מנהלים שלא לוקחים סיכונים הם מנהלים שלא מקבלים על הראש. בתור עובד, כל פעם שלקחתי יוזמה ומצאתי פרויקט חדש, לקחו את הרעיון שלי והתעלמו ממנו לחלוטין. למה? כי מי צריך את הכאב ראש הזה?? ממילא כולם עסוקים עד מעל הראש. אני אומר, קח יוזמה רק אם יעריכו את זה. אחרת, זה בזבוז זמן.

1. לספר לכולם שאתה רוצה להתקדם 2. לעבור חברה לתפקיד בכיר יותר הראשון לוקח הרבה זמן, בדרך כלל עד שמישהו בכיר עוזב. השני מיידי. בהצלחה

כעובד לשעבר שעזב , מסכים לחלוטין. כרומגן מנוהלת ע"י אנשים מכוערים, המנכ"ל שמתנכל לכל מי ששם לו מראה מול הפרצוף, מנהלת משאבי אנוש - מלכת הקרח, חסרת אמפתיה וכל צלם אנוש ומנהלת המוקד החדשה, חולת נפש דו-קוטבית. כל החבורה הזאת הבריחה את האנשים הכי מוכשרים והנאמנים שהיו בחברה, והורידה לריצפהאנשים שבאמת עבדו.

רק ש"חרא" צף בסופו של דבר

מי שמרים ראש והמנכ"ל רואה בו "ראש גדול מיד" עף! לכולם ברור שהמלך ערום והמלך שומר על ממלכתו.....

צר לי אבל הרוב העם גודל ככה שהרגילו אותו שמותר רק לקחת כמו שהמדינה מחייבת אותך "לתת" את חייב רק לקחת. חלקנו עדיין גודלו וחונכו כמו הציונים האמיתיים שבאו מהגלות למען יישוב הארץ ולא לקחת את כל מה שרק אפשר ממנה. אז תשכחו ממשפטים כמו "זה פוליטיקה" "איך זה יעזור לי" "אין לי זמן לזה" ותנו מעצמכם באמת ואל תשפטו את האחר אלא תעזרו לו להבין את הטעויות שלו רק ככה נגיע להצלחה כחברה ויעריכו אותכם הסובבים אותכם.

הם בדרך כלל חנפנים ממדרגה ראשונה. יש לי קולגה כזה לצערי, שמצליח להיות מין טפלון שכזה, חביב ונערץ על כולם. הוא עושה את העבודה שלו בצורה טובה (לא מבריקה), ומקבל קרדיט חסר-פרופורציה על יחסיו הטובים, על המבטים המהנהנים, על החנפנות במידה, ועל יוזמות ארגוניות חסרות חשיבות לחלוטין שנתפסות כהגדלת ראש. המציאות הכואבת היא שאנשים מוכשרים משקיעים את האנרגיה הנפשית שלהם בעשיית עבודה טובה, ולא נשארת אנרגיה נפשית מספקת לפוליטיקה (ובניגוד לכותרת המבטיחה, העצות הללו הן עצות לפוליטיקאי המתחיל). ולתגובה 2 - אתה חלאת אדם. במיוחד אהבתי את ההלימה בין "מי שמקלקל הרמוניה ארגונית יורדות לו נקודות" לבין "אם כולם אומרים את מה שאני מצפה לשמוע נכשלתי כמנהל". אגב, "הרמוניה ארגונית" היא כמובן האשליה שמוכרים הפוליטיקאים החזקים בחברה כשהעובדים הפחות אהודים מבצבצים להם מתחת לנעליים.

העצות מתאימות לעולם דמיוני , הכי חשוב ללקק לבוס כל הזמן ללא הפסק

מנהיג זה 1 שלוקח ודורש ולא אחד שמחכה שיתנו לו

אם יש לכם 10 משימות, אל תעשו את כולן טוב מאוד. תעשו 9 בצורה סבירה, ובאחת (הכי חשובה, הכי מעניינת) תתנו את הנשמה. עבורי זה עבד.

היתה ראש צוות ומנהל, שניהם היו מחממי כיסא וטורפי משכורות עתק. שניהם לא עשו כלום משך התקופה בה עבדתי בחברה הזו. שניהם קיבלו קרדיט מטורף על העבודה המצויינת שאני ושאר חברי הצוות עשינו. בסופו של דבר אחרי מספר שנים - שניהם עפו לכל הרוחות, אבל ההון עתק שלקחו הביתה כל 1 לחודש, כאב הלב לדעת - שעל כלום מקבלים הרבה יותר. זכור לי ששאלתי את מנהל הכספים, שהיה גם פרזיט לא קטן, משהו בעניין קידום - התשובה שקיבלתי "אותך לא יקדמו, אתה טוב מידי, ואת הטובים משאירים כעובדים זוטרים".

לרוב המנהלים לא אכפת מהביצועים בפועל, אלא רק מאיך שהם מוצגים. זה למה החנפנים, השקרנים, ואלה שדורכים על אחרים מצליחים. המקרים, שבהם בוס באמת מעריך מישהו שעשה את העבודה שלו, ביחוד בישראל, הם נדירים. הכל פה קומבינות ויד רוחצת יד, זה למה המדינה הזאת היא פיקציה כלכלית. נתראה במדינה אחרת, ופסח שמח. אני כבר יוצא מעבדות לחירות, ואתם?

האמת היא שהרוב שכירים ושוכחים שהם עובדים בשביל אדם או קבוצה אחת שהם הבעלים של החברה אלו שיהיו עשירים עוד יותר מהעבודה של כולם. וכל מנהל כזה או אחר בחברה הם אנשים קטנים בדיוק כמוכם שעובדים בשביל אותם הבעלים שמשלמים להם ולכם את המשכורת. עכשיו אלו אותם המנהלים, אם היו חכמים כל כך, היו עוזבים ומקימים מיזם או אירגון משלהם והיו משלמים לעובדים, נראה אותם, אבל הם לא כל כך חכמים, הם בדיוק כמוכם ולכם הם תקועים באירגון ממש כמוכם ועובדים ממש כמוכם בשביל מישהו אחר שמשלם להם את המשכורת ואת האוכל של הילדים שלהם שוב בדיוק כמוכם. אז כשכירים תהיו חכמים ותעשו את המינימום בלי לחץ ותדאגו בזמן העבודה לעצמכם ותבדקו האם אפשר לעשות משהו שבו תוכלו להיות הבעלים ואתם לשלם לאחרים. בתכלס אותם מנהלים קצת פרייארים, בשביל עוד כמה אלפים מכרו את כל זמנם לבעלים הם אלו שלא חכמים. ואם באמת חשוב לכם לעשות שינוי היחיד שצריך לדעת שאתם שוים הינו הבעלים זה שמשלם הוא החשוב היחיד שצריך לדעת את הקשר בין המעשים שלכם לרווחיות החברה. תעדכנו אותו ישירות ותראו לו מה אתם עושים ושווים ורק אז התמורה תבוא אולי אם תבקשו ישירות מימנו ולא מפיונים השכירים האחרים. בהצלחה

בקיצור,שימו זין על אחרים ,עשו רק את מה שטוב לכם ומה שמקדם אתכם .הנהלה לא מעריכה עזרה לזולת ויזמות עצמאיות ,ראש גדול ועצמאי מידי מהווה איום .

ואז הוא ענה לי...כי גם אני ליקקתי למנהל שלי ובזכות זה התקדמתי ומכאן המסקנה - אם אתה לא מלקק אתה לא יכול להתקדם.

מנסיון מנהל ישמח למצוא "פראייר" כמו שמתואר בכתבה. ת'כלס קידום לא מגיע מהסביבה אלא מללקק ולהלשין למנהל

אהבתי מאוד

כי אתם עבדים. יש מלא עצות איך אתם צריכים להתנהג נכון. מהמנהלים, ובעיקר מבעלי המניות ובעלי הממון אין דרישות. הם מחזיקים את השוט. יאללה לעבודה ! אני מפסיד כסף כל שניה שאתם קוראים!!! ( ואל תשכחו לחייך ולעשות נטוורקינג עם שאר העדר המפוחד )

ההך הוא הנכון. המתבלטים הם החנפנים, הפחות מקצועיים ואלו שכלל לא עוסקים בעשייה ושלרוב משקיעים יותר בכתיבת מיילים עם תכתובת לכמה שיותר מנהלים וטריק ידוע הוא לשלוח את המיילים הללו בשעות הערב שיחשבו שמדובר בעובד חרוץ.

מזדהה לחלוטין עם כל מילה ומילה של תגובות 3 ו-4. הנסיון המר מלמד בדיוק ההיפך מהכתבה, לצערי. אנשים חיוביים ונאיביים מתנהגים כך, אך מכיוון שלצערינו לא כולם כאלה, הללו חוטפים על הראש, ומקבלים עונש במקום יחס הוגן (שלא לדבר על פרס).

שתדע לשקר בלי להניד עפעף, על כל דבר בעצם.

היויתי איום להנהלה הכוחנית והמדכאת הוציאו לי את כל הרוח מהמפרשים. תש כוחי כל הדברים הרשומים כאן הם פתח לניצול עד קצה גבול היכולת. המנהל יקבל את כל הקרדיט ויתקדם על חשבון הגב של הע(ו)בד החמור. אצלנו באירגון אין הערכה אלא להיפך. עדיף להיות ראש קטן רובוט שממלא הוראות. ההנהלה לא תאמר את זה אבל זה מה שהם מצפים ורוצים. אבוי למי שנוהג אחרת,ראה פיסקה עליונה.

זו בדיוק הדרך להתקע - אם תקח על עצמך לעזור לאחרים, אנשים בהחלט ישימו לב ויפנו אליכם עוד אנשים לעזרה (במקום לעזור להם בעצמם) ומהר מאד זה יהפוך לאבן שואבת של רוב הזמן והכישורים שלכם. כל נסיון להפסיק את המצב יראה רע, כאילו אתם מסרבים לעזור לאחרים (אפילו שאתם עדיין עוזרים יותר מאחרים). המנהל לא יעריך את זה כי אנשים מקבוצות אחרות לוקחים מהזמן שלכם לטובת דברים שהוא עצמו לא נמדד עליהם. וזה עוד בלי לדבר על התרומה לתרבות ארגונית שבה אנשים לא משקיעים מחשבה בפתרון בעיות כי יש את מי לשאול. באותו אופן - אם תעשו דברים בלי שביקשו מכם - יתרגלו לזה באותו אופן ושוב תדפקו. אני לא אומר שלא צריך לעזור, אבל במידה ולא באופן שיזיק לכם, ובטח לא לצפות שזה יועיל לכם במשהו מול המנהלים שלכם.

יופי של עצות. אני מודד אנשים לפי החריצות שלהם, היוזמות שלהם ולפי היחס שלהם לאחרים. בוודאי שמי שרוצה להתקדם לתפקידי ניהול לא יכול להיות אחד כזה שמפעילים אותו עם מנואלה אלא אחד שיוזם באופן עצמאי. עובד שיהיה מעולה מקצועית אבל מקלקל הרמוניה ארגונית, יורדות לו נקודות (לפעמים זה מה שיעשה את ההבדל בינו לבין אחר פחות מקצועי). אם בדיון כולם אומרים את מה שאני מצפה לשמוע ולא דעות מגוונות - נכשלתי בתור מנהל כי לא עודדתי מספיק תרבות זו. לגבי הליקוק לבוס, לא הייתי נמנע מזה לגמרי. גם מנהלים אוהבים שמפרגנים להם (צריך להקפיד על מינון ולא להימרח).