מצחיק שהפסקה "בנוסף, אם בתחילת שנות ה-2000 עד תחילת העשור השני של שנות ה-2000, היו "טופ 4" מאוד ברורות, צ'לסי, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד וארסנל - אז הכניסה של מנצ'סטר סיטי, העלייה של טוטנהאם וההתחזקות של המתחרות על המקום בצמרת - ניוקאסל, אברטון, סאות'המפטון - הפכו את התחרות לקשה יותר בחזית המקומית, מה שמשפיע באופן ישיר על היכולת בחזית האירופאית." שמדברת על עד כמה שהתחרות קשה באנגליה. מגיעה דווקא בתקופה שהפער בין צ'לסי שהודחה שבוע שעבר למקום השני הוא 6 נקודות כשצ'לסי עם משחק חסר (הפרש תיאורטי של 9 נקודות - יותר מההפרש של ברצלונה מאתלטיקו הרביעית בספרד רגע לפני הקלאסיקו למשל).. הסיפור פשוט.. האנגלים מעלים באופן מלאכותי את המחירים של השחקנים שלהם כמו שנאמר פה.. הם פשוט משלמים פי 2 ופי 3 יותר מערך השחקן למשחק של הקבוצה (ולא להכנסות של הקבוצה - דבר שגם ריאל חוטאת בו ונכשלת לא מעט בגלל זה).. הם גם על הדרך מנסים לגרום לכל העולם להתיישר עם זה (תראו את סיפורי סוארז, בייל ומודריץ' למשל).. כתוצאה מכך הם מוציאים המון כסף על שחקני קבוצות מרכז טבלה מהליגה הספרדית והגרמנית ומתפלאים כשאלו כושלים מול גרמנים/ספרדים

רונאלדו ומסי גם אינם ספרדיים והם אינדיבידואלים. אז איך זה שבספרד זה מצליח בשנים האחרונות (לדברי הכתב אפילו) ולא באנגליה פתאום?

אנגליה איננה מדינה עשירה יותר מצרפת או גרמניה, ועדיין הכדורגלן האנגלי נחות מהם משמעותית. גם ספרד איננה בדיוק מדינה ענייה, והמצב הכלכלי שם הוא בטח לא הסבר לעליונות הספורטיבית שלהם על האנגלים.

ההצלחה העצומה בכדורגל נובעת בראש ובראשונה מעוני. זה הגורם מספר אחד להצלחה בכל תחום בחיים כולל בכדורגל. העובדה שבאנגליה יותר עשירים זו הבעיה האמיתית של החברה האנגלית בפרט. דווקא הנחשלות בספרד הביאה משם הרבה שחקנים טובים, כנ"ל מאזורים אחרים של אירופה. צריך להחליט על תוכנית רב שנתית שתשפר את השחקן האנגלי, ואז יש מצב להשתפרות. אבל אני חושב שצריך לזכור דבר אחד טוב טוב - הקבוצות המובילות בספרד וגרמניה וגם יובה באיטליה מרכזות את כל השחקנים הכי טוב בארצם במספר מאד מצומצם של קבוצות בעוד שבאנגליה הם מתרכזים במספר רב של קבוצות, וזו הבעיה האמיתית. וגם שחקנים כמו רונלדו ומסי יש פעם ב30 שנה.