תעשו טובה - החזירו תור !

...שום פוליטיקאי בעולם לא חי בואקום - ישנם אנשי שלומו, העשירים שלו, מקורביו, מפלגתו ועוד ועוד ועוד- לכן כדי לזכות בדיקטטורה בת שבועיים צריך הרבה יותר מהבטחות ותאוריות... הספיק לנו דיקטטור אחד באירופה שרצה לעשות סדר ...

בואו נדפיס 2 טריליון יורו. ואחר כך מתפלאים שאירופה באינפלציה...

גם עם כול הליקופטר יזרוק 50 מיליון ביום, זה יקח חודשים עד שהכלכלה תתחיל לזוז.

והם שומרים את רובו וצוברים אותו בקנאות למרות שאין להם מה לעשות עם כל כך הרבה כסף. אם המחירים היו יורדים והמשכורות היו עולות אז האדם הפשוט היה צורך הרבה יותר מוצרים והכלכלה היתה עפה. הבעיה היא שמי שצריך לקבל את ההחלטות הוא גם זה שאוגר את הכסף על חשבון אלו שאין להם והפסיקו לצרוך מותרות. בקיצור - הכל תקוע עד שלא תהיה מהפיכה.

וזה בדיוק גם מה שהוציא את ארה"ב מהשפל הגדול עוד *לפני* מלחמת העולם בשנים 33-36 (new deal). זה עבד מצויין תקופה מסויימת - וכשלא ידעו להפסיק בזמן באה אסכולת שיקגו והמדיניות הנאו-ליברלית והסיטה את הכלכלה לכוון ההפוך בדיוק - וגם הם לא ידעו להפסיק בזמן. מי שרואה את העולם במשקפיים אידאולוגים או נצמד לתורה כזו או אחרת - לא רואה את המציאות כפי שהיא. - זה נכון לכלכלה וגם לפוליטיקה - אבל אנשים לא אוהבים את זה - אנשים אוהבים עקביות אנשים אוהבים משנות סדורות אנשים אוהבים לתייג - כך עובדת הפוליטיקה כך עובדות כל הדתות. וזו הבעיה - חוסר היכולת לנתח את המציאות כפי שהיא וללא הטיות אידיאולוגיות.

שתייצר עבודה ותוריד כמה אנשים מהמלאי בעולם. שתי מלחמות העולם הזניקו את התעשייה

לדעתי, דעת הדיוט, הדפסת כסף צריכה ללכת רק לצורך השקעה בתשתיות שיניבו תשואה משמעותית בטווח הבינוני והארוך. תשתיות בתחום האנרגיה והתחבורה ובתשתית הכי חשובה: חינוך. יחד עם זאת צריך לדאוג למנגנונים שיבטיחו שהכספים האלה יחלחלו אל המעמד הבינוני והנמוך ולא שהמבצעים (קרי מי שיזכו בעבודות, למעט החינוך כמובן) יגזרו את כל הקופון כפי שקורה היום.

היה לנו מספיק מדיקטטורים ואין לנו צורך בהם.

טוב להפנים את ההתפתחויות המחקריות במדעי החברה והרוח בעשור האחרון, שהוכיחו בכמות משמעותית ביותר של מחקרים (כולל של זוכי פרסי נובל בכלכלה), שהערכות הכלכלנים מתבדות במרבית המקרים ומבחינה מתימטית רוב עצום שלהן, נכשל ב"מבחן הקוף" או במילים אחרות, הערכה אקראית ששלפה תוכנת מחשב, תהיה מדוייקת יותר. בהקשר זה, הניסוחים האלימים מילולית והסגנון השחצני והמתנשא כנראה שנובעים מכך שהדובר אינו מאמין למה שפיו משמיע ועל כן נאלץ לגלוש לפסים אישיים ולניסוחים מתלהמים.

