בכמה עבודות... עד שהחלטתי להיות עצמאי. היום אני לא מבין למה חיכיתי.

סעיפים 1-4 חלים עלי. סעיף 5 לא. מחפש עבודה בלחץ רב מזה כשנה ולא מצליח להגיע לתשובה בעל פה. לכן בינתיים נאלץ להישאר בעבודה הנוכחית.

אם היית בוסית ששווה את תפקידה היית יודעת שכל עוד אדם עובד אצלך ותיפקודו גרוע, הבעיה היא אצלך כמנהלת וחוסר יכולתך להנהיג להוביל להניע ולמצות פוטנציאל של עובד. אבל בשביל להבין זאת את צריכה להיות ראויה לטייטל ומוכשרת לו.

אם לא תלמדו להתגבר על התסכול כהזדמנות להתפתח... גם במקום החדש תגיעו לתוצאות זהות... לפעמים המנהל הוא רק מראה.

This is an HBR article translated word for word without bothering to credit the original :( https://hbr.org/2015/04/5-signs-its-time-for-a-new-job

הסמנים לתקועים בעבודה . אתה קם בבוקר שמח לעוד יום עבודה או שאתה קם מחוסר ברירה לעוד יום עבודה. כל היתר שכר בוס שעות עבודה וכו לא חשוב .

הכתבה רואה רק זוית צרה של יחסי העובד מעביד. גם עובדים שמקבלים יחס מדהים מהמנהל הישיר לוקים בעיוורון מוחלט לגבי החובות שלהם כעובדים בתוך ארגון! בטרם העובד שופט את המנהל הישיר שלו רצוי שיבחן את עצמו ויבדוק האם הוא עצמו עמד בתנאים שנדרשים מעובד. אם הבעיה היא בעובד לא יעיל, לא רציני, לא מוכן להשקיע בעבודתו, עצלן, העובד יתקל באותו מנהל בדיוק במקום העבודה החדש כי הבעיה איננה במנהל, הבעיה היא בעובד!!!

לאורך זמן האמת תמיד מנצחת בתנאי שנצמדים טליה וזאת לא סיסמא!! אם אתם ״טובים״ והבוס סתם שונא אתכם , אם זאת באמת האמת אז אם תצמדו אליה אתם כבר תמצאו את הדרך להתגבר על זה.. אבל אם אתם לא באמת כאלה טובים כמו שאתם חושבים את עצמכם והבוס לא באמת רק שונא אתכם זה כבר סיפור אחר, במקרה כזה עדיף להודות על האמת להשתפר איפה שאפשר טפחות להתעסק ברחמים עצמיים....

למההל הישיר יש השפעה מכרעת על ההחלטה לעזוב חברה. אני עזבתי חברה אחרי 20 שנה ) בתפקידים שונים) לאחר שהביאו מנהל חדש שרצה להוכיח שהוא יודע הכל אפילו יותר מבעלי הנסיון הרב בחברה. תחושה מאכזבת שהגיע פרעה שלא ידע את יוסף. אופי זוועתי עם יחסי אנוש מתחת לכל ביקורת. 30 אחוז מהוותיקים עזבו בגללו. כיום החברה לא מצליחה לעמוד ביעדים והמכירות יורדות כל שנה כי המנהל " יודע יותר טוב מכל הוותיקים". ו"אתם לא תלמדו אותי..". אדיוט....

לא בגלל שלא הייתי טוב,הייתי מצטיין אפילו,אבל היה לי מנהל זבל אפס שרצה לקחת את כל הקרדיט אליו אני מתחיל לחשוב שככה זה בכל ארגון.מנהלים לא מקדמים זוטרים מהם.

הסיבות שמובאות בכתבה טובות ונכונות אך לפני שקמים ועוזבים כל אחד צריך לשאול את עצמו ולענות בכנות האם הבעיה נובעת ממקום העבודה או שהיא בסך הכל משקפת את אישיותך ואת מי שאתה.: - יכול להיות שאתה מרגיש שעמום ושאתה לא לומד דברים חדשים בעיקר בגלל שאתה אדם שמאבד עניין מהר ושנמאס לך להשקיע בללמוד דברים חדשים? -אולי הביצועים שלכם חלשים כי פשוט אין בכם שאיפה למצויינות? - אולי אינכם חשים מוערכים כי יש לכם בטחון עצמי נמוך או שאתה לא יודעים ליחצן את עצמכם קצת יותר בשביל לקבל הערכה? -אולי אתה עובדים יותר מדי בשביל כסף כי בסופו של דבר זה הדבר העיקרי שמעניין אתכם? -אולי אתם לא מסתדרים עם הבוס כי אתם טיפוסים שלא יודעים לקבל סמכות או שיש לכם בעיות בין ביחסים עם אנשים אחרים? אם התשובה לשאלות האלה היא כן אז מעבר עבודה ממש לא יפתור את הבעיה שלכם. הוא לכל היותר ייתן לכם שקט לכמה חודשים עד שאותן בעיות יצופו שוב במקום החדש. תתקנו את עצמכם לפני שאתם מאשימים את הסביבה!

בדור הקודם נשארנו באותו מקום עבודה כי: היינו מחויבים כלפי המשפחה, לפרנס, לדאוג, פחד שלא נמצא מקום טוב יותר. אני אישית נתתי מעל ומעבר, הבוסים הקודמים ידעו להעריך אבל בוסית אחרונה פשוט כמה שנתתי קבלה תאבון ליותר, אף פעם לא ידע להגיד מילה אלא להיפך, גיהינום ובהרגשה זאת יצאתי לאחר ברבה מאוד שנים לגמלאות, היום אנשים יותר חכמים, לא טוב מחליפים בכל מחיר, מעריכה זאת מאשר הרגשתי עד היום הזה. קבלתי חינוך אחר, צריך לתרום ולתרום, הנתינה בשלב ראשון, לא תמיד

יש לכם מקום חלופי יותר טוב