כרטיס הדביט אמור להכנס בד-בבד עם חקיקה שתוריד את הסכום המרבי לעסקאות מזומן. לאור ההפחתה הזו, כרטיס הדביט אמור להפוך למזומן העתידי שלנו, אם כך הוא, הרי שהעמלה עליו גם ללקוח וגם לעסק צריכה להשתוות לעמלות למזומן, לא 0.3% אלא 0.1% ומטה. כרטיס שיהיה בחינם לא רק ל 3 עד 4 שנים, אלא לתמיד. ובמקביל, כיוון שהכרטיס ייתן גישה לחשבון הבנק - ביטוח אבדן/גניבה שווה ערך לזה של כרטיס האשראי. ואחרון חביב - פתרון לתשלום גם של אדם לאדם, למשל התשלומים לעובדים במשק-בית, לפועל מזדמן וכו' ולא רק תשלומים לבית עסק (אפשר להעזר במכשירים הסלולריים), כך לא יהיה לאדם הממוצע צורך במזומן ואנשים יפסיקו לשאת אותו. ובהתאם הלקוחות ירצו כרטיס כזה ויעדיפו אותו על המזומן. הרעה של התנאים למי שמשתמשים בכלים ישנים, "הסטת אחריות" כפי שנכתבה, היא דוגמא לניצול לרעה של התאגידים את כוחם. הפתרון הנכון הוא לייצר כלים חדשים טובים כ"כ שכולם יעדיפו אותם.

היום, בשימוש בכרטיס חיוב מיידי, הכסף נגרע מחשבון הלקוח באופן מיידי, אבל מועבר לעסק רק אחרי חודש. במצב כזה - לא יישתלם לאף אחד להשתמש בכרטיס הזה. בנוסף - שימוש בכרטיס אשראי נותן ביטוח מסויים במידה והוא נגנב. עסקאות שבוצעו אחרי הגניבה יכולות להיות מזוכות במקרים רבים (גם אם לא בכל המקרים). בכרטיס חיוב מיידי, הביטוח הזה לא קיים.