האנשים שעזרו לי להתקדם בקריירה היו אנשים שהיו טובים ולא בהכרח אלה ש"סומנו" או שהתעסקו בפוליטיקה הפנימית. אלה שהיו עסוקים בללקק למישהו שחשבו שהוא בכיר או מקורב לבכיר, המאיסו את עצמם על אחרים שראו (ותאמינו לי שהכל שקוף- מי שמחפש להצליח בדרך הזאת, בדרך הרבה אנשים שמים לב שזה מה שהוא "מוכר"). חצרות ביזאנטיות מתפרקות/ נופלות, אנשים שנראה מבפנים שהם משמעותיים, הם לעיתים חסרי מוניטין מחוץ לכתלי מקום העבודה והקריירה שלהם נתקעת. אנשים שהם טובים באמת ולא מחפשים את החנופה והיצמדות לאנשים ה"חזקים פוליטית" וקליקות- הם אלה שבסופו של יום יעשו את ההבדל. את הפריצות הכי גדולות שלי אני חייב להם ועשיתי את זה בלי כל הקליקות והפוליטיקה הפנימית.

הזוי כמה תקציב שיוצא ברשת על טוקבקים. לא מספיק יש את ישראל היום?

חלק מהעצות הן מיומנות חברתית בסיסית שאצל רובנו כבר מזמן הפכו לאינסטינקט, והחלק האחר מאפיין התנהגות של נודניק מלאכותי ואינטרסנט שחושב שהוא מתנהג בטבעיות ואף אחד לא שם לב לכך שהוא בעצם סתם נודניק מעיק. יש עצות אחרות?