הדפסת כסף משמעותה מס על הצרכן, על הציבור!!!! המדינה מדפיסה כסף עבור עצמה, מגדילה את כמות הכסף ברשותה אבל הציבור נשאר עם אותו סכום או מקבל עלייה פחותה בכמות הכסף שברשותו. כתוצאה מעליית כמות הכסף המחירים יעלו ביחס לגודל ההדפסה. תקציב המדינה יוטב כיוון שביחס לציבור כמות הכסף הריאלית שלו לא השתנתה או גדלה ואילו אצל הציבור היא קטנה. חוץ מזה, אי ניצול משאבים הוא לא בהכרח דבר רע!!!!! מה שהרבה יותר גרוע זה ניצול לא נכון של משאבים, אי יעילות וכמובן ניצול יתר. היום יש הרבה משאבים שמנוצלים לא נכון או באופן לא יעיל. כמה מוצרים בעלי עלות ייצור נמוכה נמכרים היום בעלות גבוה ומטורפת רק בגלל שיווק, פרסום והטמטום האנושי?! כמה מוצרים ושירותים קיימים שאפשר בקלות רבה להסתדר בלעדיהם?! כמה ענפי תעשייה גדולים סובלים מאי יעילות כמעט מכוונת. מה שהיום מוביל צרכנים להוציא פחות כסף זה תהליך צרכני מודע של חישוב התועלת, צרכנים יותר יותר חושבים בעצמם וםחות מאפשרים למפרסמים ואנשי שיווק להחליט עבורם מה סדר העדיפויות שלהם מבחינת תועלת המוצר שהם אמורים לקנות. כמובן שעלייה באבטלה, העדר מסלולי חיסכון בטוחים (ריבית ריאלית שלילית או נמוכה מאד), אמון ירוד במערכת הפיננסית בעקבות משבר 2008 משפיעם גם כן. מה שיקרה במידה ויהיה מיתון עולמי זה שהכלכלה תחזור להתבסבס על מוצרי צריכה בסיסיים ובעלי ערך אמיתי ולא על מותרות וכל מיני מוצרי גיפן שהסיבה היחידה שהם נמכרו בהון תועפות זה כי הצרכן רצה הלהשוויץ כמה כסף יש לו ,איזה סטטוס חברתי הוא נמצא וכל שאר הנרטיבים השיקריים שמוכרים לנו אנשי שיווק ופרסום. בסופו של התהליך ההשקעה בתשתיות, ענפי ידע, רפואה ושירותים שונים תגדל על חשבון "מוצרי מותרות" שבעיני זה דבר מבורך עבור כל האנושות. אנשים צריכים להבין, זה לא פתאום כמות המזון בעולם תקטן ויהיה רעב, זה לא שפתאום כל מקורות האנרגיה יעלמו או שכל התשתיות יהרסו או כל אסון מסוג זה. הדבר היחיד שיקרה הוא שכל אותם אנשים שעוסקים במקצועות שמתבססים על יצור כסף ממוצרים חסרי ערך אמיתי יהיו מובטלים. ומי שדואג בגלל זה כנראה יודע כמה אנשים כאלה יש, ויש הרבה, כנראה יותר ממה שכלכלה ריאלית יכולה לספוג.

הבעיה היא שהאדם הממוצע ברוב המקרים לאורך הדורות חושב רק על השרדותו האישית, ואז קל להפחיד אותו בשם כל אידאולוגיה שהיא, שאם הוא יישר קו עם הרודן שבשלטון הוא יגיע למצב קיומי טוב יותר. זה נכון לגבי פאשיזם, לגבי קומוניזם, עכשיו גם לגבי קפיטליזם כנראה, ששם את הכסף גורם שהנאמנות לו חשובה יותר מכל נאמנות אחרת. בעידן האינטרנט, שמפיץ את המידע בכל נושא שהוא, אין יותר לאף אדם את הפריבילגיה לא ללמוד כמה שיותר על העולם, כולל על עליית דיקטטורות, כי אזרח בעל ידע הוא אזרח חזק שמנהיגיו אינם יכולים להתייחס אליו כצאן לטבח.

