נושא הדרכת טיולים כעצמאי מושפע כברומטר רגיש מכל אירוע בטחוני, אקלימי וגחמות קהלי היעד. הקלות הבלתי נתפסת והבלתי נסבלת של ביטולים , חוסר יציבות כלכלית בתחום בלא גיבוי או סיוע מעניק תחושה של נטישה...מורה הדרך העצמאי , אינו מפוצה כלל בגין אובדן ימי עבודה עליהם התחייב ולא בוצעו. תחושה של להזרק לכלבים...ולהתמודד עם קריסה כלכלית . עד מתי? היכן זכויותינו? מי יזעק זעקת אלו אשר מוצאים עצמם נוכח ביטולי ימי עבודה ואיש לא מתייחס אליהם? האם אנו שקופים? האם אין לנו משפחות לפרנס עם כל הכרוך בכך? אשמח ואני פה לרבים כמוני כי יקום סוף סוף הגוף אשר יגבה אותנו המונעים מכח אהבת הארץ ומוצאים עצמנו מתוסכלים בתחושה של נבגדות.

מילים כדורבנות חזון אחרית הימים.... היום!!