הציבור הישראלי הולך וצובר חובות בלתי נגמרים כדי לרכוש דירה. בסוף, אפילו בתנאי ריבית נמוכה, הכסף יגמר. עלויות הדיור עולות כל הזמן, והמשכורות לא מדביקות את העלייה (אפילו לא קרובות). התוצאה היא שאנשים מקצצים בצריכה השוטפת כדי לעמוד בתשלומי המשכנתא, ויאלצו לעשות זאת עוד שנים רבות. זו הסיבה העיקרית לכך שהצריכה לא עולה, והמשק נכנס להאטה. עדיף לנסות למתן את הבועה באמצעות העלאת ריבית והגבלות על משכנתאות מאשר להמשיך לנפח עד המשבר הבא. זאת מכיוון שבניגוד לארה"ב, משקי הבית בישראל יהיו חייבים לשלם את המשכנתא גם אם כבר פשטו רגל ואיבדו את הנכס. לכן, התוצאה תהיה עשורים של קיפאון כלכלי, כמו ביפן. אלא אם כל המשק יעבור להתמקד ביצוא, תרחיש שנראה מאוד בלתי סביר כאשר בוחנים את הפריון של התעשייה הישראלית.

לפני כעשור היה לציבור הישראלי "הר של שקלים" - הון רב שהושקע בפקדונות שקליים, שהניבו אז תשואה נאה. הריבית היתה גבוהה יחסית, ועדיף היה להשקיע את הכסף בפק"מ, ולקבל תשואה חודשית דומה לשכר דירה (על סכום של כמיליון-מיליון וחצי ש"ח) במקום להתעסק עם קנית נכס והשכרתו כולל התעסקות עם שוכרים שיכולים להיות בעיתיים, תיקונים מפעם לפעם וכד'. בעקבות המעבר לריבית אפסית ששוררת כבר זמן רב, ובעקבות "נדיבותם" של הבנקים להעניק הלוואות ענק למשכנתאות - התפתחה בועת הנדל"ן, והכספים של "הר השקלים" עברו תוך מספר שנים להשקעה בדירות שמחירן האמיר בצורה דרמטית. נוצר "הר של חובות" אשר הולך וגדל. במקביל, המשכורות ברובן נותרו נמוכות יחסית ומקשות על התמודדות עם יוקר המחיה הגבוה. מדי פעם אנו שומעים על סימנים כאלה ואחרים לגבי מיתון הולך ומחריף, פיטורים וכד'. יותר ויותר אנשים פונים לחיפוש מקורות מימון נוספים - מסוכנים: החסכונות והפנסיות של ההורים, הלוואות מחברות האשראי והלוואות מהשוק האפור. נכון שבתי הקפה מלאים, נכון שנתב"ג מלא, אך לדעתי התמונה הנהנתנית הזו מטעה ומתעתעת. אנשים רבים מרשים לעצמם לבזבז בחוסר אחריות, ולעתים על חשבון הלוואות שיצטרכו להחזיר בעתיד. העתיד הכלכלי נראה מפחיד מאד... הלואי ואתבדה...