אולי אני בר מזל, ואולי בוחר מי יהיה הרופא המטפל. רופאי המשפחה שלי בעשרות השנים האחרונות, רובם מבינים, אמפטיים, ומשתפי פעולה, וכשלא הייתי מרוצה, החלפתי רופא. ל "ברוך ג'מילי" שהגיב, לידיעתי DNR נעשה (או לא נעשה) לפי בקשת החולה או המשפחה, לאחר יעוץ ומחשבה רבה, להמעיט סבל מחולה. זו אינה הפסקת חיים יזומה, אלא פרידה מסבל. וסביר מאד שרב האוכלוסיה הזו היא אוכלוסית קשישים.

אני רופא ותיק, ומברך על מעורבות של מטופלים בטיפול. היום הידע הרחב מאפשר למטופל לבקר את עבודת הרופא, למנוע טעויות וגם לקדם אבחנות. לצערי עדיין חלק מהרופאים נוקטים גישה פטרנליסטית ומתנשאת, אבל חלק גדול, ובעיקר הדור הצעיר, כבר אימצו גישה שוויונית ומשתפת יותר. ועדיין רוב המטופלים לא מסוגלים להתמודד עם המידע שקיים ברשת, ועבורם הרופא הוא מקור הידע הבלעדי. ורוב הרופאים מעודכנים ומטפלים באופן הגון ובגובה העיניים. עם כל הביקורת על הרפואה ועל הטיפולים והתרופות- תוחלת החיים ואיכות החיים הולכת ועולה, ולא מעט בזכות הטיפולים החדשניים. יש מה לשפר, אבל הפנטזיה על שוויוניות מלאה בין רופא לחולה נכונה רק למטופלים בודדים, ועל הרופאים לגלות את הגמישות ולהתאים עצמם לצרכים של מטופלים אלו. הרוב הגדול עדיין רוצים לראות ברופא שלהם מקור ידע וסמכות, והם שואבים כוחות נפשיים עצומים מהחוויה של רופא מקצועי ואמפטי. צריך לבער את העשבים השוטים, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים.

כל מלה בכתבה במקום. בישראל רמת הרופאים בקופת חולים כללית מתחת לכל ביקורת, חלק מהרופאים לא יודעים לקרוא בדיקת דם, למרות שמספר פרמטרים בבדיקה מצביעים על מגמה מתמשכת (כאשר מסתכלים על מספר בדיקות) אותם לא מעניין, לבי לבי לבי על החולים שמגיעים לקופת חולים ואין מי שיחקור את הבעיה שלהם ינתח וימצא אבחון וטיפול טוב יותר. הגיע הזמן שהציבור יתארגן , וידאג שיהיה גוף שיטפל שיפקח על התלונות נגד רופאים מדובר אך ורק בתלונות על רמת הידע והאבחון של הרופאים. זה צריך להיות טיפול מידי ע"מ לבדוק בזמן אמת,,, די מספיק שיבדקו 20 תלונות כאלה בשנה ואז רוב הרופאים יתחילו לפחד וישקיעו קצת זמן ב ללמוד ולהתעדכן. אהבתי מה שכתב מגיב בפייסבוק ** מי שרוצה לקצר את החיים לא צריך ללכת לבתי משפט מספיק שילך לקופת חולים"

זה תוצאה של אילוצים כלכליים,לחץ קופות החולים על בתי החולים וגם מעמדו של החולהץ יקירכם שוכב בבית החולים או אפילו אתם וצוות קטן של רופא בכיר עובדת סוציאלית ורופא תורן עוברים ביעף ליד מיטות המאושפזים וקוביעים מי ימות ומי יחייה מי יכנסו אצלו לעובי הקורה למטרת ריפוי ומי בנוסח מנגליאני (כן !) יופנה למוות בעודו חי. קבוצה שגורלה נחרץ כמעט מייד היא הקשישים למיניהם. הסכנה הראשית היא לא הזיהום אלא הגיל המהווה פקטור הורסני מהבחינה האדמיניסטרטיבית...

איכות חיינו נתונה בידינו לא פחות מאשר בידי גורמים חיצוניים כמו הרופא או הממשלה או הבוס.

למעט מנתחים, כל הרופאים פשוט לא מבינים הרבה. הם למדו הרבה שנים ויודעים לדקלם את החומר אבל כמו שספרן לא ממש מבין את הספרים שבספריה כך גם הרופאים.

שהחוכמה משפריצה ממנו... להוריד חסמים לקבלה ללימודי רפואה ולפתוח את ההכשרות הרפואיות להרבה יותר אנשים. שהמצליחים יסיימו את הלימודים ולא רק בני רופאים או ממשפחות מבוססות יוכלו להתמחות.

וזה מבורך.

מטופלים- הרימו ראש! (אבל שימרו על כבוד המטפלים).