אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

טראומה זה בגנים

52 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
51.
זה מסביר הרבה דברים למשל על העם היהודי
מדוע הרפלקס של העם היהודי זה לנדוד כל הזמן. עם שבמשך אלפי שנים נרדף, נרצח, ונפגע פיתח טראומה קולקטיבית שעוברת בין הדורות. מה שגורם לעם כל הזמן לרצות לברוח או לנדוד, ולא משנה באיזה תירוץ עוטפים את זה (טיולים להודו, רילוקיישן...). עוד דבר שמצאו היא שהתפלגות תופעות של חרדה ודכאון אצל יהודים גבוהה משמעותית מעמים אחרים וגם את זה ניתן להסביר ע"י הורשת טראומה בין-דורית.
יובל | 01.09.15
48.
רמת האינטראקציה עם הסביבה מתפתחת כל הזמן
ואולי, עצם העובדה שאינטראקציות ברמות הכי עמוקות, ברמת הקוד, מתרחשת כל הזמן גם היא ביטוי של שינוי, משהו שלא היה קיים בעבר אבל מתפתח עם הזמן, ומשתקף גם בעובדה שהעולם עצמו הופך להרבה יותר אינטראקטיבי ורגיש. בגלל שמשמעות החיים היא אהבה, וזו גם מטרת הקיום, רמת ההדדיות מעמיקה כל הזמן. יתכן שבעבר אפגינטיקה לא הייתה נכונה וכתוצאה מהאבולוציה מה שהיא מתארת התפתח.
משה | 16.06.15
46.
מה שרשום נכון זה ככה:
יש DNA ויש מה שקראו לו פעם JUNK DNA שזה DNA שלא מייצר חלבונים, הוא בעצם סוג של מפסקים שמושפעים מהסביבה. הרבה גנים הם אותו דבר רק עם הגדרה שונה על ידי המפסקים. הDNA מלופף על כמו אבנים קטנות שמתנפחות ובכך חוסמות DNA כלשהו מלפעול. דיי פשוט. למשל ציפור שאכלה סוג מסויים של צמח תיהיה בגודל מסויים . וציפור שאכלה צמח אחר תיהיה בגודל אחר. לדעתי תאי סרטן הם תאים שמפתחים תגובה לחומר שנמצא בסביבה. שהוא מעטפת של חיידקים אחרי, כנאה צ'יטין שהוא מעטפת של פתרייה כמו קנדידה כלשהי בגלל זה הסביבה היא כמו ענן לבן של צ'יטין של תאים מתים של פתרייה. או תגובה לחומר מגרה אחר. פתרון לסרטן אלי צריך לחפש בחומר שהייה בין התאים. החת הבעיות שלא יודעים היום זה איך לבטל את הנעילות האלהו למשל הSTEM CELLS כשתא הופך לשימוש מסויים מתא כללי נסגרים בו כמה סווישים אז מה שעושים מוסיפים לו כמה סוויצים פתוחים חדשים בנוסף לסגורים. ולא בטוחים שזה פתרון טוב עדיין.
שמעון | 16.12.14
42.
מה עם הסביבה?
המחקרים שהוצגו בכתבה על בני אדם, לא הוכיחו קשר גנטי. ככל הנראה, לגדול בסביבה שחוותה טראומה גורמת לאימוץ לפחות חלק מדפוסי ההתנהגות האבנורמלית . למשל, יותר ילדים שחווים הלם קרב להורים שחוו בעבר. כמו כן, לא ניתן להסיק ממחקרים של עכברים שחיים קצרים ושאין להם זמן ארוך ללמידה להבדיל מבני אדם.
כפיר | 14.12.14
41.
המסקנה: אם ההורים שלך דפוקים, כניראה שגם אתה דפוק.
זה מסביר למה יש פה הרבה ישראלים דפוקים ומשוגעים אנחנו מדינה של מלחמות אבותינו השתתפו במלחמה וחוו טראומות נוראיות אבי היה בכל המלחמות הקשות בארץ ומדי פעם יש לי חזיונות של תמונות מלחמה ומוות, למרות שמעולם לא חוויתי מלחמה על בשרי מעולם לא התמודדי עם מות אדם ממש קרוב היקר לי ובכל זאת, יש בי מעין עצבות כזאת ותמיד אני מדמיינת את הנורא מכל שיכול לקרות, כולל תיאורים על המוות, מעין חרדת מוות יומיומית, למרות שאני יודעת שהחיים שלי לא דבש לא פעם שאלתי את עצמי מאיפה עולות לי התמונות האלה בראש ולמה אני חושבת על זה בכלל אבל זו עובדה, אני חרדתית, חושבת על מוות, נזהרת מכל דבר, לשני הוריי היו חיים קשים אולם בכל זאת הם יותר אופטימיים ממני או יודעים להסתיר טוב יותר אז אולי בכל זאת הטראומות שלהם עברו אלי
 | 13.12.14
40.
לי לא חידשתם כלום !!!!!!!!!!
