הכל מאוד פשוט ומחובר למציאות. אם פוטון יכול להתפצל ל 2 ולהתנהג כמו חלקיק או גל כמו ב Double-slit experiment ואם המציאות מתנהגת בכל דרך מלבד על פי פי ההיגיון האנושי, הרי שהכל הופך להגיוני מהר מאוד וצריך לשנות את הטרמינולוגיה ולומר: זה לא המציאות שלא הגיונית, זה המוח שלנו שמותנה להבין את המציאות רק עד רמה מסויימת. כל השאר מאותה הרמה והלאה, פשוט לא נתפס על ידי המוח שלנו שדורש להבין את המציאות אך ורק על ידי הדרך בה הוא הורגל אליה. אגב זו הסיבה מדוע השאלה "מי ברא את העולם?" אינה לגיטימית. הצורך הזה בבורא הוא צורך אנושי שאינו מעוגן במציאות. זה צורך רגשי ומי שרוצה תשובה שילך לפסיכולוג ולא לפיסיקאי. הניחוש שלי (הגרוע כמו כל ניחוש אחר טוב) הוא: הזמן הוא לא קו ליניארי, אלא כל צירי הזמן מתרחשים בו זמנית ולא רק באפיק אחד. אין עבר בוודאי לא הווה (אין אפשרות להצביע על נקודה בזמן שהיא ההווה) וגם לא עתיד. הכל תפיסה מעוותת של החושים שלנו. כל צירי הזמן מתרחשים גם בכל המימדים ולכן כל מה שקורה כבר קרה ויקרה ואין משמעות לטרמינולוגיה הזו. ולכן מחיקת מה שנקרא כאילו העבר, מהווה רק שינוי ומעבר בין ציר זמן אחד נתון לשני. אם מחקתי את עצמי מציר זמן אחד, אני ממשיך להתקיים בציר הזמן המעוות שכאילו נגדע, אבל הוא ממשיך להתקיים כי יש לו המשכיות למרות שלמשל כל הענף המשפחתי שיצר אותי לכאורה לא היה קיים מעולם, אבל הוא כן, גם אם בציר זמן שנגדע. אם הציר היה קיים, יש לו ולהשלכות שלו על העתיד ועל העבר משמעות. זה כמו עץ שגודעים לו ענפים והענפים ממשיכים להיות תלויים על העץ לא בזכות עצמם אלא בזכות כך שהם היו פעם מחוברים לעץ ועכשיו יש להם קיום משל עצמם מתוך כך שהם נאחזים בענפים אחרים. בעתיד הענף יכול להיאחז ולהשתרש בענפים אחרים או להכות שוב שורשים באדמה. כאשר שולחים צמד פוטונים ל 2 כיוונים שונים במרחב, שניהם משנים את ההתנהגות שלהם בהתאמה. מה שאומר שהמידע עובר במהירות גבוהה ממהירות האור ומה שאומר שיש תקשורת בין העצמים בטבע כנראה ברמה ההולוגרפית או ברמת הממברנות. או שלא. מה שבטוח: לעולם לא נדע.

כאשר דמות חוזרת בזמן היא משפיעה על עצמה בעתיד של הזמן שחזרה אליו, היא לא קיימת כבר בנקודה בזמן ממנה חזרה לעבר. אין שום רצף מקביל. גם אין שום פרדוקס - אם תחזור לעבר ותהרוג את סבא שלך אתה לא תיוולד בעתיד אבל תחיה בעבר, וזאת בעצם הסיבה שאין דבר כזה כמו נסיעה בזמן, כל פעם שממציאים את זה מישהו חוזר לעבר והורג את הממציא לפני שהוא ממציא.

כי אם דמות כלשהי חוזרת בזמן, לפחות לפי הסיפור, היא תמיד תשפיע על עצמה בעתיד. הסרט היחידי שהציע פתרון הוא "בחזרה לעתיד" שבו עצם החזרה בזמן יוצרת רצף התרחשויות מקביל- צומת, וכן זה מסתדר.