אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שנה א' במהפכנות כלכלית

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
לאייל (15) - יש גם מחקרים שמוכיחים שהשמש זורחת במערב?
אתה טועה, משום שהמחקרים שאתה מתייחס אליהם (פיקטי?) שגויים ובעלי אג'נדה פוליטית. השיפור שכביכול מתרחש במשק כתוצאה מהעלאת שכר מינימום אינו אלא אחיזת עיניים, משום שאם אכן לא נוצרה אבטלה, הרי שעל מנת לממן את העלאת השכר על המעסיקים להעלות את מחירי המוצרים שהם מייצרים, וכך נוצרת אינפלציה אשר מתחזה לצמיחה. האינפלציה שוחקת את העלייה בשכר ומבחינת כוח קנייה העובדים חוזרים בדיוק למקום שממנו יצאו. מה לעשות? במציאות אין ארוחות חינם, ולא ניתן לשפר את מצב הכלכלה באמצעות תכתיב שרירותי של הממשלה. שיפור אמיתי במצב הכלכלה נוצר אך ורק כתוצאה משיפור טכנולוגי כלשהו, או מהפחתה ברמות המיסוי והרגולציה, אשר משחררות משאבים מן הממשלה לשוק החופשי.
אורן | 03.05.15
11.
ל-10 בוא תכבד גם את דעתם של הסטודנטים
לא צריך לעשות דוקטורט בכלכלה כדי לראות אם הלימודים בתואר ראשון מחוברים או לא מחוברים למציאות. האם שיטת הלימוד מעודכנת האם היא אקטואלית לבעיות שיש לנו היום? האם לימוד של מודלים פשטניים יכולים לתת מענה לצרכים האמיתיים שיש בכלכלת ישראל? נראה לי ששיטת לימוד המבוססת על מודלים מתמטיים לא מתארת את המציאות לא חוקרת את המציאות ולכן גם אין הרבה מה לעשות עם המסקנות שנובעות ממודל כזה. זה ממש ממש לא אמפירי. חוקר במדעי הטבע לא יבוא עם הנחות מודל דימיוני על מבנה גופה של הדבורה. הוא יבוא עם מחקר נתונים ממצאים
מירית | 01.05.15
10.
זה טמטום שסטודנט יגדיר "מה צריך ללמוד כדי להיות כלכלן טוב"- שקודם ילמד ואחר כך ינאם
ויקומו המלפפונים על החקלאי ויגידו " כך צריך להראות מלפפון..". צר לי, זה טמטום לשאול סטודנט מה הוא צריך ללמוד כדי להיות כלכלן טוב. זו שאלה למומחים לכלכלה. ראוי שהסטודנטים לא יבלבלו בין הנושאים שמעניינים אותם לבין הנושאים שהכרחי לשלוט בהם על מנת לתפקד ככלכלן טוב. לפני שפותחים את הפה, יואילו הסטודנטים להשלים תואר שני ואז לעשות דוקטורט שיחקור את השאלה " מה צריך כלכלן לדעת כדי להיות בעל מקצוע טוב. שיגיעו אלינו עם תוצאות המחקר ואז אולי יהיה ראוי להקשיב להם ולא להתייחס לדבריהם כ BS
זו לא החלטה של סטודנטים | 01.05.15
7.
בדיוק אתמול כחלון עשה מהלך חברתי יוצא מן הכלל שגם נכון כלכלית. לא הצבעתי עבורו, אבל מס הרכישה
שהוא יקפיץ ל 20% יתקן את העיוותים בשוק. מי שחושב שחייבים היצע דירות להשכרה - לא מבין את השוק. פשטני לחשוב שאם יפסיקו להגדיל את היצע הדירות להשכרה, מחיר שכר הדירה יעלה. מה שחשוב זה ביקוש מול היצע, לא רק היצע. אם היה בא קבלן ואומר לממשלה שהוא מוכן מחר להרים פה 100,000 דירות חדשות, אך רק בתנאי שנעמיד מולו שורה של משקיעים שיתחייבו לקנות אותן, זה באמת היה מטופש להטיל מס ולגרום לכך שהמשקיעים לא ירצו לקנות - ובסוף לא יבנו את הדירות. אך זה לא המצב, כי הקבלנים בונים מקסימום שאפשר לפי קצב הפשרת הקרקעות. יש מגבלה בהיצע, זהו מצב נתון. כשאין מספיק היצע לכל מי שרצה לקנות, כל משקיע שרכש דירה עשה זאת על חשבון צעיר, פחות מבוסס, שלא הצליח לקנות. אותו צעיר נזרק למעגל השוכרים, והגדיל את הביקושים לדירות להשכרה. המשקיעים הגדילו מאוד את היצע הדירות להשכרה אך במקביל לכך הגדילו את הביקוש. חכם כחלון שמטיל עליהם מס ויוצר עדיפות לצעירים. כל צעיר שירכוש דירה ויגור בה בבעלות מוריד את עצמו מהביקושים להשכרה, ומפנה את הדירה שהוא שוכר היום, עבור אחרים, מה שמגדיל היצע להשכרה. שימו לב כמה יתרונות המס החדש משיג בבת אחת: - ירידה בביקוש לדירות, שתביא לירידת מחירים ותקל על צעירים שרוצים לקנות דירה. - מס נוסף לקופת המדינה שיגיע רק מהשכבות החזקות יותר, ותאפשר להוריד מס על כל השאר. - במשך ה 3 שנים הקרובות, המוני דירות להשקעה ימשיכו להגיע לשוק כי הם נמכרו כבר, "על הנייר" , למשקיעי נדלן. קצב סיומי הבניה יהיה גבוה מהריבוי הטבעי (זה ככה מ 2014) - כל צעיר שרוכש דירה מקבלן וגר בה, מגדיל גם את ההיצע להשכרה, כי הוא מפנה למישהו אחר את הדירה שהוא גר בה בשכירות עד אותו יום. - משקיעים יפנו לבורסה והיא תעלה בגלל הביקוש הזה, והפנסיה של הציבור תהיה שווה יותר. חברות ישראליות יוכלו לגייס יותר כספים בבורסה. - משקיעים יפנו כסף לחו"ל במקום לנדלן בארץ, ומשקיעים זרים יפסיקו להזרים כסף זר לנדל"ן בארץ. שתי מגמות אלו יעזרו למאמצי בנק ישראל להחלשת השקל ויעזרו לתעסוקה ולייצוא בישראל. - למרות הפגיעה בביקוש, קצב הבניה רק יעלה בגלל רפורמות אחרות של כחלון, וזה יתן תעסוקה לכל ענף הבניה וקבלני המשנה שלו
מהנדס חשמל | 01.05.15
3.
