אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בדרך לשנת שיא: אקזיטים של 1.2 מיליארד דולר בתוך חודש וחצי

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
תגובה ליובל (7)
זה טוב מאוד שהכסף הולך לאיכות החיים של עובדי הייטק, קוראים לזה מעמד הביניים וזה מה שעוזר למדינות להשתפר. זה עדיף בהרבה על כסף שהולך לבעלים של החברה ושכל העובדים ירוויחו שכר נמוך. זה לא יכול לקרות במפעל לנעליים, כי הכישורים הנדרשים נמוכים וקל להחליף את העובדים.
גידי | 16.02.15
8.
ההייפ ועונשו. (או: חמישים גוונים של אפור בבועת ההייטק.....)
מוצגת כאן רשימה שמערבת חברות שונות שאין קשר רב ביניהן. למשל, חברת IronSource בתחום שבו הרוב נשען על כרעי תרנגולת. חברת Moovit אמנם פיתחה יישום שלא קל לפתח (ראו את כשלונה של אפל בתחום המפות), אבל המרחק רב מאוד עד רווחים משמעותיים, ולמרות ההצהרות שקראנו כאן אחרי הגיוס האחרון, נראה שהאקזיט, אם יגיע, יבוא מאחת השחקניות הגדולות שלא רכשו את Waze, אחרת החברה תסגר לבסוף בקול דממה דקה. במילים אחרות, זה מריח מחמדנות יתר ועיוורון במקום ללכת ולשמוע בפשטות מאנשי Waze לכמה מזל נדרשו כדי להגיע להיכן שהגיעו. מאידך, מופיעות ברשימה חברות כמו Kenshoo ו-Kaltura, שגדלו יפה ובהתמדה ובזכות - הן תמשכנה לגדול ולהרחיב פעילות בזכות מודל עסקי מוצלח. הייפ כבר ריסק ומרסק חברות בסיבוב הזה. ראו את Secret, שרק לפני חצי שנה גייסה 25 מיליון דולר (35 בסך הכל) ואיבדה את רוב המשתמשים שלה מאז, או את Aereo, חברת הזנק מניו יורק, שלאחר השקעה של כמעט 100(!) מיליון דולר במשך כשנתיים וחצי נסגרה לפני מספר חודשים. זה לא מגדיר בועה בפני עצמו. באותה נשימה גם אתקן את מגיב מספר 2: חברות לא נמכרות אחרי שנה מהקמתן, ואין משכורות גבוהות לעובדים ללא נסיון. להיפך. אף אחד לא רץ היום לרכוש טכנולוגיה במחיר מופקע אלא אם מדובר בנכס אחר כמו משתמשים והון אנושי, ומי שגורר את משכורות העובדים למעלה זה חברות כמו גוגל ופייסבוק שיכולות להרשות לעצמן בזכות ערימת מזומנים יפה בבנק - אבל רק לעובדים שיש להם ערך. החגיגה מסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 בפירוש לא חוזרת על עצמה. מה שאנחנו כאן רואים הוא פשוט מירוץ חימוש של השחקניות הגדולות שסוחב את התעשייה למעלה, וכל עוד יש כסף מזומן אמיתי במשחק ורצון של שחקנית כמו גוגל להמשיך להוציא כסף על צעצועים במקום להשקיע בנדל"ן או לשמור את הכסף בבנק, אנחנו נראה שוק דומה רק עם שינויים כגון בזמן שלוקח לחברות להתבשל (נובע מקיצור משמעותי של הזמן שלוקח היום להרים מוצר) או עלייה/ירידה בערך של האקזיט - כתלות במספר משתנים שונים בשוק. תיקון נוסף לרשום בכתבה: נכון שבעמק הסיליקון יש כסף זול יחסית, אבל יש הבדלים נוספים בין חברות כאן לבין חברות מעבר לים, כגון היכולת של החברות כאן לצמוח במהירות רבה בהכנסות ובמשתמשים. השוק מותאם לזה, למשל בנכונות של חברות מקומיות לאמץ טכנולוגיות חדישות. בענין שוק הסייבר: לדעתי הוא אכן בסוג של בועה משל עצמו ואנחנו נראה התכנסות של השוק לחברות ולטכנולוגיות שיש להן ערך ממשי, אבל אין בכך מלגמד את שוק הסייבר שערכו עולה מסיבות די הגיוניות - טור ההוצאות של חברות על מוצרי ושירותי אבטחת המידע פשוט ממשיך לעלות.
עוקב | 16.02.15
7.
ואנחנו משלמים על כל זה
מכפילי הרווח ההזויים האלה חוזרי םאלינו. כל פעם שאתם קונים מכשיר או תוכנה אם החברה לא היה שורפת מזומנים ככה על רכישות משכורות ופינוקים לעובדים הכל היה עולה חצי. בכל טלפון סלולרי 20% זה העלות של איכות החיים לאנשי ההייטק. זה בערך כמו שיחליטו שמעכשיו כל נעל עולה 2000 שקל וכל יצרני הנעלים והעובדים במפעלים ירוויחו משוכורת עתק. למה? ככה יצא. כולם התרגלו לזה. לא מדובר במוצרים אמיתיים. חלק הפיצרים והאפליקציות האלה לעולם לא יחזירו את ערך ההשקעה באופן ישיר ולכן בכלל מדובר בבועה אחת גדולה.
יובל | 16.02.15
6.
לכל תומכי ביבי שקופצים פה - תרגעו קצת.
א. לא מבין למה אתם זוקפים את זה לזכות ביבי. ב. הכלכלה חרא. זה שיש פה סטרטאפים במיליארדים אולי עוזר קצת במיסים אבל זה לא תורם הרבה לחברה - סטרטאפים מעסיקים מעט עובדים ואז הם נמכרים לחברה גדולה שבהרבה מקרים סוגרת את מרכז הפיתוח פה ומעבירה אותו לארה"ב.
 | 16.02.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת