אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

רוצים פחות: האנשים שבחרו בחסכנות כדרך חיים

102 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

101.
אנחנו חיים ככה מאז ומתמיד .
מעולם לא קניתי באיטרנט , מעולם לא עשית מסע קניות לשם בילוי. אנחנו לא מגבילים את עצמנו בכוח באופן טיבעי אנחנו לא אוהבים לקנות סתם, קונים רק מה שאנחנו צריכים . למשל אנחנו מחזיקים את אותה מכונית כבר עשרים שנה, ומשתמשים בעיקר בתחבורה ציבורית, יש לנו טלויזיה עתיקה (מהגדולות של פעם ) וזה מספיק לנו . אני משתמש בסמרטפון שעלה 400 שקל לפני שלוש שנים. עובד כי אוהב לעבוד ולא חסר כסף, אני אל עני בכלל יש לנו בית פרטי עם גינה ולול במרכז הארץ וכל מה שבן אדם צריך. נוסעים פעמיים בשנה לחול , רק לטייל, לא קונים שם כלום . אוהבים את הבית ,הבילוי העיקרי שלנו זה טיול בטבע, שפת הים, על האש בגינה שלנו וכ"ד (לא סופי שבוע לא בתי מלון לא מסעדות ולא בתי קפה ). קונים בגדים הכי זולים ופשוטים ומחליף רק כשהם ממש מתבלים. בלי עקרונות , בלי תנועות , בלי פילוספיות , פשוט ככה אנחנו תמיד.
אחד שככה חי תמיד | 20.06.17
99.
אוף, אתם כאלה בכיינים
איך אפשר להמשיך לבכות כשמציגים לכם כאלה דוגמאות טובות לאיך אפשר לחסוך. לא צריך ליישם כל מה שהם עושים, לא חייבים לעשות שום דבר. אבל למה לא לכבד? גם אני בחרתי באורח חיים דומה, והחלטנו ביחד כמשפחה לצמצם כמה שיותר דברים שאין לנו בהם צורך. זה מתחיל מרהיטים, מלאכול בחוץ, מלקנות בגדים שגם ככה שוכבים בארון. כן, גם אנחנו תל אביביים, אבל לא רואה איך זה רלוונטי. יכולנו לחסוך יותר אם היינו גרים בפריפריה, זה לא מה שבחרנו לעשות. אבל כן בחרנו להזמין אוכל ממקומות זולים, ולחשוב טוב טוב על מה שאוכלים. לתכנן את זה חכם ובריא, ולהגביל את התקציב בעניין. כן בחרנו להיפטר מכל מה ששכב בבית ללא צורך, כי אין סיבה שדברים יצברו אבק. כן, בדירת 2 חדרים קטנה יש לנו מקום להכל, בזכות חלוקה חכמה ויעילה ובזכות העובדה שאין דברים מיותרים. כן, הפסקנו לקנות מה שאנחנו לא צריכים. אנחנו לא צריכים הררי בגדים, ולא צריכים שטויות למלא בהם את הבית, לא צריך כ"כ הרבה איפור, לא צריך ללכת לעשות ציפורניים, לשלם למנקה, להזמין כל הזמן אוכל מבחוץ, או בקיצור - לשלם על מה שאפשר לעשות לבד. מתניידים באוטובוס (כן, זו פריוולגיה ששמורה לאזור המרכז, אבל יש פה עוד נקודות), ומשתמשים באוטו רק לסופ"ש. עזבנו את החד"כ ומתאמנים בבית ובפארק, מורידים ספרים לקינדל, מבלים יותר ביחד, עם דגש על הביחד ולא על סכום הכסף שמוציאים, ובעיקר - נהנים מהחיים בלי חובות. חוסכים לעתיד ולהווה, ומעריכים את הדברים הקטנים. כי זה כיף לשבת ולקרוא ספר, זה כיף לבשל ביחד, זה כיף בסוף היום לשבת ולשתף אחד את השנייה (לא צריך לצאת לשום מקום בשביל זה), מארחים בבית חברים, מכינים קוקטיילים לבד כשרוצים אלכוהול, עושים הרבה כושר וכל זה בלי להוציא יותר מדי כסף...
