שלום פרופ בורנשטיין, מבקשת את רשותך לעשות שימוש בכתבה שפרסמת לצורך עבודה בלימודי סיעוד תואר שני.אשמח לתשובתך.

'שלא היה בנמצא' לפעילות מונעת. רק משתבין ש"בנפשך" אתה תתאמץ (ותצליח) למצוא את הזמן...

זו לא פרסומת לתרופות כלל. המחקר לא הגיע מחברת תרופות אלא מחברת ביטוח. זה מהפכני. חברת תרופות בחיים לא היתה משקיעה בפיתוח תרופות מניעה אם אינן בסל הבריאות או אם חברת בטוח לא תאפשר מימון על ידה. חברת ביטוח לא תממן תרופות מניעה כי עלות המניעה לאוכלוסיה בסיכון גדולה מעלות הטיפול הישיר על ידה באוכלוסיה שנפגעה בפועל (להבדיל מאוכלוסיה בסיכון). התחשיב שנעשה כאן מנסה להעביר את הטיפול המניעתי לרמת המדינה ולשכנעה כלול אותו בסל הבריאות על מנת לקזז את העלות שחברות הביטוח נושאות בנפגעים שעתיד לעלות מאד בשנים הקרובות. מדובר על מחשבה רחוקת טווח וגם ידועה ברפואה, שרפואה מונעת בדרך כלל עולה למדינה פחות מטיפול בחולים. למרות הידיעה, צריך להוכיח את זה מספרית. וגם אז, כמובן, המשאבים מוגבלים וצריך להחליט במה משקיעים.

א. סך כל ההשקעה, בכל מטופל, בשנה, היה 205 דולר - זהו? נשמע לי סכום נמוך. העלות נמוכה במיוחד בגלל הצורך לנהל בסיס נתונים של הנבדקים (עלויות פיתוח תוכנה גדולות מאד). ב. האם ניתן להשתמש באומגה 3 כמדלל דם (האם נכלל כחלק מאורח חיים בריא)? ב. 350,000 מטופלים בבדיקה שעלותה 205 דולר למשתתף? כלומר, עלות הבדיקה הכוללת היא כ 72 מליון דולר. לאור העלות הנמוכה ומשך תקופת המחקר (מאז פרסום הדוח ואז פרסומו (כשלוש שנים) הינו נמוך מאד לביצוע מחקר רציני) - האם המבדק עומד בנוהלי מבדקים קליניים או שיש פה סטטיסטיקה המתבססת על בדיקה פשטנית של הנחיות לביצוע וניתוח הדאטה? ג. יש הבדל בין מטופלים שטרם עברו שבץ לאלו שכבר עברו שבץ אחד והסיכון לחטוף שבץ שני גדול פי כמה - אין פילוח של הנתונים. ד. אולי תצרפו לינק למחקר? ה. נדיר מאד שחברת ביטוח עושה על חשבונה מחקר כזה, כי חברות הביטוח לעולם לא יממנו על חשבונן טיפול מונע לכלל אוכלוסיה בסיכון ממעגל ראשון אלא רק למעגל שני (כאלה שכבר חטפו שבץ אחד) כי שיעורם של אלו נמוך משמעותית מעלות הטיפול (הכלכלית הישירה) בכלל אוכלוסיית הסיכון. חברות ביטוח לא עושות עלות כלכלית כמו שמדינה עושה. כנראה שהעלות שחברת הביטוח סופגת בסופו של דבר בכל זאת גבוהה מאד ולכן חברות הביטוח נערכות מראש ורוצות לשכנע את המדינה להחיל טיפול מונע אשר יוזיל להן את היקף המטופלים ולכן גם את העלות. בסופו של יום הטיפול צריך להיות במסגרת סל הבריאות. המצב כנראה חמור ויפה שמישהו לוקח ברצינות את הדוחות, מסתכל על המספרים ומסוגל לתכנן 15 שנה קדימה. יש דברים שקורים רק בארה"ב, שם הכסף מדבר חזק וחברות הביטוח הם מכונה משוכללת מאד לניהול סיכונים.

עם היד על הלב , כמה שעות אתה יושב מול הטלוויזיה כול יום ? פעם ביומיים ריצה של חצי שעה או סיבוב על זוג אופניים, אולי הליכה עם חבר לעבודה או האישה ותאמין לי אתה במצב הרבה יותר טוב. אני עד גיל חמישים לא זזתי מילימטר היום אני מתאמן למרתון השני (מרתון שלם כמובן).

לרובנו אין זמן לזה עם הלו"ז של עבודה-משפחה-פקקים...

מאיר עיניים. בהחלט זווית מעניינת על השקעה בבריאות כמחולל חיסכון למשק.

אם היו מציעים פתרונות שאפשר להשיג ע"י אכילה נכונה (פירוט מזונות שעוזרים במניעה), ולא מזכירים את הטיול התרופתי כ 4 פעמים במהלך הכתבה, הדברים היו נראים פחות כפרסומת, ויותר כרצון לעזור לציבור.