אין להם קיום כלכלי עצמאי בלי עבודת חוץ משמעותית בישראל ובחו"ל, באופן דומה לכלל המדינות הערביות באזור. מה שמציל את מרבית מדינות המזרח התיכון הוא פערי התיווך בין מחיר הפקת הנפט למחיר בו הוא נמכר, אבל מלבד זאת המצב הכלכלי של הפלסטינים אמור להיות שווה למדינות כמו תימן / סוריה / לבנון, שלא ממריאות כלכלית בהעדר משאבי נפט משמעותיים. החיבור לכלכלה הישראלית (עבודות חוץ בהיקפים גדולים, מוצרים ושירותים ישראליים במקום יבוא יקר, נמלים, חשמל וזיקוק נפט) הוא זה שמרים מעלה את הכלכלה הפלסטינית, בלי לדבר על האשראי שהפלסטינים מקבלים על תשלום חשבונות חשמל. בלעדי הכלכלה הישראלית, הפלסטינים היו היכן שהוא בין תימן לסוריה.

מאד התרשמתי מהתגובות לכתבה זו. אין ספק שהן מעידות על הפנמה והבנה עמוקה של הבעיה.

לא יוכלים לגדול עוד בנפה? אז מה! לא נורא. יש קישור ישיר בין בית-לחם לחברון. אין כל בעיה. חוסר העתודות גידול שלהם לא מטריד - שיהגרו.