אנה | 06.08.15
98.
לוותר על השירותים בבית
צריך להדיח את האסלה וגם לנקות אותה. זאת גם הסיבה שבצבא החלטנו פעם שמעכשיו עושים רק בחוץ, שלא נצטרך לנקות את המשטחים האלה של הבול-קליעה. אני הולך היום ברחוב ופתאום מרגיש שאני חייב לעשות צרכים כבדים. אז אני צריך ללכת הביתה, ולא יכול פשוט לעשות ברחוב. אפילו בגינה הציבורית כבר אין שיחים כמו שהיו פעם. וגם את הפרדסים עקרו.
מישהו | 04.05.15
97.
חירות מרכוש
אני חושב שזה רעיון טוב שיחסוך לי לא רק על קניית מכשירים אלא גם על טכנאים שיתקנו את המכשירים האלה. גם על הרכב אני מוותר בכיף. כי אין לי חשק לקחת אותו למוסך, לבטח אותו ולהעביר טסט. גם את המזגן לא תיקנתי והטמפרטורה של האוויר שיוצאת מתוכו מספיק טובה עבורי, גם אם אני לא יכול לשלוט בטמפרטורה. המכשירים האלה, שנחשבו פעם למותרות והיום לחובה, משמשים בעיקר בשביל לשרת אתם אנשים אחרים כמו אורחים שבאים, מתלוננים שחם להם ותובעים הפעלת מזגן.
@amityaron87 | 04.05.15
95.
אני עובד מעט. צורך כמעט כלום ומבסוט מהחיים
אני עובד מעט. הולך לרוב המקומות ברגל, אפילו שעה לכל כיוון. נוסע לבקר את אמא רק ברכבת. לובש את אותם הבגדים כבר שנים. אוכל מעט, בעיקר ירקות טריים וקיטניות. לא טס לחו"ל. מאזין לשירים ישנים של להקות צבאיות במערכת סטריאו משנות השמונים. מחזיק סמארטפון הכי ישן שעדיין פועל. הבילויים שלי זה לטפס על גבעה ולהשקיף על הנוף, או לצאת לריצת לילה בפרדסים. בקיצור, אני חי עדיין בישראל הישנה והטובה, כמעט כמו הקיבוצניקים של פעם. מומלץ לכל שוחרי איכות החיים לאיכות הסביבה!
ישראל | 04.05.15
94.
הבעיה בבלוג הסולידית
א. הרעיון הוא לא מקורי שלה ויש גורואים הרבה יותר רצינים ממנה לנושא, רק שהם כותבים באנגלית ב. אן היא לא היתה משלבת לגלגנות כלפי תפיסות עולם סוציאל דמוקרטיות היה עדיף. התקפתה לגבי הכלכלה הסקנדינבית היא מביכה. במיוחד "מסורת עבודה לותרנית נוצרית" . אה וואלה, גם גרמניה מדינה לותרנית. ג. חוסמת בלי רחמים מי שמעיר ומתקן עדיף שתסתפק בנטו עצות ולא בלגלוג.
איש לגו חלל | 04.05.15
93.
מסכים עם כל מילה.
היעפתי את המכונית,חילקתי כל כך הרבה דברים,והלכתי לגור בארץ אחרת ,בה ל 3000 שח יש באמת ערך.חי בכבוד,איכות חיים,ללא מתחים לעוד תורם לחברה מסביבי(כסף).עיקר ההוצאות שלי הם על כרטיסי טיסה לביקור בארץ .לא קופץ מעל הפופיק חי עם בת זוג.יוצאים לטיול כל חודש על האופנוע ונהנים. מסעי קניות,כניסות לאתרים יקרים מסעדות יוקרה אין.הכל מכינים בבית ונהנים ביותר.
נסי | 04.05.15
89.
איציק, מספר 86 - החשבון שלך שגוי. מספר 75 צודק בגדול.
לסכום של 756000 ש"ח צריך להוסיף ריבית דרבית על הסכום ל-9 שנים (שהרי אף אחד לא יחזיק את הסכום הזה בבנק סתם בלי להשקיע אותו, אפילו באפיק סולידי). כך שבסוף התקופה צפוי להיות סכום שקרוב מאוד למליון ש"ח. ועוד משהו: מי אמר שחייבים לגור בתל-אביב? אין עוד ערים באזור (או חלילה במדינה)? בחיפה ובקריות למשל אפשר לקנות יופי של דירות 3 חדרים במחיר כזה (או קרוב עם משכנתא מינימלית לדירה באזור טוב). אפילו בישובים איכותיים כמו טבעון למשל, אפשר לקנות דירת 3 חדרים ישנה במחיר כזה (ובאופן מפתיע יש שם תחבורה ציבורית טובה).
יאיר | 03.05.15
86.
ל-75 - זה לא מדויק
ב9 שנים שבין גיל 21 ל30 בדרך כלל מרוויחים הרבה פחות מ8500 נטו וחוץ מזה בשביל להגיע למשכורת 8500 נטו צריך תואר ראשון לפחות במקצוע מכניס, מה שאומר שאם מתחילים ללמוד לתואר בגיל 21 מסיימים בגיל 25, עכשיו אם רוצים 9 שנים עם הכנסה 8500 והוצאה 1500 צריך לגור עם ההורים עד גיל 34. סה"כ החיסכון ב9 השנים הוא 756000 ש"ח, אפילו דירת 2 חדרים אי אפשר לקנות עם זה. דירת 3 חדרים באזור המרכז עולה 1500000, אז צריך לחיות כך 18 שנים, לא 9, דהיינו לגור עם ההורים עד גיל 43, אבל אחרי כל כך הרבה שנות חיסכון לקנות רק דירת 3 חדרים? אחרי כל כך הרבה הקרבה להגיע למינימום שמאפשר הקמת משפחה ואחר כך לא להצליח לחסוך? זה לא מפצה, אז מתכננים מראש על דירת 4 חדרים שהחדרים בה אינם קופסאות נעליים וזה עולה 2000000 ש"ח, אז צריך 23 שנים, לא 18, דהיינו לגור עם ההורים עד גיל 48. בגיל 48 כבר אין כוח לילדים אז מוותרים עליהם, מפצלים את דירת 4 החדרים ל-2 ומשכירים את החלק בו לא גרים תמורת 2000 ש"ח לחודש ובגלל שכבר נמאס להתכלב ורוצים את שליש החיים שנשאר לחיות טוב אז ההכנסה היא 8500 ממשכורת ועוד 2000 מהשכירות וזה מסתכם ב10500, מה שמאפשר רמת חיים שכלל אינה מעל לממוצע בארצות הOECD לאדם יחיד, לא משהו. בקיצור, גם אם תחיה כמו כלב, אם המשכורת היא ממוצעת או קרובה לכך לא מגיעים לדירה סבירה בטווח זמן סביר, במסקנה היא שכל מי שיכול צריך לברוח מארץ אוכלת יושביה ולחיות טוב יותר ובעלות נמוכה יותר במדינה אחרת. בברלין קונים דירת 3 חדרי שינה (שזה כמו 4 חדרים בישראל) ב100000 אירו והשכר הממוצע הוא 3500 אירו לחודש. לגור עם ההורים עד גיל 48 בשביל להגיע לדירת 4 חדרים במרכז ישראל זה לא בא בחשבון.
איציק | 03.05.15
82.
משהו חשוב לגבי תרבות הצריכה !!
מי שיכול להרשות לעצמו בקלות ויש לו אמצעים לא מוגבלים- שיצרוך ויקנה חופשי ושלא יעשה חשבון. שיהיה לו לבריאות. אבל המצב ברוב המקרים הוא כזה: אנשים נאבקים קשה יום יום ע"מ לממן רמת חיים שהם לא באמת צריכים !! הכל כדי ליישר קו עם השכנים, החברות, המשפחה, ההורים האחרים בכיתה של הילד... לא מעט משפחות עם שני ילדים באזור המרכז מרוויחות 25-20 נטו, אבל מתלוננות שזה לא מספיק !! אז מה עושים?? עוד שעות בעבודה, "סכין בין השיניים" בשביל קידום ועוד כמה שקלים במשכורת.... ותחשבו על זה.
איתן | 03.05.15
81.