ישנה סיבה מדוע באוניברסיטה מלמדים שהעלאת שכר המינימום...
...תביא לאבטלה, וזאת משום שמדובר בעובדת חיים. מה לעשות? הרי מישהו צריך לשלם את השכר הזה. ככל ששכר המינימום עולה, כך המעסיקים יכולים להרשות לעצמם פחות עובדים, והביקוש לעובדים מצטמצם. הסטודנטים המתוארים בכתבה מתקשים לקבל את העובדה המצערת הזאת, ולכן הם רוצים שילמדו אותם פיקציות, כגון שכסף גדל על העצים וכן הלאה. זהו סימפטום מצער של שחיקת המחשבה הלוגית, ושל הפוליטיזיציה ההדרגתית של האקדמיה, התקשורת, האמנות וכן הלאה. המילה "חמלה" חוזרת שוב ושוב בכתבה, וזאת מבלי להבין שחמלה היא רגש אנושי ולא מדיניות ממשלתית. ממשלות אינן יכולות להפגין "חמלה" כלפי איש, משום שאין להן כסף משל עצמן. כל הכסף שיש להן מגיע ממסים, ולכן על מנת להפגין "חמלה" כלפי אחד, עליהן להפגין רשעות כלפי אחר, שממנו הן גוזלות את הכספים הללו. חמלה אמיתית היא כאשר מישהו מעניק תרומה מרצונו החופשי, ולא תחת איומי אקדח. למען הסר ספק, אני בהחלט תחת הדעה שלאור המשבר הכלכלי יש לעדכן את התכנים בפקולטות לכלכלה, אולם לא על ידי הפיכתן לסניפים של מק"י...
אורן | 30.04.15
2.
כמה דברים לגבי כלכלה
בתור בוגר כלכלה, שהתעסק הרבה במודלים ותיאוריות בלימודים. 1.התואר אומנם "פותח את הראש" אבל בשוק העבודה (לפחות הפרטי) לרוב זה לא מעניין. היצע המשרות המוצע לבוגרים לא רלוונטי לתואר ומסתכם רובו ככולו בשירות ומכירה (על כל המשתמע מכך) , לרוב במוקדים טלפוניים . 2.מועמד ששוקל להתחיל ללמוד לימודים גבוהים כדאי שיכיר את המציאות הקיימת בשוק. והיא: אם, את/ה מעוניין בשכר שיאפשר רמת חיים טובה, אז כדאי ללמוד תארים/ לימודי תעודה (למשל הנדסאי) שיכניסו אותך לענף ההיי טק (שזה כולל בעיקר תכנות,QA ואולי הנדסות קשורות כמו מערכות מידע ), כמובן שאנגלית ברמה גבוהה לא מזיקה. 3. מגזר נוסף ש"חי לא רע בכלל" הוא המגזר הציבורי. וזה כולל גם את צה"ל. שם הכוח הפוליטי משתקף בצורה בולטת בשורה התחתונה של תלוש השכר וביציבות התעסוקתית ובתנאי הפרישה הנדיבים לרוב. 4. על רגל אחת אפשר לסכם לא רע את הכלכלה בשוק העבודה: THE WINNER TAKES IT ALL. 5.לעניות דעתי הסטודנטים היקרים בכתבה הם למעשה פוליטיקאים בתחילת דרכם, ובניגוד אליהם אני חושב הכלכלה במציאות מתפקדת בצורה צינית שרודפת את הרווח הגבוה ביותר (בשוק הפרטי,כפי שאכן מלמדים בתואר) ובנוגע למגזר הציבורי/מדיניות ממשלתית, רוב השיקולים הם פוליטיים ונובעים מאינטרסים של קבוצות כוח.
יוסי | 30.04.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת