בהתחלה הבנקים מורידים ריביות כדי לדחוף את האזרחים והממשלות לקחת הלוואות. אז האזרחים והממשלות משתמשים בכספים האלה כדי לקנות בתים מכוניות, או הממשלות משתמשות בו בתקציב. לאחר מכן, הכסף שלקחו מהבנק נגמר והחוב נשאר להרבה מאוד שנים. האזרחים והממשלות מצטמצמים כדי להחזיר את החובות, ונכנסים למדיניות של צנע ומיתון עם ירידה בצריכה כדי לשלם את החוב. הבנקים רואים שאין צמיחה ומורידים את הריבית עוד - אבל עכשיו האזרחים והממשלות כבר לא יכולים לקחת עוד חובות. מה המסקנה? תפסיקו לבנות על צמיחה מתוך חוב. תתחילו לחשוב על רווחת האזרחים, מדיניות תקציבית מרחיבה, ויותר מקומות עבודה - זה ייתן צמיחה בת קיימא במקום צמיחה של חובות.

פשוט מדהים, מה הדבר הבא שיחשבו עליו.

מעניין לדעת מה המונח באנגלית שהוא עושה בו שימוש. בכל אופן, אין ספק שהטכנולוגיה שינתה מאוד את האנושות מבחינה תרבותית ומבחינות נוספות ובני האדם עדיין לא למדו להתמודד עם כל השינויים הללו. באמת התופעה הזאת עלולה להביא לתוצאות הרסניות כפי שכבר קרה בעבר.

על רווחים בטווח הקצר וגורמת לחברות להעביר פעילות ייצור למדינות אחרות ולא להשקיע במחקר ופיתוח לטווחים ארוכים.

ואסביר- הבנקים המרכזיים מחלקים כסף חינם לבנקים המסחריים, תוך השערה/כוונה/הנחה שהבנקים המסחריים יתנו הלוואות לכלכלה היצרנית, ובכך יביאו להנעת הכלכלה. מה עושים הבנקים המסחריים עם הכסף שקיבלו (ומקבלים) בחינם ? מריצים איתו מניות. הרצת מניות מניבה רווחים מהירים (על הנייר). מאותם רווחים (מדומיינים - על הנייר), מחלקים הבנקים המסחריים בונוסים למנכל, לסמנכל, לסמנמנכל, ואפילו לסמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנמנכל. אפילו סנט שחוק אחד לא מגיע לכלכלה היצרנית. את הסכיו שנתנו הבנקים המרכזיים בחינם לבנקים המסחריים, היו יכולים לתת בחינם לממשלות. מה היו עושות הממשלות אם הכסף הזה, במידה והיו מקבלות כסף בחינם ? היו בונות תשתיות חדשות, מתחזקות תשתיות קיימות, מקימות כיתות לימוד, משקיעות במחקר ופיתוח - או במילים אחרות ---- מעסיקות אנשים ---- !!!! אנשים שעובדים, מקבלים משכורת. אנשים שמקבלים משכורת קונים דברים. כשאנשים קונים דברים יש ביקוש, והמחיר עולה, ואיתו גם האינפלציה. סביר להניח שאם אני ראיתי את התהליך הזה, גם בבנקים המרכזיים ראו אותו. סביר גם להניח שהם ראו שזה מה שקורה, כבר בחודשים הראשונים של ה"הקלה הכמותית". עצם זה שהם ממשיכים לתת כסף לבנקים המסחריים, שבתורם, מריצים מניות, ולא מזיזים במילימטר את הכלכלה, מעיד על כך שהכלכלה ו/או האינפלציה לא מעניינת את הבנקים המרכזיים. מעיד על כל שכל מה שמעניין את הבנקים המרכזיים, זה לנפח את כיסי חבריהם הבנקאים.

והאזרח הפשוט לא מבין שהוא חייב לרדת ברמת החיים ולצמצם קניות ולהגיע לנצב של כמעט עוני . זאת מדניות מכוונת של קפיטליזם קיצוני שהופך את האזרח הםשוט לעבד מושפל ומנוצל.

הערה לגביי הגרף. כול גרף של צמיחה אקספוננציאלית נראה אותו דבר כלומר שטוח אם קפיצה חדה בקצה זה נכון גם אם הצמיחה היא בקצב קבוע (באחוזים) לאורך כל הגרף. כך ששימוש בגרף כזה להראות שהייתה קפיצה גדולה בתקופה האחרונה זה שגוי לחלטין.

והחכמים ביותר פנו לשם וצופרו ע"י החברה. מדעים כמו פיזיקה מתמטיקה כימיה ביולוגיה. יש לזה קשר הדוק לתנועת ההשכלה ולאירופה. אבל אצל האמריקקים כסף מהיר מדבר אז כולם הולכים לעשות MBA ולתכנת אפליקציות. זה לאכול את כל העוגה היום. ניקולה טסלה היה היום בטח עושה אפליקציית דייטינג. ובהקבלה לישראל - עדיף לסחור בנדל"ן מאשר ללמוד דוקטורט בכמיה. בחמש שנים היה ניתן לעשות מיליונים בנדל"ן או תואר וחצי בכימיה ולהרוויח מינימום. פונקציית התועלת דפוקה לגמרי. התקופה הקלאסית ביוון (70 שנה) קידמה במדע כמו 600 שנות רומא.