מישהו גילה את אמריקה פה
כלל ראשון בכלכלה להשיג את המקסימום במה שיש כלל ראשון בחיים אנחנו עובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לעבוד אנשים שכחו את זה ממזמן ולגבי החומרנות זה מזכיר לי משפט חכם באנגלית We work hard To buy things we don't need To impress people we don't like ולפעמים זה להרשים את עצמנו
זיו | 03.05.15
80.
כשיש לך כבר בית/דירה, ואתה לא משועבד לתשלומי משכנתא/שכירות
אז ברור שאפשר להרשות לעצמך לעבוד פחות, ולחיות בצורה מינימליסטית. אם יש לך על הצוואר תשלומים קבועים (או הולכים וגדלים) של משכנתא ו/או שכירות שגובהם היום הוא בטווח של 3000-5000 ש"ח בחודש, יהיה הרבה יותר בעייתי לא לעבוד במשרה מלאה.
 | 03.05.15
79.
תגובה ל 74
אף אחד לא "לוקח", אלה קונה ממי שרוצה למכור. לפעמים קונים חדש לפעמים עד שניה. פשוט לא ממהרים לקנות חדש. אני אמנם לא חלק מתנועה זו, אך משתדל מאוד לא למהר לזרוק חפצים ישנים, פשוט מפני שאני לא מרגיש נוח עם ביזבוז משאבים. זה פוגע בסביבה ומעודד ניצול על ידי עידוד יצור זול של מוצרים מיותרים.
בועז ר. | 03.05.15
75.
אין בעייה עם דיור!!
מי שהתנהל נכון יכול לעשות את זה. לגור אצל ההורים עד גיל 30. לחסוך ולחיות בצמצום (הוצאה של 1500 בחודש, הכנסה של 8500 ) אחרי 9 שנים של עבודה כבר אפשר לקנות דירה יד שניה בפתח תקווה, שזה מרכז בלי משכנתא ובא לציון גואל. אם התחתן עם אחת שעשתה אותו דבר אז היו להם שני דירות.. ובא לציון משיח מבית דוד וגם גואל . אז שלא יעבדו עליכם הבזבזנים הפראיירים בתגובות בכלכליסט.
חצי תגובות הם על דירה | 03.05.15
72.
למי שיש הרבה בעצם יש פחות
זמן לדברים החשובים באמת. וככל שיש לנו יותר אמצעים כך אנחנו רוצים יותר בגדים, חפצים, אלקטרוניקה, נסיעות ו מוכנים לשלם על מוצרים "איכותיים" יותר. תעשו חשבון בשביל מה באמת שווה לכך לעבוד ותבינו שאפשר להוריד הילוך, ולהנות מהחיים במקום לחכות עד שתהיו עייפים מדי מרוב עבודה, לחץ והגיל שישיג אתכם במוקדם או במאוחר
האיש שבקיר | 02.05.15
70.
נראה שרוב המגיבים פיספסו את העיקר: לא החיסכון, אלא העבודה החלקית
זה שונה מהותית מרוב האוכלוסיה, שחוסכת מאונס ולא מבחירה, ונקרעת בעבודה בשביל הסיכוי לקבל מתישהוא קידום כדי שיוכלו לצרוך קצת יותר. מהבחינה הזו, הם דומים לחרדים ולנשות המעמד הבינוני שוויתרו על קריירה כדי לגדל את הילדים: מרכז החיים שלהם הוא לא השתכרות וצריכה.
נתנייתי | 02.05.15
66.
תכלס צודקת! (פנימה לתגובה)
הכל עניין של תכנון, מודה שגם אני חוטאת בזה, קונה ביותר ממה שיש, ולא מוותרת על כלום. לא חייבים חול על שנה, אפשר לוותר על בגדים חדשים ולהסתדר במה שיש, בקיצ לתכנן. כבר מספר חודשים שאני מתכננת, חיה על מזומנים, וזה גורם לי לחשוב. קשה אבל אפשרי.
אני לא שרי אריסון.  | 02.05.15
60.
איך הם שכחו את העיקר!
ללמוד באוניברסיטה של החיים, לגור באוהל על אדמת הנגב (ואולי אפילו לבנות איזה בית מכל מיני ברזלים וחומרים שאוספים באתרי בניין) וכשחסר משהו לעשות השלמות אצל השכנים, כמקובל במקומותינו. עדיף גם שכל המשפוחה תגור אחד ליד השני כי להגיע בתחבורה ציבורית מהנגב לצפון למשל יקח להם שבוע. בקיצור, לא רלוונטי לרוב האוכלוסיה.
ריאליסט | 02.05.15
57.
אפשר לחסוך המון גם בלי להיות קיצוני. למשל, ע"י רכישת סמארטפון חדש מהדגם הקודם
כאשר יוצא דגם חדש למכשיר אלקטורני כלשהו, מיד נופל המחיר של הדגם הקודם. זה הרבה יותר זול. אני הפסקתי לקנות מוצרים, רק בגלל שיש קופון הנחה או "מבצע". אני קונה רק את מה שצריך. מסתבר שאני לא צריכה המון מוצרים, שחשבתי פעם שאני צריכה שיהיו לי. נשאר לנו המון כסף בשביל הדברים שאנחנו צריכים באמת. אנחנו לא נבהלים מהוצאה חריגה מיידית של 8,000 ש"ח או אפילו 20,000 ש"ח כי יש לנו את הכסף במזומן. הרווחנו המון שקט נפשי.
אחת העם | 02.05.15
56.
אנשים כמו אלה הורסים לנו את המדינה!המודל הקפיטליסטי עלול לקרוס בגלל הקמצנים!
הso called ״בחרנו בדרך חיים״ הם לא יותר מחבורת קמצנים עלובים ומסכנים את כלכלת המדינה שבנוייה על צריכה. מרוב טיפשותם הם לא מבינים שזה לא יגרום להורדת מחירים אלה לקריסה של עסקים, גידול של מונופולים בכל תחום שיקרוס ובהכרך העלת המחירים. הורים שחיים בצימצום ילדהים יהיו בהכרח פחות מפותחים ומוצלחים מילדים מעמד סוציו אקונומי גבוהה - זה מקומם, אבל זהו טבע הדברים, אין מה לעשות. אז תחשבו פעמיים לפני שאתם גוזרים את כרטיס האשראי.
בנימין | 02.05.15
54.
38 ייצור המוני של איכות מועטה
38 הייצור מתאים את עצמו לדרישות, או יותר נכון היצרנים מתאימים את הדרישות שלנו אליהם אבל לא ניכנס לזה. בכל אופן כיום הכיוון הוא של ייצור המוני של דרעק שמתקלקל אחרי שנתיים לכל היותר ומכריח אותך לקנות עוד משהו זול (או יקר) שיתקלקל אחרי שנתיים לכל היותר. אם היינו צרכנים נבונים היינו מאלצים את היצרן לייצר משהו יותר יקר שמחזיק ל - 15 שנה בתחזוקה נמוכה, אבל יותר חשוב לנו להשוויץ באייפון החדש מאשר לצרוך נכון. לגבי המיסים, אולי, אבל זה מפנה להם זמן שלהבנתי מהנקרא הם מנצלים בין השאר לאירועי מסירות וכד' שתורמות לאוכלוסיה, כן אם נעבוד פחות ונתרום יותר מזמננו לשאר האוכלוסיה זה יהיה משמעותי פי כמה מלשלם עוד כמה אלפי שקלים למיסוי שגם כך הולך ברובו למטרות שלאו דווקא משרתות את רוב הציבור וזה לא עניין של ביבי או שרה זה עניין של הקפיטליזם הצרכני כך הוא בנוי המיסים לא משרתים אותך הם משרתים את הקליקה.
צוף פילוסוף | 02.05.15
52.
הדברים החשובים בחיים לא עולים כסף
אני גרוש + 2,עובד חצי משרה בהי-טק וחי בקראוון. אני הולך לעבודה מוקדם בבוקר עם חיוך על הפנים בידיעה שבעוד כמה שעות אני חוזר הביתה וכל היום עוד לפני. אני לומד שפות, משלים תואר, קורא, רואה סרטים, ואפילו ישן שלפשטונדה... אני לא קונה מותרות, לא יוצא לחופשות, לא רודף אחרי תענוגות, ועדיין מעולם לא הייתי מאושר יותר. ברור שזו אינה דרך לרבים והחמדנות היא היד הנעלמה שדוחפת את גלגלי הצמיחה ("לולא המשתגעים היה העולם חרב"), אבל אשרי מי שנפל בחלקו להיות מהמסתפקים במועט.
מתניה | 02.05.15
50.
הצמצום כמדיניות פרטנית דבר נכון. הבעיה היא עם המערכת כולה.
הצמצום כמדיניות פרטנית של משפחה או אדם היא דבר נכון. הבעיה היא עם המערכת כולה - אם כולם יוותרו על סמארטפון/טלוויזיה/בגדים חדשים/רהיטים חדשים המערכת תקרוס - כבר מבינים בעולם שצמיחה תמידית היא לא בת-קיימא, אבל מה זה אומר לגבי אנשים בחברה - אם אין מי שייקנה מהם סמארטפון, או אפילו כיסא, ממה אנשים יתקיימו - כולל אותם אנשים שבכתבה - הם הרי מן הסתם מפיקים הכנסה מאנשים שלא הפסיקו לצרוך.
 | 02.05.15
49.
החרדים חיים נהדר ,יותר מ-50 אחוזים מהשכר ברוטו מגיע מהממשלה
וחלק קטן מגמ"חים שהם למעשה עוד תרומות.עושים 7 ילדים במקום 2.0 באוכלוסיה הלא דתית,פער מדהים שגורם לצפיפות איומה המתהווה בערינו.הכסף מהממשלה הוא במישרין כספם של החילוניים .למעשה על פי הנתונים והמחקרים החרדים מביאים פחות מ- 45 אחוזים מהשכר ברוטו של המשפחה מעבודה אישית שלהם.והחילונים עובדים כדי לפרנס משפחות ענקיות אלה.
יוסי | 02.05.15
47.
החרדים חיים נהדר והם ממש לא עניים
משפחה חרדית ממוצעת זה 10 נפשות, אין טלביזיה וכל מיני גדג'טים, לא יוצאים למסעדות, מלונות בחו"ל, וילות מפוארות ורכבים מנקרי עיניים. הם אוכלים היטב, לבושים היטב, והשמחות שלהם הם חגים ואירועים משפחתיים: אירוסין, חתונות, בר מצוות וכו'. זה לא אומר שצריך לחקות אותם אבל שפשר להסתדר ודרך אגב יש להם גמחים ועזרה הדדית.
לא חרדי | 02.05.15
46.
נחמד מאוד אבל לא מתאים לכולם
אני מטורפת על קולנוע ואני מאוד נהנית מזה, אני ממש לא מזפזפת בין ערוצים אלא רואה בדיוק את הסדרות והסרטים שאני רוצה לראות ואני ממש לא הייתי מוכנה לוותר על זה. בשבילי 4 שעות לראות סדרות וסרטים שאני אוהבת זה בכלל לא בזבוז זמן... בעלי טבח ואין סיכוי שיוותר על ללכת למסעדות כי זו אהבת חייו מעבר ללבשל בעבודה ובבית הוא מתענג מללכת למסעדה טובה. לא היינו נהנים מאורח החיים החסכוני הזה לאורך זמן..
 | 02.05.15
43.
אני חי ככה כבר 3 שנים, ולא מבחירה. פשוט כי אין
לא ברור לי איך החיים שלהם כל כך נוחים. אני משלם 4500 שקל שכירות בחודש. 4500 שקל בחודש על גנים (הקטן בפרטי והגדולה בעירייה). 9000 שקל על הבסיס של הבסיס. בלי חופשות, בלי מסעדות, רכב הוא חובה אצלנו, אבל הוא בן 15, בלי הוצאות מיותרות - הפינוק היחיד הוא כבלים - 100 שקל בחודש. מצטער. לצמצם עוד יותר אין לי, אלא אם אני עובר לשכונה לא טובה, ובזה לא עשיתי כלום.
 | 02.05.15
38.
כן אבל...
