מעדיף את הקרציות של מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ שותי הדם בקשית. מעדיף לחיות באי ודאות, בלי לדעת מה יהיה בעתיד. לא רוצה בוגרות "מדעי התנהגות" עם IQ של כפכף שיקבעו את גורלי, ולא "מנהל" שלא יצר דבר אחד ממשי בכל ימי חייו חוץ מבולשיט ו*יוני שכל. מעדיף להיות *** עצמאי *** - בכל מחיר!!!!!!!!!

ואם משאבי אנוש יזמינו אותו אדאג לפסול אותו אחרת איך אוכל לשרוד או להתקדם באירגון?

ללא העלאות במשך 4 שנים (עד לפיטורין), ובכל שנה יגידו שאתה נהדר ולכן בבקשה תעלה את התפוקה שלך, כי אתה יכול, באותה משכורת גרועה בדיוק.

כי: 1. את מירב הטעוית שלי לא מגלים - אף אחד לא יודע על המעמדים הנפלאים שדחיתי או אפילו לא זימנתי לראיון וזה לא נמדד בשום מקום. 2. את מי שאני כבר מקבל אני בדרך כלל שולח למבחנים וכך יש לי כיסוי שהמועמד עבר את המבחנים באופן נפלא.

כדי שיתאימו לשאר העובדים הבינוניים שבחברה. הפירמידה צריכה להיות בדיוק הפוכה: קודם ניסיון בתעשיה, חשיבה גלובלית, קבלת החלטות, יוזמה, הגדלת ראש, לקיחת סיכונים... כן, בסוף אלה כישורי תקשורת (אלא עם זו מועמדת לעיתונאי, משפטן או פוליטיקאי).

אין כישור מיוחד זה? עשה לעצמך טובה וותר ולך תעבוד בשכר מינימום.

3 פעמים בשבוע אני מקבל הצעה לבוא לרעיון כולם רוצים שתהיה עם חוכמה של בן 50 נסיון של בן 40 מרץ של בן 30 ושתקבל משכורת של בן 20 שסיים אתמול צבא