בכל פעם שהציבור נרעש מהעלאת מחיר מטורפת, קונים אותו במבצע נקודתי שמשכיח את העושק המתמיד. תביעה יצוגית הוכיחה עצמה ככלי ריק, כזה שמשרת רק את מי שבקיא בחוק והפרוטה מצויה בידו. תביעות ייצוגיות כמעט מעולם לא השיגו מטרתם לפיצוי הצרכנים: תמיד נגמר בהחלטות עמומות, להעברת תרומה או הסדר פיצוי מורכב למי מהצרכנים שיעמוד על זכותו ויבקש לממש החלטת בית המשפט - מה שבדרך כלל לא קורה. כך במקרה בו התקבלה תביעה יצוגית והצליחה בבית המשפט או בפשרה מחוצה לו, מגיש התביעה זוכה לפיצוי כל שהוא והזוכה העיקרי הוא עורך הדין אשר ייצג את המגיש התובענה. - הפתרון הוא בתקצוב ממשלתי של ארגוני צרכנים עצמאיים. אלה יחויבו להשתמש בכסף שיקבלו לביצוע סקרי צרכנות, מעקב מתמיד אחר מחירי מוצרים ושירותים, ניתוח שוק ועוד תוך מתן גישה חופשית לכל המידע ברשת, עבור כל צרכן שיבקש לחקור ולשאול. הדבר יתן כלי נוסף בידי הממונה על ההגבלים, שמצידו יוכל להניף פטיש כבד על מפרי חוקי הגבלים.

שטראוס העשקנית בתחום המזון והגבינה , איקאה שלוקחת מהפראייר הישראלי בממוצע פי 2 מאשר בכל מקום בעולם העשקנית בתחום הריהוט והעיצוב, וכו, וכו. בכל תחום- לבצע מישאל ולהחליט על החברה הרעה ביותר שתזכה לפרויקט של שנה בלי חנינה. גם אם יורידו במהלך השנה את מחיר השוולינקי לאפס- לא נוגעים- שהמנכלים יביאו ארגזים הביתה. החברות הרעות קצת פחות , יקבלו הודעה שהם הבאות בתור. לא פרויקט הקוטג' חד פעמי- אלא אתר שפועל באופן קבוע, בלי יחצנים ומנהיגי מחאה - שהופכים לפוליטיקאים- מנגנון פשוט של בחירה, החלטה והצבעה קהילתית, בלי הידברות ומו"מ עם החברות שהופכים למקפצות לכל מיני ראשי אגודות למינהם, מנגנון הגון, שוויוני ואנונימי, אחרי שנרסק 2, 3 חברות מרושעות השאר יבינו את הרמז, כך או כך, אין סיבה שלא להמשיך את המנגנון פוראוור- כל שנה חבורה נאלחת אחרת על הכוונת. זה פי 10 יעיל מהכחלונים למיניהם- ושום רהב או לובי של שמנים גנבים יוכל לעזור לרעים. צריך רק אופי, ואת זה אין לנו בגרוש. בלי פוליטיקה, בלי