מי שמטיף לצמצום בהוצאות ומחיה בחסכנות שיפנים גם שכל מה שהוא עדיין צורך מסובסד עבורו על ידי שאר האוכלוסיה שצורכת כמויות גדולות ולכן משאירה את הכדאיות לייצור המוני שמוזיל מחירים. אם כולם ירכשו פחות, הכדאיות הכלכלית של הייצור תפחת ומוצרים יתייקרו או ייעלמו, וחברות שיקרסו יותירו את הבמה למונופולים שיעלו מחירים. תוסיפו לזה את העובדה שהם משלמים פחות מיסים, כך שגם השירותים הציבוריים מסובסדים עבורם על ידי מי שמרוויח משכורות גבוהות ומשלם מיסים גבוהים, ותבינו שהאנשים הללו חיים באשליה שיכולה להתקיים רק כאשר שאר האוכלוסיה ממשיכה לצרוך כרגיל ומסבסדת אותם.
rui | 02.05.15
33.
הלוקסוס האמיתי זה שהם יכולים לעבוד במשרה חלקית בשכר גבוה ממינימום
בשביל לחסוך כמו שהם מציעים בכתבה, צריך הרבה זמן פנוי (ללכת לשוק כל יום במקום קנייה אחתגדולה בשבוע, להתמקח עם כל חברות התקשורת והביטוח על התשלום החודשי, ללכת לאירועי מסירה ולקנות יד-2). מי שעובד במשרה מלאה פשוט לא מסוגל למצוא את הזמן לכל הדברים האלה, כי שעות העבודה הישראליות היום הן כ-12 שעות ביום, כשכל מה שנשאר בשביל סידורים לבית ולאוטו זה ימי שישי בבוקר. בתור עורכת דין שמרוויחה 11 אלף ש"ח לחודש, בדקתי פעם אפשרות לעבור למשרה חלקית של 5-6 שעות ביום, ואז השכר כבר קרוב למינימום! בשכר קרוב למינימום אי אפשר לממן את כל הדברים הבסיסיים שלא תלויים כמעט בכלל בניסיונות חיסכון (שכר דירה, ארנונה, תרופות וכו'). הלוקסוס האמיתי זה להיות מסוגל לעבוד במשרה חלקית ועדיין להרוויח יותר מ-5,000 ש"ח.
ענבל | 02.05.15
32.
אני חי ככה כבר כמה שנים, ולא בגלל שאין לי, אבל
את קו הבזק בבית ניתקתי כי לא הייתי צריך - חיסכון של לפחות 1,200 ש"ח לשנה. אין לי כבלים, רואה כל מה שרוצה במחשב, עוד חיסכון של 3,000 ש"ח לשנה. הצטברו לי המון בגדים שהייתי קונה כל הזמו ואפילו לא יצא לי ללבוש פעם אחת. שנתיים לא קניתי משהו חדש - חיסכון של עוד 5,000 ש"ח ועוד היד נטויה
 | 02.05.15
29.
באמת שלא צריך הרבה כדי לחיות
אין ספק שאפשר לקנות יד שניה, לצבוע ולשפץ, הבעייה היא מחירי הדירות האסטרונומיים. מקווה שכחלון יאפשר לדור הצעיר לקנות דירה בלי לחנוק את עצמו לכל החיים!!!!!! חוץ מזה מה רע לחיות ככה??? ככה חיו ההורים שלנו והצליחו לגדל ילדים לתפארת, אני זוכרת את הארוחות שאכלנו, תה בבוקר, או שוקו מי שרצה, פרוסת לחם עם ריבה וגבינה, בצהריים קבלנו פתיתים או פירה עם חלק זה או אחר של עוף בערב חביתה וסלט, בלי כל הנשנושים, והקצפות והסוכרים, הממת'ק היה אטריות עם סוכר וקקאו או שמנת עם סוכר ותות שדה- מעלף -חיינו נהדר והיינו חולים פחות!!!!!
 | 02.05.15
21.
טלויזיה
אני חי כך , אבל מבחינתי הרעיון הוא לא לבזבז !!! אלה להשתמש בכל דבר בהתאם לצורך.ולעניין הטלויזיה שכל הזמן מדברים בגנותה, אני נהנה מהמון תוכניות שמעשירות מרתקות מצחיקות וסרטים טובים. אז כמו כל דבר טלויזיה זה לא רע ,אלה הבחירה במה רואים :)ומי שנהנה מאופרות סבון זה גם אחלה. כל אחד ממלא את חייו בתוכן לפי הבנתו או לפי החברה שהוא חי בה , ואין טוב או רע :)
גל | 02.05.15
20.