את הכסף בעולם הייתי מדמה לחול בשעון החול. רוב החול כבר נשפך למטה, כאשר למטה נמצאים העשירים ולמעלה רוב הציבור. כדי להניע מחדש את הכלכלה צריך לנער מחדש את שעון כדי שהזרימה תתחדש ועימה הכלכלה. להדפיס כסף זה הפתרון הכי קל כדי להימנע מהתמודדות עם העשירים המופלגים שמשתמשים בכוחם הרב כדי להילחם בכלכלה החופשית. הכלכלה החופשית היא רק סיסמה בפיהם. כל עוד ישאר כסף רב בידי מעטים הוא ינוצל לרעה, כלומר לשמור על הונם ובהכרח ללחום בתחרות אמיתית. כסף שיעבור מהעשירים לציבור ישמש מיד לצריכה ועימה לחידוש הצמיחה ולא לשומן עודף שרק נאגר. הכלכלה החופשית היא

פעמיים בשבוע, גם מצחיק וגם מעורר בכי.

ואת הפנסיה. אין תרופת פלא להתנהלות הגרועה של הממשלות והבנקים המרכזיים, שהמיטה על העולם משבר פיננסי וכלכלי.

כיצד כלכלנים מאחזים את עיני הבריות.

דבש עם הצעות מפתות שהם מעבר לכוחם האמיתי), ובתקופות שפל מענישים אותם על שהיו "חמדנים".

מהי מצוות שמיטת כספים? מצוות שמיטת כספים מצווה על מחיקת כל ההלוואות שניתנו לפני סוף שנה של כל שנה שביעית מקץ השנה השביעית. מהם החריגים של מצווה זאת? חוב שיש עליו ערבון יכול אינו נשמט אלא אם כן ערך הערבון קטן מערך ההלוואה שאז רק ערך הערבון ניגבה. בנוסף חובות של הממשלה ואליה אינם נשמטים. מה העדות שהייתה תקופה שמצווה זאת קוימה בפועל? ההוכחה היחידה לקיומה של המצווה בפועל היא הפסקתה , התנא הילל הזקן ראה שהעם מפסיק להלוות לעניים ותיקן פרוזבול שמשמעו המעשית הייתה הפסקת מצוות השמיטה. האם הלוואה שמועד פירעונה הוא לאחר שנת השמיטה צריכה להישמט? דעת ההלכה היא שאין שומטים חוב זה , דעתי היא שאם לא היו שומטים חוב זה לא היה צורך בתקנת הפרוזבול ולכן הלוואה כזאת צריכה להישמט. למה מצוות שמיטת כספים צריכה להיבחן בהיבט מאקרו כלכלי? בגלל שהמצווה מקיפה את כל המשק, בזמן קבוע. וכן בגלל שזמנה קבוע מראש וזמן זה ידוע ללווים ולמלווים. למעשה ברמת המיקרו תמיד יהיה זה שירצה לקחת הלוואה וזה שיהיה מוכן לתת לו, החלת שמיטת כספים לא תביא למצב של שווי משקל נאש אולם יתרונותיה אינם ברמת הפרט אלא ברמת הכלל. מה ההבדל בין עסקת הלוואה לעסקה רגילה? עסקה רגילה טומנת בתוכה וודאות, ברור מה אתה נותן ומה אתה מקבל. בהלוואות, העתיד הלא ברור טומן בתוכו סיכון ויכול להיווצר מצב קיצוני בו הלווה ימצא עצמו בעתיד במצב שערך נכסיו שלילי. יש לציין כי בקניית מניות אמנם יש מצב של חוסר וודאות אולם ערך נכסיו של הקונה אותן לא יהיה שלילי. מה הבעיה בצמיחת המשק וכיצד היא קשורה לחובות? המודלים המתארים את התפתחות והצמיחה של הכלכלה אמורים לחזות אותה בהינתן המצב העכשווי, תוך צפיית השינויים בהרכב הדמוגרפי, מציאת או אובדן משאבי טבע, יצירת הון פיזי ואנושי ,חוקים מיקרו כלכליים כגון כאלה הנוגעים להגבלים עסקיים ,שינויים טכנולוגיים, המצב המוניטרי ואולי חלוקת ההכנסות, זאת , כאשר בסיס תחזית המודלים מתבסס על המצב הקיים. מודלים אילו אמורים לחזות צמיחה של המשקים שכן ברוב הפרמטרים הללו יש מגמה הולכת וגדלה של התקדמות. למרות זאת בשנים האחרונות אנחנו עדים למצב בו הכלכלה בעולם המערבי אינה מצליחה להגיע לשערי צמיחה מספיקים תוך אבטלה גבוהה בחלקים גדולים בתוכה. חובות מספקים לדעתי חלק נכבד מההסבר לאי הצמיחה. כאשר התחזית למחירי נכסים גבוהה. אנשים לוקחים הלוואות תוך ציפייה להמשך עלייה של מחיריהם. אולם ערך הנכסים בעתיד אינו ידוע , לעיתים קרובות ערך הנכס יורד אל מתחת לערך ההלוואה. לדוגמא המשבר בשנת 2008 שקרה היות וערך המשכנתאות על נכסים עלה על ערך הנכסים. למה לאפשר בכלל הלוואות? בהלוואה לזמן קצר זרם ההכנסות של הלווה צפוי יותר (למרות שגם הוא נתון לחוסר וודאות). והסבירות שהוא יקלע למצב של חוסר פירעון קטן יותר. למעשה יש כאן מצב של עסקה שהיא בין שני פרטים הדומה לעסקה רגילה. כיצד המצווה מהווה אמצעי מאקרו כלכלי מאזן? כיום נוקטים הממשלה ובנק ישראל בשני כלים מאזנים, מדיניות מוניטרית כלומר , מעלים את הריבית בזמני גאות ומורידים את הריבית בזמני מיתון ומדיניות פיסקלית כלומר, מגדילים את הוצאות הממשלה בזמני שפל ומקטינים אותה בזמן גאות במשק. שמיטת כספים בעצם יוצרת מחזורי עסקים ככל שמועד השמיטה קרב יהיה פחות אינטרס למלווים להלוות ולכן תצומצם הפעילות בשוק. אולם בזמן השמיטה הפרטים יהיו חופשיים מחובות ולכן יוכלו להגדיל את הצריכה וההשקעה. למעשה השמיטה עצמה תגרום לגאות במשק.

...על מנת לחלץ את הממשלות, ובצורה כזאת להיחלץ מן המשבר. הרי לא ניתן להדפיס עושר יש מאין. בכל פעם שהבנק המרכזי מדפיס כסף, הוא מדלל את ערך הכסף ושוחק תוך כדי כך את החסכונות של הציבור. זאת איננה "אמונה טפלה" שהדפסת כסף והכנסתו למחזור תביא לאינפלציה, כי אם וודאות מתימטית. מי שמנסה להכחיש אותה הוא טיפש, או לחלופין מנסה לשטות בציבור ולשדוד את כספו, וזאת כנראה כוונתו של מר ביואיטר. "צריך פשוט לדעת מתי לעצור. והבנקים המרכזיים שלנו, כולל הבנק האירופי, כולל בנק ישראל, בהחלט יודעים איפה לעצור" - קשקוש. יש הרבה דוגמאות היסטוריות לשליטים שלא ידעו היכן לעצור, והדפיסו כסף עד למצב של היפר-אינפלציה ואובדן אמון במטבע. מי שמזהה לאן הרוח נושבת מוטב לו שינטוש את מטבעות הנייר (לפחות חלקית) וישקיע בנכסים פיזיים, חסיני אינפלציה.