אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מי המציא את החציל בטחינה?

47 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

46.
מי המציא את החציל בטחינה
וואלה את זה אני לא יודע אבל אני יכול להגיד לכם שאני המצאתי את כל תנועות הלעיסה כבר לפני המון שנים הייתי בבית והיה לי משעמם והתחלתי לפהק על ריק בסוף הכנסתי משהו לפה ושמתי לב שאני טוחן את מה שבפה וקל לי לבלוע רצתי מהר לרשם פטנטים ורשמתי את זה על שמי תבדקו למה אולי גם את זה אייל שני רשם לזכותו
vitiQ | 26.04.15
44.
לא מעניין אותי מי המציא....
יותר חשוב לי שהמסעדות ישתמשו בחצילים באיכות גבוהה וללא זרעים ההופכים את החציל למריר, שלא יחוררו אותו לנקודה שהבשר הצחור (זה היופי) הופך לאפור ומאידך, שיוודאו שהחציל שהם מגישים לסועד עשוי ולא נא וזה כולל את החלק הצר ליד הגבעול. אני כן יכול לומר שאני מכין חציל כאשר מעליו יוגורט עיזים, על היוגורט סילאן וטחינה ולא ראיתי או טעמתי זאת באף מקום. פשוט הכנתי יום אחד. וכנ"ל לגבי חציל קלוי, עם מעט רוטב סויה, ג'ינג'יר ושמן שומשום. נראה מישהו אחר טוען לכתר..... (-;
 | 25.04.15
43.
כתבה טפשית, שפים מלאים מעצמם
אני לא שף ולא כלום אבל אצלי בבית אני מגיש חציל קלוי וקלוףת שלם על מצע טחינה, כבר מתחילת שנות השמונים. סבתא שלי היתה מגישה את זה עם שום ולימון (בלי טחינה) מאז שהגיע לארץ בשנות העשרים של המאה הקודמת. חחחחחחח שפים 'המציאו' את המנה בשנות השמונים??? - עפים על עצמם
גיל | 23.04.15
15.
ואני המצאתי את החראבלבן המפורסם.
זה היה כשכרעתי ל- #2 בטיול שכבתי של כיתה י"ז בעין לימונים ובדיוק עברה המורה שלי, בחורה שחורה ונמוכה ממחנה פליטים ליד צנעא, עם גביע לבן בידה הימנית. תזוזה לא זהירה- וכך נולד החראבלבן המפורסם שהיום כל המסעדות מגישות וגובות עליו מחירי עתק.
שייל אני | 22.04.15
11.
הדבר היה ככה
ספתא של ספתא של ספתא שלי גרה במאה ה-18 בצפת והיתה מכינה לבעל שלה טחינה כל בוקר כדי לחזק לו את הכוח גברא. יום אחד היא הכינה כרגיל ואז קרו שני דברים: המדריכת פילטיס של סבא של קאוקג'י דפקה בדלת כדי לבקש מתכון לבוסבוס אל מג'ווארי (מאכל שהיה נהוג בגליל והביאו הדרוזים מהחורן) וזה גרם לבעל של הספתא לקבל זקפה פתאומית שהפילה את כלי הטחינה על הרצפה. בצד השני של המטבח היה סל עם חצילים, שבגלל השמש (אז היה מקובל שהמטבח פונה לשמש. לא כמו היום) היו ממש רותחים. בדיוק נהיתה הרעידת אדמה המפורסמת של צפת וזה גרם למדריכת פילטיס ליפול על הרגל של ספתא. סכין שעפה לה מהיד פגעה באשך הימני של סבא וחתכה אותו. הוא צעק "קסאמק" ובטעות העיף לעצמו סטירה. הספתא שמעה אותו מקלל והחליטה להיפרד ממנו ולעבור למישהו אחר, שהוא בעצם הסבא של הסבא של הסבא שלי. ואני כבר בן 53!
מאיר | 22.04.15
10.
חבורה של הזויים שבסך הכל רצו לא לעבוד קשה מדי
למה לעבוד על סלט, ועל רוטב טחינה, כשאפשר לתת לאהבלים חציל שלם קלוי חסר טעם, ליצוק עליו "טחינה גולמית" שטעמה כשלעצמה לא מלהיב בכלל, ולקרוא לזה "המצאה" קולינרית? בשלב הבא אפשר לתת לסועדים ביצה לא מבושלת, שיערבבו בעצמם ויכינו מיונז.
ממש המצאה מדהימה | 22.04.15
5.
הומצא בטבריה
בימי המנדט הבריטי בואך תקופת הצנע, נותרו רק חצילים בטבריה, סבתא שלי, שהייתה מיודדת עם מבריח הטחינה הגדול, אבו שומשום, קיבלה משלוח נוסף של טחינה גולמית בבוקרו של סוף שבוע, וחשבה לעצמה מה אפשר לעשות עם טחינה וחציל. הכניסה את החציל לתנור הפחמים הגדול בחצר השכנה, ולאחר שניצלה כראוי, הניחה אותו על קרש החיתוך והלכה לקטוף לימון מהעץ של סמואל הבינוני, תמיד רצינו לדעת למה בינוני ועד היום סוד גדול הוא. בינתיים עבר שם סבא שלי עליו השלום, והתחיל לאכול מהחציל, ככה בלי כלום, חזרה סבתא, וראתה כי הוא אוכל בלי כלום, הביאה פח טחינה, ואמרה, זה מה יש בבית תגוון, ניסה סבא והוסיף טחינה לחציל וכך נולד הטחינה בחציל.
שף | 22.04.15
4.
ודרך אגב זה מזכיר לי סיפור:
ששירתתי בצבא היתה לנו מבשלת לבנונית שהיתה עושה לנו חצילים קלויים בטחינה. לפעמים היה טעם שרוף חזק ולפעמים לא. זה היה תלוי בצליה של החציל. המוצב כולו נחלק לאלה שאוהבים את השרוף ואלה שמעדיפים שאין טעם שרוף אבל כולם אהבו את המנה ואף פעם לא היה נשאר ממנה. זה היה בשנת 90 ותאמינו לי שהיא לא המציאה את המנה הזו אלא היא מנה קלאסית במזרח התיכון וכל מסעדה דרוזית יש לה גירסה שלה.
חם או יפת | 22.04.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת