אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

החזית הראשונה של כחלון באוצר: בנק ישראל

55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

53.
בנק ישראל לא יסכים להגביל משמעותית (ל 15 שנים) את משך המשכנתא משום שזה מקטין את הרווח של
הבנקים למשכנתאות. הבנקים רוצים לתת כמה שיותר כסף בצורת הלוואת משכנתא, שהיא יחסית בטוחה מבחינתם. הבנק אוהב מציאות שבה משכנתא ממוצעת בגוש דן זה מיליון שקל, ולא חצי מיליון כמו שהיה לפני כמה שנים. הגבלה משמעותית של משך המשכנתא תוריד דראסטית את גודל ההלוואה שהצעירים מוכנים לקחת כשהם רוכשים דירה. את הצעירים מעניין דבר אחד עיקרי: גובה ההחזר החודשי. הם משווים את זה לשכר הדירה שדורשים על דירה בגודל ובמיקום דומים, ואם המשכנתא יותר זולה הם קונים (הם רוצים שיהיה להם נכס בסופו של דבר, ואם זה עולה להם אותו דבר כמו שכירות וההון העצמי ממילא בא מההורים, אז ברור שהם יעדיפו לקנות). בגלל הריבית הנמוכה שבנק ישראל קבע, ההחזר החודשי על מיליון שקל (לדירה של 1.6 מיליון) יוצא זול יותר משכר דירה. לכן הביקוש מטורף. גם משקיעים מגלים שהשוכר ישלם להם את כל המשכנתא במלואה, הם לא צריכים להוסיף כסף מהכיס כאשר הם רוכשים דירה. לכן גם הביקוש שלהם חזק מאוד. קיצור המשכנתא ל 15 שנים לא יאפשר לצעירים לקחת הלוואות ל 25-30 שנה, והתוצאה תהיה החזר חודשי גדול יותר שיקטין מיידית את הביקוש בשוק. המוכרים יגלו שאין מספיק קונים במחיר שהם דורשים, ויאלצו להתחיל להוריד מחירים. לצעירים זה טוב פעמיים: לאחר תקופת מירמור בה הם לא יוכלו לרכוש כמעט בכלל, בגלל ההגבלה, תגיע ירידת המחירים (מחוסר ברירה של המוכרים) ובסופו של דבר הם ירכשו את הדירה שרצו בהרבה פחות כסף ובהלוואה להרבה פחות שנים. הריבית דריבית שהם ישלמו במרוצת השנים, תהיה הרבה הרבה יותר קטנה. הדבר הזה טוב אפילו מבחינה מאקרו יציבותית שבנק ישראל מדבר עליה כל הזמן- הלוואות בריבית משתנה לתקופה קצרה הם הרבה פחות תנודתיות כשהריבית תעלה. אם הריבית עולה ב 4% וזה קורה חמש שנים לאחר לקיחת ההלוואה, אז ההחזר החודשי יעלה ב 50% למי שלקח משכנתא של 30 שנה, אבל רק ב 20% למי שלקח משכנתא של 15 שנה.
עמירם קורח | 26.03.15
52.
יודעים מה צריך לעשות במבנה העמלות שנגבות לפי % ולא קבועות אבל לא עושים
זה לא סוד שיש לא מעט לקוחות שלא מוכנים לשלם ב % מהעסקה, לא בניירות ערך ולא בייצוא ויבוא ולא בעוד עמלות שנגבות כ % מגובה העסקה ,אותם חכמים משלמים עמלה קבועה שלא תלויה בגובה העסקה...זה אחד מהגורמים המרכזיים לרווחים שגוזרים על הפרטיים והעסקים!! פראיירים מתחלפים...
מבין ענין | 25.03.15
46.
ועכשיו לחורים בתכנית
צמצום במספר סניפי דואר ושעות הפעילות שלהם פוגע באטרקטיביות של בנק הדואר. לדוגמא, הסניף ליד הבית שלי הפך למרכז חלוקה, מה שמבטל את הפונקציה שלו כסניף של בנק הדואר. המפקחים על הבנקים עוברים לעבור בבנק עם פרישתם מהשירות הציבורי, וזה פוגע באפקטיביות שלהם. דוגמא אחת היא גליה מאור, שנכשלה כמפקחת בפרשת הרצת מניות הבנקים, ואז קיבלה משרה עם משכורת דשנה בבנק לאומי. עליה פיקחו כל כך יפה, שהבנק היה מעורב בהעלמת מיסים בהיקף נרחב, ונאלץ לשלם לרשויות בארה"ב סכומי עתק כפיצוי. מובן שגם במקרה זה גליה מאור לא שילמה גרוש מכיסה, גם לא בהחזרת בונוסים שקיבלה על הפעילות המפוארת הזאת. דוגמא נוספת היא המעילה בבנק למסחר - הפיקוח על הבנקים דרש שורה של שיפורים במערך הבקרה של הבנק, הבנק למסחר התעלם מהן, והפרשה התפוצצה כאשר אתי אלון התייצבה מיוזמתה במשטרה, אחרי שרוקנה את קופת הבנק. אין שום אזכור בתכנית לצמצום העמלות והריביות שהבנקים גובים מהצרכנים הקטנים. כאן זה חוזר לנקודה הקודמת - פרשת תיאום עמלות הבנקים עלתה בפני המפקחת על ההיגבלים העסקיים, רונית קן, שהחליטה באופן "מפתיע" לא לעשות כלום. חלק מהבעיה הוא החוק, שאינו אוסר על תיאום גלוי (= להעתיק את טבלת העמלות של המתחרים אחרי שפורסמה בפומבי)
יובל | 25.03.15
43.
אין מחנק אשראי. הבנק הוא פשוט ריאלי ומנגד השוק הפרטי צורך כסף ללא היגיון כלכלי מאחוריו
מערכות הבנקאות היום לא יוצרו מחנק כי אם מסננות בקשות הזויות לאשרי ללא כל היגיון כלכלי מאחוריו. לא כל גיוס אשראי הוא נכון ואפילו טעות של המבקש. כחלון כשר אוצר יוביל לאסון כלכלי. החיים זה לא סלולר. איום מה שהולך לקרות כאן. למה שקוראים היום תספורת מחר יקראו לזה קצה חוט השערה
אמיר שיראל | 25.03.15
40.
למה כחלון לא מדבר על זירוז תהליך הבניה 4 שנים לבנות- בסין בונים בחודש.
שנית תכניס את לפיד ותדרשו את שיכון+אוצר קקל וועדת הכספים. לבד עם נתניהו החרדים ובנט הסקטוריאלים שום דבר לא יזוז. בהצלחה כחלון, אבל אתה יודע יפה שנתניהו הבטיח לך בעבר את קק״ל...ושיקר. העקרב לא ישנה את אופיו.
רצון טוב אבל...קורת גג תחילה | 25.03.15
39.
הפקדת צ'ק בבנק לחשבון שלך 6.8 ש"ח 10 שניות עבודה.
אני מקבל הטבה 1.3 ש"ח אבל מי שלא מקבל וזה בדרך כלל האנשים הכי חלשים עושקים אותם. חוץ מזה דמי שמירת ניירות ערך על מה משלמים? איפה תביעה ייצוגית בעניין משלמים עמלה כבדה על כך שהניירות הערך שוכבים בבנק. ש ע ר ו ר י ה......
חיימון | 25.03.15
35.
התקשיתי להתעמק בכתבה
כבר מההתחלה ניכר שלא מוסבר מספיק מהי משמעות השינויים - יתרונות וחסרונות. כך למשל לא הצלחתי להבין מדוע זה טוב שיהיה מנגנון פיקוח-על ומדוע זה רע שישנם מספר מנגנוני פיקוח נפרדים. או למשל, מלבד המשפט "הכרזה הצהרתית המאפשרת להגביל את פעילות השחקנים", לא הצלחתי להבין מה הפוטנציאל שגלום בהצהרת ריכוזיות על הבנקים. אינני כלכלן ואפילו לא קרוב לכך אבל אני כן מתעניין ברפורמות שכחלון מתכוון להעביר וכן יש לי מושג מסויים בעולם הכלכלי. על כן הייתי מצפה שהכתבה תסביר לקורא כמוני על היתרונות והחסרונות שיכולים לצמוח מן השינויים ועל היתרונות והחסרונות לפני השינויים.
ליאור | 25.03.15
29.
מה נדבקת לבנקים על מוצרי צריכה אנחנו משלמים הון מע"מ משלמים הון יוקר הדיור משלמים הון
תקצצו קצת במנגנונים הממשלתיים כל הכסף שלנו הולך לממן אותכם שרים וחכים. בכם אתם לא נוגעים מה שחשוב זה הבנקים שים של עובדים ייזרק לרחוב כמו בחברות הסלולר. בכדי לנהל מדינה צריך השכלה ולכם שם למעלה כנראה שאין פוליטיקאים קטנים
מויש | 25.03.15
23.
תשובה ל-1
המחירים לא ירדו, תשכח מזה. השוק בארץ בכלל לא נסמך על כח קנייה מקומי. הוא נסמך על יהודים מארה"ב וצרפת. הם קונים כמו מאורפים במרכז, זה גורם לעליית מחירים שגולשת לפריפריות ובכך מעלה גם שם. תמשיכו לחיות באשליות. כבר יותר מ-10 שנים מדברים על ירידות, ובנתיים משקיעים קונים וקונים. יש מספיק דרישה לשכירות שתחזיק את מחירי הדירות גבוהים.
שלומי | 25.03.15
18.
ל 5 - הריבית אפסית בכדי לעודד את המשק, יש חשש למיתון
בנק ישראל מחוייב לעורר את המשק, ולעודד את הצריכה והיזמות העסקית, כשהריבית יורדת, יותר קל לקחת הלוואות, הציבור משחרר כספים מהתוכניות חיסכון שלו, ומשקיע בבורסה, או במקומות אחרים. זה שאנשים קונים דירות זה גם מועיל לצריכה, זו לא הבעיה של הנגידה אם אין מספיק דירות, זו בעיה של שר השיכון, שר הפנים ושר האוצר.
 | 25.03.15
7.
נראה לי שנושא הדיור ומחירי הדירות הרבה יותר חשוב
למה פתאום נושא הדיור מוסת ע"י טיפול בבנקים. קודם דיור אח"כ בנקים, העמלה שאנו משלמים תקטן אולי אבל מה זה חסכון של 100-200 שקל בשנה לעומת הורדת של מחירי הדיור בעשרות אלפים פרומיל של אחוז. וזה בידיוק היחס בדחיפות הטיפול בין שני הנושאים הללו. עכשיו יקח לו שנה שנתיים לטפל בבנקים.... למה ??? כחלון הבטחת לטפל בדיור אז תטפל בדיור, זה הנושא הבוער באמת ואל תתחבא מאחורי נושאים שהם בהחלט לא בוערים אבל יספקו לך שיניים (תותבות) לשנתיים הבאות.
זוהר | 25.03.15
1.
בנק ישראל לא יסכים להגביל משמעותית (ל 15 שנים) את משך המשכנתא משום שזה מקטין את הרווח של
הבנקים למשכנתאות. הבנקים רוצים לתת כמה שיותר כסף בצורת הלוואת משכנתא, שהיא יחסית בטוחה מבחינתם. הבנק אוהב מציאות שבה משכנתא ממוצעת בגוש דן זה מיליון שקל, ולא חצי מיליון כמו שהיה לפני כמה שנים. הגבלה משמעותית של משך המשכנתא תוריד דראסטית את גודל ההלוואה שהצעירים מוכנים לקחת כשהם רוכשים דירה. את הצעירים מעניין דבר אחד עיקרי: גובה ההחזר החודשי. הם משווים את זה לשכר הדירה שדורשים על דירה בגודל ובמיקום דומים, ואם המשכנתא יותר זולה הם קונים (הם רוצים שיהיה להם נכס בסופו של דבר, ואם זה עולה להם אותו דבר כמו שכירות וההון העצמי ממילא בא מההורים, אז ברור שהם יעדיפו לקנות). בגלל הריבית הנמוכה שבנק ישראל קבע, ההחזר החודשי על מיליון שקל (לדירה של 1.6 מיליון) יוצא זול יותר משכר דירה. לכן הביקוש מטורף. גם משקיעים מגלים שהשוכר ישלם להם את כל המשכנתא במלואה, הם לא צריכים להוסיף כסף מהכיס כאשר הם רוכשים דירה. לכן גם הביקוש שלהם חזק מאוד. קיצור המשכנתא ל 15 שנים לא יאפשר לצעירים לקחת הלוואות ל 25-30 שנה, והתוצאה תהיה החזר חודשי גדול יותר שיקטין מיידית את הביקוש בשוק. המוכרים יגלו שאין מספיק קונים במחיר שהם דורשים, ויאלצו להתחיל להוריד מחירים. לצעירים זה טוב פעמיים: לאחר תקופת מירמור בה הם לא יוכלו לרכוש כמעט בכלל, בגלל ההגבלה, תגיע ירידת המחירים (מחוסר ברירה של המוכרים) ובסופו של דבר הם ירכשו את הדירה שרצו בהרבה פחות כסף ובהלוואה להרבה פחות שנים. הריבית דריבית שהם ישלמו במרוצת השנים, תהיה הרבה הרבה יותר קטנה. הדבר הזה טוב אפילו מבחינה מאקרו יציבותית שבנק ישראל מדבר עליה כל הזמן- הלוואות בריבית משתנה לתקופה קצרה הם הרבה פחות תנודתיות כשהריבית תעלה. אם הריבית עולה ב 4% וזה קורה חמש שנים לאחר לקיחת ההלוואה, אז ההחזר החודשי יעלה ב 50% למי שלקח משכנתא של 30 שנה, אבל רק ב 20% למי שלקח משכנתא של 15 שנה.
עמירם קורח | 25.03.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת