צריל לקרוא אותה שוב ושוב ולהסביר לתלמידים איך שילוב של בירוקרטיה ואטימות הוביל למעשי רוע כה רבים בהיסטוריה: "האינטרס הציבורי ליצור מאגר מידע אמין ונגיש לציבור גובר על אינטרס צנעת הפרט" מישהו בדוברות היה צריך לבחור בין 2 אפשרויות: טעינו ונתקן או צדקנו. הוא בחר באפשרות השניה והוציא את המשפט הכי אטום בעולם. קחו את המשפט הזה ותלבישו אותו על כל פגיעה באזרחים ותראו שהוא מתאים. נניח שבסין רוצים לפנות מיליון איש מבתיהם בשביל איזה פרוייקט תחבורה: "האינטרס הציבורי ליצור מערכת תחבורה אמינה ונגישה לציבור גוברת על אינטרס זכויות הפרט על רכושו האישי" להמשיך עם דוגמאות ?

אם לא הבנת על מה המהומה, תבקש עזרה מחברים ואז תן לתגובה שלך מינוס. ל-3, גם אני פיספסתי את הפואנטה בקריאה מהירה, בוא ואפרק לך אותה: 1. אובר הסתבכה גם עם כלי התקשורת כשבכיר טען שברצונו לרגל אחר עיתונאים. 2. אובר הסתבכה עם הנהגים שלה כשהפנתה אותם לשירותי הלוואות קצרות טווח. 3. אובר הסתבכה עם המשתמשים שלה כשנודע שהיא משתמשת בנתוני הזמנת הנסיעות (כדי לברר מתי משתמשים הגולשים בשירותי ליווי) לצרכי בידור באירועי החברה (אובר).

הטענה היא לא שניתן לחפש אנשים לפי פרטי הכלבים שלהם - אני בטוח שחמא"ס לא יפתחו מיד במבצע ללכידת כלביהם של קציני המטכ"ל הבכירים רק כדי למצוא את הכתובות שלהם. הבעיה היא שגם *בלי* הכלב אפשר לחפש את הפרטים שלך (וגם של אנשים קצת חשובים יותר).

כתב כלכליסט ? מה בדיוק הקריטריונים ? על סמך מה ? לי נראה שכל המצעד הזה נועד להעביר ביקורת לא כל כך סמויה על ההחלטה לפרסם את כתובותיהם של בעלי כלבים - החלטה חשובה מאוד שסוף סוף מאפשרת לאתר את בעליו של כלב (בין אם הכלב אבד או הכלב תקף). וזה שיש כמה מפורסמים שפרטיהם נחשפים בדרך הזאת זה בעיה שלהם. הציבור לא חייב לבטל את עצמו כדי שמפורסמים יזכו לאנונימיות.