אבי נהרג כשהייתי כבן שנתיים. לימים התברר לי שאני דומה לאבי לא רק בתכונות האופי והידע הטכנולוגי שהתפרץ אצלי משחר ילדותי, אלא אף מאכלים שאבי אהב ולא אהב דומים לטעמים שלי ! ולא, לא הייתה לי שום הזדמנות ללמוד ממנו או לחקות אותו, ובנוסף, אף לא אחד לימד אותי מה אבי אהב ומה לא , לא אימי ולא אף אחד אחר! משהתברר לי הידע הזה באופן אקראי, תמיד טענתי שישנן תכונות שעוברות בתורשה , ואני הוכחה ניצחת לכך!
יתום | 13.12.14
39.
תודה על הכתבה, אך למה כתבות שכאלה איכותיות הפכו לנדירות כל כך בכלכליסט?
חבל שבכתבה משולבות השקפות שאינן רלוונטיות מנקודת מבט מדעית. אין במנגנונים המוזכרים בכתבה שום שייכות או רלוונטיות לתכנון תבוני. הכל מתפרש על ידי מנגנון של ניסוי וטעיה שהשתכלל ומגיב בזמן אמת.
LOWLIFE | 13.12.14
33.
שינוי בקורטיזול ברחם, לא אומר שינוי גנטי
אם "מזרימים" לתינוק יותר קורטיזול בתהליך ההיווצרות שלו, משפיע על יכולת הבלוטות לייצר מההורמון הזה. בהמשך. זה פגם שמוטל בבלוטות, לא מדובר שיש הוכחה שהגן השתנה. זה כמו שידוע שספורטאים שנוטלים סטרואידים לפני גיל 23, פוגעים סופית ביכלת הגוף לייצר טסטוסטרון, שכן מנגנון הייצור מקבל איתות שהוא מיצר יותר מדי, בשלב שהוא עדיין מתפתח. לא מוצר שינוי גנטי, פשוט בלוטות הייצור נותרות מנוונות קצת. בם מתבלבלים בין שינויים גנטיים, לבין הבעה גנטית או סתם פגם באיברים. טוב שהם לפחות מודים שאין להם הוכחות מולקולאריות, זו תיאוריה .
עמית | 13.12.14
21.
מי שרוצה להבין זאת , צריך להסתכל בפרשת "ויצא" , בסיפור על יעקב אבינו והמקלות.
שם מסופר שיעקב עשה הסכמים עם לבן הארמי כי שכרו יהיה דווקא עיזים בצבע מסוים , ולבן כמובן שינה את ההסכמים בכל עונה ... יעקב היה מניח לפני האימהות מקלות הצבועים בצבע שאותו הוא רצה לתת לוולדות העיזים , וכך יצאו לו וולדות בצבע הנכון.
יוסי | 13.12.14
20.
מ ר ו ת ק ! ! !
מאז שהתחלתי לקרוא את הכתבה ועד לסיום הקריאה חלו אצלי בוודאי כמה שינויים אפיגנטיים; אחרי הכל, הגילויים האלו של ד״ר שרון מועלם ואחרים ממש מרגשים ובמיוחד הגילוי על העברת טראומות חיים מדור לדור. מאחל לכם הצלחה בלהביא את העולם למקום טוב יותר. ובהשלכה לחיינו, אי אפשר שלא לתהות אלו שינויים עברו עלינו מאז שהממשלה היוצאת נכנסה לחיינו. לא מעט טראומות ואכזבות שיקח זמן לתקן אותן.
אלכס | 13.12.14
19.
ל18 - הוא הסביר, מה לא הבנת?
כדי לבדוק איך טראומה השפיעה 3 דורות קדימה על בני אדם לוקח 50 שנה לפחות, וגם אז, אי אפשר לנתק את אלמנט החינוך (אולי אני יותר לא אוהב שקדים כי ההורים שלי לא אוהבים ופשוט למדתי מהם, ולא כי היה פה אלמנט גנטי? ). בעכברים אפשר בשבועות לבדוק על 3 דורות, ואפשר גם להפריד בין גור להורים שלו, ולראות שאין פה אלמנט התנהגותי אלא רק גנטי.
יוסי | 13.12.14
11.
חיים סידר
אם הכותב היה מכניס לתוך הכתבה את הרשמים שלו מהשיחה עם סידר ומועלם, באופן פורפורציונאלי לתרומה שלהם לתחום (הראשון חתן פרס ישראל לחקר הביולוגיה, פרס וולף, פרס א.מ.ת ופרס גרדנר, ומועמד רציני מאד לפרס נובל) הכתבה הזאת הייתה נראת אחרת. פרופסור סידר, מדען מהשורה הראשונה בעולם, שמכיר ומודע לקושי הרב במחקר מדעי, הרבה יותר זהיר במילותיו. אבל מילים זהירות לא מוכרות כמו כותרות פרובוקטיביות, שבדרך כלל לא עומדות במבחן הזמן. אבל אם הכתבה הזאת הצליחה לעורר סקרנות בקרב קורא או שניים אז דיינו. אחרון החביב, זאת הזדמנות להזכיר (שוב) את תרומתו הענקית של פרופסור סידר לעולם החינוך.
צב מעבדה | 12.12.14
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת