנטרישים שמעצבנים אותנו הדור הישן. מי שהיה פוגש את העברית לפני 2000 שנה גם לא היה מבין מילה. מי שהכיר את האנגלית של לפני 400 שנה גם היה מבין שהכל משתנה והכל זורם והכל תלוי תרבות מקומית בלבד. זו המהות האנושית וזו המהות של היקום: הכל משתנה כל הזמן ובכל רגע. ואם ה"יוזרים" משתנים, בוודאי גם השפה שבה הם משתמשים. יוזרים זו מילה עברית חדשה שעל אפה ועל חרונה של האקדמיה מטעם עצמה תיכנס לעברית כמו עוד מילים רבות. מעבר לכך מתרחש לנגד עינינו תהליך מדהים של גלובליזציה ושל מושגים חדשים ושל עולם חדש שמידפק על דלתנו. עולם טכנולוגי שייתר שפות שלמות ותרבויות שלמות. וטוב שכך! השמרנים והקופאים על השמרים יעבור מן העולם והדור הבא הבא כבר לא ידע על מה צריך להילחם ועל מה ואת מה צריך לשמר. זו דרכו של עולם. ואין כוח שבעולם שילחם בתופעה הזו: א ב ו ל ו צ י ה !

אני לא עילג, אני פשוט יצירתי.

ובימינו, אף אחד כבר לא באמת יודע. וכל מה שאכפת לאנשים זה "לשבור".

וכך הולכת השפה לאיבוד וחלק גדול מאוד מזה הוא בגלל כותבים למיניהם/ן ובגלל שדרים שלא שומרים על עברית נכונה וכיוצא באלה עיתונים מגזינים וסתם כתיבה מקושקשת בכל הכתבה הזו עד כמה שריפרפתי בה אין תשובה כלל - לא מבין מדוע ולכן רק ריפרפתי ולא קראתי אותה בעיון ולכן היא מיותרת וסתמית

הרי אם התה הצעה לבטל את המין בשפה העברית היית יוצא נגד ומספר לנו שזו שפת אבות ויש לשמר אותה כחלק מהתרבות. אם אתה חושב על הקורא כשאתה כותב אנא קח בחשבון שרוב העם אינו קורא ספרים. זה מן הסתם יוביל אותך להפסיק לכתוב (ויפה שעה אחת קודם). זה יהלום את היומרות הרדודות והתירוצים הרדודים עוד יותר.

תצפו בסרט "אידיוקרטיה", לשם העולם שלנו חותר.

ולא " חמש שקל " ? מהות השפה היא להעביר מידע מאדם א' לאדם ב' . האם המידע לא יעבור באותה המידה בין אם נגיד " חמישה שקלים " לבין אם נגיד " חמש שקל " ? בערבית יש ערבית מדוברת וערבית ספרותית , אותו כנ"ל בשפות אחרות. תראו איזה " שפה " מדברים בארה"ב לעומת השפה הכתובה ( אנגלית ) ותחזרו " הלומי קרב " . למה רק אנחנו כל כך מתעקשים לתקן ו"להציק" ? נראה שמתוך תחושת התנשאות ותו לא .

כן, הקורא הוא המלך. ולפי כללי הניהול ב30 שנה אחרונות, הקורא הוא "הלקוח". גם באוניברסיטאות הסטודנטים הם "לקוחות" וכך גן בבתי הספר התיכוניים. התוצאה: ירידה ברמה הכללית; בהשכלה הכללית; ברמה השפתית, וכתיבה חסרת משמעות. זה כמו הפוסט-סטרוקטורליסטים, שרק אומרים מה לא טוב בסטרוקטורליזם, ולא מציעים תחליף מעשי ראוי. כמו הדה-קונסטרןקציה עם דרידה ולקאן, שאומרים דברים או "טרחויאלים" או "חסרי משמעות" או השניים ביחד. קישקוש. צורת החשיבה מותנית בשפה. אם "קראתי שני ספרים גם" לא מגיעים לירח ולא מבצעים ניתוחי מוח. וזה גם ניבזי. זוכרים את נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ שהוציאו מילון לעיברית מדוברת. יופי. מחיק ומהנה. אבל זה לא הספיק ונתיבה [ז"ל] גם התחילה להטיף שזו שפה טובה ומתאימה לכולם. וואללה! איזה ניבזות. הרי נתיבה ידע גם את העיברית התיקנית וגם את הסלג. הרי אם הייתה מכירה רק את הסלג במגובר לא הייתה מסוגלת לכתוב את "המילון". ומה עם אלו שיודעים רק את הסלג, ולא את התקנית... אהה טוב.. עכשיו יש לנו בית חרושת לקיפוח. ב

۩*)ⵗⵗ☼ⵗⵗ(*۩

החל מיכולת ביטוי ירודה בסגנון "שתי שקל" ו"צומת מרומזרת" וממשיך עד לאופי ה"סמוך עליי" ו-"יהיה בסדר" שכל כך אופיניים לתרבות הפרטצ' והחפיפניקיות שהשתרשה במדינתנו.

״קראתי שני ספרים גם״. האם קראת משהו, ועוד שני ספרים? האם ביצעת פעולה וקראת בנוסף לה שני ספרים בלי שום קשר? האם מישהו אחר קרא שני ספרים, וגם אתה קראת? אז איך ״עשרה אנשים הבינו את מהות המשפט״ לא הצלחתי להבין. אולי עשרה מתוך מאתיים. וגם במקרה הזה, הם רק ניחשו.