יש אופציה למשהו באמצע- בין סגפנות כזו לבין צרכנות חזירית
למשל לא להחליף את האוטו כל כמה שנים או להנות מהנוחות של ליסינג גם רכב בן 15 שנה אם מתחזקים אותו כמו שצריך יהיה נוח, חסכוני ועם מזגן חזק ואפילו יראה טוב (תלוי רק בך) גם מכשיר סלולרי לא חייבים להחליף כל שנתיים לדגם הכי חדש שעולה 4000- אפשר לקנות סיני ב700 שקל עם אותם יכולות בדיוק שרוב האנשים לא ישימו לב להבדל (נבדק בסקר מדעי) וזה תופס לגבי כמעט כל תחום- בגדים, רהיטים ואפילו חופשה בחול. פשוט תפעילו את השכל ותהיו צרכנים נבונים
תומר | 02.05.15
19.
הם לא מבינים כלום! בישראל נטל המס הוא מה שמחסל את הציבור
ארנונה הם משלמים? מס הכנסה? מס על המים? מס על הלימודים? מס בראיות? מס ביטוח לאומי? מיסי יבוא? מס מכסות יבוא? מס על הטלוזיה גם אם אין? אם שכחו לשלם - ישר יקבלו מס בצורת קנסות... במקום להצטמצם - צריך לעמוד על שלך... הסיפור שלהם מזכיר לי את הסיפור על הפרסי שלימד את החמור שלו לא לאכול! הרי המדינה תגבה את המס שלה בסופו של דבר ולכן שיטת הבריחה מיותרת.
 | 02.05.15
18.
מאמר חשוב למי שטרם נחשף להשפעתו הברוכה של המינימליזם
רק תמוה בעיני שבכתבה המזכירה ומצטטת את עמית נויפלד נשמט (אולי לא במקרה) קישור לאתר הנהדר שלו: http://slow.org.il/ כקוראת קבועה, המנסה ליישם בחיי היומיום את השקפת העולם המתוארת בו, אני לומדת שם כל פעם משהו חדש ומרענן.
דלית | 02.05.15
16.
גם לי יש סיפור לחלוק איתכם
גם לי היה סיפור דומה אלא שבמקרה שלי מדובר בהכרח ושהפך לסוג של בחירה. לפני כחמש שנים עברתי מהדרום למרכז הארץ עקב לימודים. בהתחלה הרגשתי שרמת החיים ירדה, יכולת הצריכה ירדה וכבר אין לי אפשרות להחזיק דברים שנראו בסיסיים. לקחת עבודה שנייה בתור סטודנטית היה קרוב לבלתי אפשרי. לכן, חיפשתי במה לצמצם. ויתור הל טלויזיה, תוכנית אינטרנט מורחבת לאימון איפשרה לי לגלוש דרכו גם במחשב, השקעה באיכות ולא בכמות כשמדובר בבגדים, תפירה או סריגה כשאפשר. כבר קרוב ל5 שנים אין לי טלוויזיה ופתאום אני מרגישה שאין בה צורך. כשמתחילים לקנות חכם מגלים שמשקיעים באיכות על פני כמות והבחירות חכמות יותר וגם איכות החיים עולה.
ים | 02.05.15
12.
וואי, כאילו המצאתם את הגלגל
אני ורוב החברים שלי תמיד התנהלנו ככה. מעולם לא קניתי טלוויזיה לדירה, לפעמים לוקח ישנה מההורים וגם אז היא סגורה רוב הזמן ומשמשת רק להקרנות סרטים עם חברים. תמיד טסתי לואו קוסט, אפשר לחשוב שטיסות רגילות זה איכות ולמי יש כסף לביזנס וראשונה. להתנייד על אופניים, וואו, ממש מקורי. לא לקנות ג׳אנק. לקנות ספרים יד שניה עם המחירים של ספרים בסטימצקי זה כורח. ואני ורוב החברים האלה עובדי הייטק בעשירון ה9.
חסכן | 02.05.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת