א. אתה יכול לארגן לך מגירה שבה תשים את הניירת, כך היא לא תהיה על השולחן וזה כבר יותר טוב. באמת. ב. אתה חייב להקצות דרך לתייק את הניירת בלי לקום מהשולחן. להקצות מגירה בשולחן או בארונית קרובה, להכין מלאי של תיקיום דקות שבהן אפשר לשים את הניירות וקופסת מדבקות וטוש ליצירת הפתקית על התיקיות וכך יהיו לך תיקיית חשבונות תיקיית תלושי משכורת תיקיית פנסיה וגמל וכו' ולכל נייר תימצא התיקייה שלו. אם אין לו תיקיה מתאימה תיצור תיקיה על המקום. די מהר יהיה לך קל ונוח כל כך לתייק כל נייר במקום מיד בלי לקום וזה יעשה את ההבדל. לפעמים העניין הטכני עושה הבדל מהותי. למדתי את זה בספר של דייויד אלן יחד עם עוד טכניקות מצוינות לטיפול בעניינים.

לפני כמה שנים טסתי לארץ עם חברה מאחת הארצות הבלטיות, קיבלתי מקום מצוין (שבחרתי לבד - כרגיל) בקידמת המטוס, כמה דקות לפני ההמראה הדילת בקשה ממני ומהבחור שישב לידי לעבור מקום כיוון שיושבת אישה עם ילדים קטנים ליד מעבר החרום, כמובן ששנינו הסכמנו מיד, כשקמנו ראינו אישה עם ילדה בגיל חמש עשרה (בערך) כלומר עבור חברת התעופה כול ילד מתחת גיל שמונה עשרה (קטין) נחשב ילד קטן ולכן הם לא רוצים שהם ישבו ליד מעברי החרום. המקום שקיבלתי היה על הפנים כיוון שהדלת לא היתה אטומה וקפאו לי הרגליים כול הטיסה. מוסר השכל - לא לעבור לפני שיודעים בדיוק לאן עוברים - בדרך כלל עוברים למקום גרוע יותר. אבל - עבור ילדים קטנים אני תמיד מוכן לעבור ולעזור !

מי שמזמין כרטיסי דיסקאונט או ברגע האחרון צריך להביא בחשבון שלא תמיד יהיו מקומות שמורים צמודים או שבתנאי הכרטיס שלהם לא תהיה אפשרות להזמין מקומות כאלו. יש גם כאלו שלא יודעים שאפשר/צריך להזמין מקומות במטוס מראש. ניתן כמובן לבקש בנימוס לעבור ותפקיד הצוות להעביר את הבקשה באופן מנומס לנוסעים אחרים. זכותם של אותם נוסעים כמובן לסרב ואסור בשום מקרה להפעיל עליהם סנקציה רק בגלל שהם רכשו כרטיסים פחות זולים ו/או זכרו להכנס לאתר חברת התעופה ולשריין לעצמם מקומות ולא בא להם לעבור למקום פחות טוב. באחת הטיסות שלנו לא נשארו שום מקומות צמודים לי ולאשתי. אז במקום לעשות "מצליח" ואולי קצת צעקות וכעסים, שלחתי ליד לכיס ושדרגתי לביזנס שם היו צמד מקומות צמודים פנויים (אני לא עשיר, אבל גם לא עלה הרבה כסף). העצה של הפרופ' היא ד"א מצוינת -- אם תגיד לדוגמא -- "אני ממש, אבל ממש הייתי שמח לעזור, אבל אני סובל משלפוחית רגיזה ולכן מקפיד תמיד להזמין מקום ליד המעבר", יסתתמו טיעוניהם והם לא יוכלו לשפוט אותך לכף חובה על סרובך.

במיוחד עבור חרדים שלא נאה להם לשבת ליד נשים וכדומה. אם זה לא מקרה חריג אני מציין שהזמנתי את המקום מראש כי אני לא מרגיש טוב וחייב לשבת במעבר. מוסיף "מצטער" ומקבל בדיוק את אותו אוכל מגעיל שהייתי מקבל בלאו הכי.

בטח שלא בשביל דתיים. ובכלל לא,אם יש לי מקום למעבר אני לא עובר.

א. עוזר מחקר "גונב" את התור. כשמעירים לו, הוא אומר "אמא שלך". (המטרה: לראות כמה עוזרי מחקר ישארו בחיים) או: ב. מבקשים מעוברי אורח לצלם משהו *בדחיפות*, תוך כדי הבטחת פרס כספי יחסי למהירות. (המטרה: לראות כמה יתאימו לפרופיל עוזר המחקר במקרה הראשון, וגם, כמובן, מה המהירות)

מה זה "ייתייחסו אלי כאל אוייב"? מה הם כבר יכולים לעשות? פרצופים? שיעשו.

חרדים, משפחות שחייבות לשבת ביחד ועוד בעיות משונות, קיימות בעיקר בטיסות של ישראלים. אפשר לשחות עד לקפריסין ומשם לקחת טיסה ללא ישראלים.

והוא לא הסכים. אמר שמעדיף שלא. והדיילת חייכה ואמרה תודה.