אוסף של כל כך הרבה שטויות ועוד בית ההשקעות שאותו הוא מייצג היה צריך לשלם בשביל לפרסם את הכתבה הזאת. באמת חבל.

בפרט: המושג תוצר ריאלי - או במחירים קבועים - יסביר לכותב כיצד שיפור טכנולוגי תוך ירידת מחיר המוצר מגדילה ריאלית את התוצר. וכן המושג "שוויון כח קניה" - או PPP - יבהיר את ההשוואה הבינלאומית. בהצלחה...

מה שאתה מדבר עליו זה נכון בשינוי טכנולוגי רגיל שגורם להתייעלות, הוזלת הייצור, גידול בצריכה וכו'. כאן מדובר על הפיכת דברים לחינמיים. אנחנו לא קונים מכשירי GPS אלא מורידים waze, לא משלמים יותר לחברת התקשורת אלא משתמשים ב watsup, skype או Viber מורידם מוסיקה, ספרים, חדשות ועוד שירותים בחינם!. כאן השינוי הוא שמבחינה סטטיסטיקה כלכלית לא התווסף כלום, התפוקה ירדה, אבל תועלת לצרכן עלתה מאוד

נניח שאנחנו מלמדים ילדים כיצד לבצע מדיטציה , תרגילי נשימה או דמיון מודרך כדי להוריד מתח נפשי. מתח נפשי עודף יכול לגורם לדיכון, לעודף לחץ דם, התקפי לב. בנסיון להתמודד איתו אנשים פונים לסיגריות, אלכוהול, סמים, או מתמכרים לתרופות או לאכילת יתר. הנה בצעד קטן הרסנו הרבה מאד פעילות בשוק. נניח שאנחנו מלמדים זוגות כיצד לבחור בן זוג בצורה טובה ובריאה יותר, כיצד לזהות מערכת יחסים לא מוצלחת או כיצד לתקן מערכת כזו. נניח שאנחנו מצליחים להוריד את כמות הזוגות המתגרשים. אופס - פגענו בשוק הנדל"ן שכן כל זוג שמתרגש מעלה את הביקוש בתחום הדיור. שוק הוא דבר טוב יותר ממשלה. אבל יש פתרונות שהם לפעמים טובים יותר מהשוק. אם הטבע , עבודת התנדבות, קוד פתוח , מידע חופשי, פעילות של חברים , או עבודה עצמית יכולה להשיג לנו את המוצר או השירות בחינם - מצבנו אפילו טוב יותר מאשר אם היינו משיגים דבר דומה דרך השוק. כלכלנים נאו קלאסיים מבלבלים את היוצרות . הם אומרים לנו את הדברים מנקודת המבט של המוכרים - שככל שנקנה יותר - כך מצבנו טוב יותר. אבל אנחנו לא מעוניינים במוצרים עצמם, אלא רק בחבילות השירותים או בתפקודים שהמוצרים מסוגלים לתת לנו. אנחנו לא רוצים לשרוף כמה שיותר דלק במכונית, אנחנו רוצים להיות מסוגלים להעביר הילוך לחסוך דלק ולהגיע בצורה טובה יותר ממקום למקום. נשמח להשתמש בways בחינם מקום לקנות אטלסים יקרים. נשמח לשתות מים נקיים במקום לשלם קודם על מסנן מים ואחר כך על תרופות. אנחנו רוצים שיהיה לנו כמות מספקת של הון (הון טבעי, נפשי, חברתי, תעשייתי, אנושי) שיתן לנו שירותים - כמה שפחות ההון הזה ישחק, ככה נוכל לקנות פחות בשוק ולהנות יותר. אירווינג פישר דיבר על הדברים האלה לפני 108 שנים, ויש כלכלנים אקולוגיים ואחרים כמו הרמן דיילי ומנפרד מקס ניף שמדברים על זה היום.

אלכס, למרות שאתה לרוב כותב דברים רציניים הפעם יש לך כשל חמור. כמובן שנוצר גידול בפריון - כי הפריון מוגדר כיחידת תפוקה לעובד. אם יש צורך בפחות הון (כמו שאתה מציין) והתפוקה במונחי תוצר לא ירדה, אז הפריון עלה. מעבר לכך, גם במודל בסיסי במאקרו - הטכנולוגיה מורידה מחירים, והרי התוצר הוא ראלי, ולכן טכנולוגיה כן גורמת לעליה בתוצר. האמת שטכנולוגיה היא הסיבה היחידה לגידול קבוע בתוצר- TFP- ואין חולק על כך בעולם האקאדמי. אלכס, נראה שהפעם עשית היקש לוגי מוטעה - מצפה ממך, כלכלן ישר והגון, להודות בטעות

כך היה גם בעבר עם תחילת המהפכה התעשיתית, כאשר לא היה רדיו הסתמכו על מברקים להעברת ידיעות והרבה פחות ידיעות הועברו אז כך שצריכת התקשורת היתה נמוכה יותר. הטכנולוגיה גם מוסיפה תחומי צריכה שלא היו קודם, מי צרך סמארטפונים לפני 30 שנה? מי השתמש בשרותי ספק אינטרנט לפני 40 שנה? נכון יהיה לומר שההבדל באיכות החיים בין מדינות גבוהות תוצר לנמוכות תוצר ובין העבר להיום הוא גדול יותר מהמשתקף בהבדלים בתוצר.