בכלכלה היצרנית. ואפרט: הבנקים המרכזיים מחלקים כסף חינם לבנקים המסחריים, תוך השערה/כוונה/הנחה שהבנקים המסחריים יתנו הלוואות לכלכלה היצרנית, ובכך יביאו להנעת הכלכלה. מה עושים הבנקים המסחריים עם הכסף שקיבלו (ומקבלים) בחינם ? מריצים איתו מניות. הרצת מניות מניבה רווחים מהירים (על הנייר). מאותם רווחים (מדומיינים - על הנייר), מחלקים הבנקים המסחריים בונוסים למנכל, לסמנכל, לסמנמנכל, ואפילו לסמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנכל. אפילו סנט שחוק אחד לא מגיע לכלכלה היצרנית. את הסכיו שנתנו הבנקים המרכזיים בחינם לבנקים המסחריים, היו יכולים לתת בחינם לממשלות. מה היו עושות הממשלות אם הכסף הזה, במידה והיו מקבלות כסף בחינם ? היו בונות תשתיות חדשות, מתחזקות תשתיות קיימות, מקימות כיתות לימוד, משקיעות במחקר ופיתוח - או במילים אחרות ---- מעסיקות אנשים ---- !!!! אנשים שעובדים, מקבלים משכורת. אנשים שמקבלים משכורת קונים דברים. כשאנשים קונים דברים יש ביקוש, והמחיר עולה, ואיתו גם האינפלציה. סביר להניח שאם אני ראיתי את התהליך הזה, גם בבנקים המרכזיים ראו אותו. סביר גם להניח שהם ראו שזה מה שקורה, כבר בחודשים הראשונים של ה"הקלה הכמותית". עצם זה שהם ממשיכים לתת כסף לבנקים המסחריים, שבתורם, מריצים מניות, ולא מזיזים במילימטר את הכלכלה, מעיד על כך שהכלכלה ו/או האינפלציה לא מעניינת את הבנקים המרכזיים. מעיד על כל שכל מה שמעניין את הבנקים המרכזיים, זה לנפח את כיסי חבריהם הבנקאים.

צודק אמיר ברמלי בקריאתו להעניק לעסקים קטנים ובינוניים מוטי-צמיחה כלים פיננסיים נאותים לקידום עסקיהם. הרפורמות המדוברות בשוק ההון כולל הסקטור הבנקאי לא מתקיימות בשל אילוצים רגולטורים, חישובים פוליטיים צרים, לחצי לוביסטים ומה לא. יש לאפשר ליזמים יצירתיים כדוגמת ברמלי תשתית רגולטורית נאותה לקידום תוכניות אופרטיביות שיפתחו בפני יזמים ועסקים בהתהוות מסלולי צמיחה בעלי אופק התכנות סביר וזאת למרות השוק כיום הוא מפלה בצורה מקוממת בין עסקים גדולים וקטנים כשמדובר בגיבוי וסיוע פיננסי.