מאוד מומלץ להכשיר את עצמכם . הכי חשוב במקומות שיש להם עדיפות של מכרז ממשלתי. כמו כלכלן פרקטי , כל מקום שלא ראיתם בעינם שיש לו עדיפות ממכרז זה סימן שהתעשיה לא מכירה.

להתרחק כמו מאש. האנשים בקורס עובדים לבוגרים צעירים בעיניים כי הם יודעים שהם נואשים. בואו להתייעץ איתנו לגבי הקורס בקבוצות בפייסבוק שלא תיפלו בפח.

עצוב שהאוניברסיטה דואגת למרצים ורק למרצים. למה לא להכניס תכנים חדשים שקשורים למציאות. הבן שלי עשה קורס בשם כלכלן פרקטי ואמר לי דבר אחד. למה לא לימדו זאת בתואר , ואני שואל למה באמת לא לימדו זאת בתואר למה אני צריך לממן קורסים. אני לא אקדמאי ולא גאון גדול רק אינסטלטור , דבר אחד אני יודע בסוף הלימודים ידעתי לעבוד בתור אינסטלטור, האקדמאים האלה לא לומדים תכלס רק סיפורים.

מה עוד חדש?

אני בת 16 ולומדת סוציולוגיה ומדעי המחשב כמגמות. במגמת סוציולוגיה אני צריכה לבחור עוד מקצוע להרחבה (קרימינולוגיה משפטים או כלכלה) ואני מאוד מתלבטת בין משפטים לכלכלה. לכתבה הגעתי תוך כדי שניסיתי להגיע להחלטה אבל זה די הוריד לי את החשק. כלכלה זה משהו שאין בו תעסוקה, רק מחקר?? עדיף ללמוד משפטים?? בבקשה לתת עובדות מהשטח או עובדות אמיתיות מי שעונה תודה רבה

בשתי האלטרנטיבות שאתה מציג הרווח הממוצע הוא 50 ש״ח, אבל באלטרנטיבה הראשונה השונות היא 0. לכן, פרט שונא סיכון (מחקרית רובנו כאלה) יעדיף את האלטרנטיבה הראשונה. אז תפסיק לרשום שטויות לפני שבדקת אותן. אם אתה מזלזל כל כך בסטטיסטיקה וכלכלה ומשווה אותן לאסטרולוגיה זה אומר שאתה לא סומך על תרופות וטיפולים רפואיים כי הם מאושרים על בסיס בדיקות סטטיסטיות ולכן רופאים הם כמו אסטרולוגים, ואתה לא רואה אף פעם תחזית מזג האויר כי היא נבנית על מודלים סטטיסטיים ולכן חזאים הם גם כמו אסטרולוגים, ועוד..

בלב שלם יש לו סוג של בעיה נפשית של חיפוש תשומת לב באינסוף מיילים שהיה שולח לך כל יום, האתר הבלעדי שהוא פתח לעצמו והפך לאתר הקורס בו הוא בעיקר מהלל את עצמו, ועוד כמה דברים שלא אפרט.. אני גם בטוח שהוא יקרא את התגובה הזאת כי אין לו חיים.. סהכ הוא יגיד כל דבר בשביל למשוך תשומת לב ולכן לשום דבר שהוא אומר אני לא מתייחס ברצינות

כל הנושא של הנחות מודל שלומדים אותן ואת מסקנותיהן, כאשר שום דבר שם לא מחובר למציאות - נראה לי חסר תוחלת לחלוטין. ניתן דוגמא, לפי התאוריה של קיינס יש מכפיל שבזכותו כל עלייה קטנה בביקוש מתורגמת לעלייה הרבה יותר גדולה בתוצר. עכשיו מבקשים מאיתנו לענות על תרגילים בנושא. אבל מי אמר שההנחה הזאת נכונה? האם יש הוכחות במציאות? אני לא מרגישה שהם בכלל מתאמצים למדוד, לחקור ,ולהביא עובדות מהשטח. באיזה מדע אחר (חוץ ממתמטיקה) משתמשים במודלים שאינם קשורים למציאות? אם הביולוג רוצה לחקור את התנהגות הדבורה - הוא צריך לצאת לשדה, להביא נתונים ולנתח אותם. הוא לא יכול לבנות מודל של דבורה, ולהניח הנחות מה היא תעשה בתרחיש כזה או אחר. אנחנו רוצים לראות נתונים אמיתיים, מדידות, מחקרים והוכחות מהשטח. אין יותר הנחות מודל - זה פסה, זה מתאים למאה ה-19 ולא להיום.

באופן ממוצע כולם בהריון - עכשיו נתחיל ללמוד סטיסטיקה וזה תמצית כלכלה וסטיסטיקה

באופן ממוצע כולם בהריון - עכשיו נתחיל ללמוד סטיסטיקה וזה תמצית כלכלה וסטיסטיקה

ההבדל המהותי בין כלכלה לפיזיקה, הוא שהפרטים (צרכנים, פירמות, ממשלות) בכלכלה משנים את התנהגותם בהתאם למה שהם תופסים שישפר את מצבם, במעיין ריקורסיה אינסופית. מערכות פיזיקליות ממשיכות לפעול גם אם אתה לא מסתכל - אין להם שיקול דעת. ההמלצה שלי לכלכלנים תופסת גם לגביך...

העובדה שחלק גדול מהם איננו כזה, ואיננו מנסה לבדוק את מידת השימושיות של התיאוריות השונות (כמו המרקסיסטיות, הנפוצות ביותר במדעי הרוח), משליך לרעה על הלימודים. אין סיבה להשקיע כסף בלימודים שאינם שימושיים כיום - זה ביזבוז נטו. מי שרוצה ללמוד ספרות, שיעשה את זה בזמנו הפנוי. תואר בספרות אינו מהותי לעבודה. גם כלכלה חייבת להיות שימושית, ואם היא אינה כזו, אז יש בעיה בהגדרתה כ'מדע'.

לכותב המאמר שחושב ש: "לימודי כלכלה הם אוסף סיפורים ואגדות" לשמיר קרן, ול-62 האומר: "כלכלנים חושבים שהם פיזיקאים". כלכלה אינה (לא במקרו ולא במיקרו) "אוסף סיפורים ואגדות" אלא מדע ככל המדעים (רק שהוא מהצעירים שבהם). אכן אני לא רק חושב אלא גם בטוח שכלכלה היא פיזיקה מתומחרת. הראייה: מה ההבדל בין Lorenz attractor לתיאור מערכת מזג אויר (תמצית שבתמצית), לבין Tamari attractor לתיאור וחיזוי כלכלת מדינה (שגם הוא עוסק בעיקרם של דברים: תפוקה, כסף ותמחיר)? אם הראשון מדע (ולא סיפור) אזי גם השני (ואיני מזלזל בסיפורים, קרי מטאפורות). נכון שהמתודה המחקרית בכלכלה (במיוחד במקרו כלכלה, היינו כלכלת מדינה) חסרה את הכלי הניסויי והיא מנסה להתגבר על המכשלה בשיטות אקונומטריות, אך אין זה אומר שכלכלה אינה מדע אלא שהיא איטית בממצאיה.

הנחת המוצא בכלכלה - שאנשים תמיד רציונאליים אינה מתקיימת במציאות - מה תעדיפו? 50 ש״ח ביד או כרטיס הגרלה לפרס של 100 ש״ח בסיכוי של 50%? מבחינת הכלכלנים, שתי האפשרויות הללו שקולות למה? . אם הן לא היו שקולות, אנשים לא רציונאליים ואם אנשים לא רציונאליים הכלכלנים לא היו יכולים לדון בצורה מתמטית בשום דבר והכלכלה הייתה כמו באותה רמה של ״מדע״ כמו מדעי המדינה. לכן כדאי לכל כלכלן לדבר בצורה זהירה ורצוי בקול כה חלש כדי שלא נשמע את השטויות שיוצאות לו מהפה

אני מסכים עם המון מדבר המחבר, אך חטשב שזה נכון בהמון תחומים נוספים... בתור חקלאי שלמד תואר ראשון בכללה, אני יכול להעיד שהלימודים נתנו לי כלים רבים בעולם העיסקי: קורס מימון מאוד פרקטי, תאוריות ניהול עוזרות להבין ולהתוות תהליכים כמו כן תאוריות שיווק ועוד, בקיצור, אני מסכים כי הלימודים הם רק בסיס להמשך.

בחירה במיקסום רווחים נובעת מאידיאולוגיה. לחילופין, עיוורון של הפרופסורים לכלכלה. לחילופין פרופסורים לקלקלה. ואסביר: הכלכלה הקלאסית [לא כולל כלכלה התנהגותית] מחלקת למיקרו-כלכלה ומאקרו-כלכלה. במיקרו, אנו מחפשים אכן "מיקסום רווחים" או במילים אחרות "יעילות". שאלת המפתח היא איפה להשקיע את השקל האחרון\הנוסף. יעילות ליעניינינו היא קבלת תפוקה\רווח\סחורה מקסימלית לכל יחידת השקעה\תשלום\תשומה. זה ממש בסדר וככה צריך להיות. במאקרו-כלכלה, אנו מדברים כבר על המשק כולו; על המדינה. באופן עקרוני, תיכנון מאקרו-כלכלי הוא חסר משמעות אם אינו מונחה במטרות כלכליות-חברתיות. כלומר, המאקרו-כלכלה אמורה להיבחן על פי "אפקטיביות". אפקטיביות פירושה השגת המטרות והיעדים שבבסיס התוכנית הכלכלית\ניהולית. הבעיה היא שבפועל, גם בלימודי הכלכלה, וגם כלכלני האוצר מסתכלים על יעילות ולא על אפקטיביות! דוגמה: עבור צה"ל, הכי יעיל לקנות מדים בסין = קבלת מקסימום מדים לכל שקל. וככה, חייל מקבל מדים חדשים מסין ויוצא לשבת הביתה, מגיע לשדרות או קריית שמונה, ומגלה שפיטרו את הוריו. למה פיטרו? כי צה"ל לא קונה מדים בארץ, אלא בסין! האם זו המטרה החברתית כלכלית של הממשלה? עכשיו, בכל שנות לימודי לתואר בכלכלה [חד-חוגי] 1982-1986, היה רק מורה אחד שציין שתיכנון כלכלי [מאקרו], ללא מטרות חברתיות-כלכליות הוא חסר משמעות. זה לא היה פרופסור או חבר סגל. זה היה מורה מהחוץ [ד"ר לכלכלה]. יתר אנשי הסגל, בפועל, התייחסו למאקרו במונחים של יעילות, בלי אף מילה על אפקטיביות. הסיבה? כנראה שהם מעדיפים להצניע את המטרות שהם מאמינים מהן, כי הן "קפיטליזם חזירי" במהותן. ככה למשל, כאשר מדיניות האוצר\ממשלה הייתה הבאת פועלים זרים [פלסטינאים, ואחר כך סינים, רומנים וכו'] לבניין, התוצאה הייתה ירידה בשכר לפועלים ישראלים מחד, וירידה דרסטית במספר הפועלים הישראלים בענף. התוצאה? קריסת קרן הפנסיה של פועלי הבניין [החישוב האקטוארי הניח עליה בשכר לפי וותק, ומניח הצטרפות צעירים לקרן באחוז מסויים עולה לפי התרחבות המשק]. מה אמרו הכלכלנים? שהקריסה היא כי ההסתדרות גנבים?!?!? לא בגלל מדיניות מאקרו-כלכלית שמטרתה יעילות והעליית ההכנסה לאלפיון העליון ולמושחתי הפוליטיקאים [ראו על מה נכנס לכלא השר של ש"ס]

קודם כל אתה שייך לסוג מסויים של כלכלנים שהם בסה"כ מתמטיקאים מוסווים שעוסקים במודלים אבסטרקטיים שלפעמים תופסים את מהות העניין אבל לפעמים מתרחקים כל כך מהמציאות עד שתוצאותיהם המתמטיות כבר לא ישימות לשום דבר. אלה תרגילים אינטלקטואלים יפים וראויים להערכה ולתמיכה כחלק מהמורשת התרבותית של האנושות. אין סיבה בעולם שאדם כזה יצליח אישית בעסקים כמו שפיזיקאי יצליח בספורט. אחר כך יש את הנושא של האידיאולוגיה הקפיטליסטית המובלעת בלימודי הכלכלה ומנהל העסקים ובזה אני מסכים אתך, כמו גם בעניין הכלכלנים למיניהם שמופיעים בתקשורת כדי להצדיק מדיניות כזו או אחרת כשלרובם אין את העומק האינטלקטואלי והאינטואיציה להבין תופעות מסובכות שכאלה. ובסוף יש את הלימודים ככלי להכשרת טכנאים בשירות המערכת הכלכלית. אנשים שיודעים לעשות תקציב ותמחור ושאר עבודות שמפעלי תעשיה ומשרדי ממשלה נזקקים להם כדי לתפקד, כמו עורכי דין שיודעים לנבור בטקסטים וחשבונאים שיודעים לארגן את המספרים. לאנשים כאלה לימודי כלכלה מן הסתם מועילים אם לא יקחו יותר מדי ברצינות את האמיתות האידיאולוגיות שמובלעות בהן.

לימודי הכלכלה באוניברסיטאות (פחות מזה במכללות) תורמות שני דברים. האחד, הכרת מושגים כלכליים, ויכולת לקרוא מאמרים כלכליים וקצת להבינם. השני, הלימודים מהווים מסננת כלשהי לקבלה לעבודה. כלומר, מי שסיים לימודי כלכלה, סביר שיש לו יכולות כלשהן ללמוד ולהתחבר לנושאים כלכליים, לעומת האחרים. בוודאי שיש דרכים נוספות לבחינה זו. כאחד שמכיר את הדברים מקרוב, אין לי ספק שבוגר תואר ראשון בכלכלה, ואף תואר שני בכלכלה ו/או במנהל עסקים, שמגיע לשוק העבודה, לדוגמא בבנקים, מסתכל ומבין בחומרים כ "תרנגול בבני אדם", ורק עם הזמן והחשיפה לדברים הוא מתחיל להבין את העולם הכלכלי האמתי.

יחידת גרילה שאמורה להתעסק במבצעים נקודתיים לא חשובים במיוחד. ובשום פנים אין לאפשר לקצינים מהיחידה הזו,או כל סיירת אחרת,לפקד על חטיבות או אוגדות.זה לא קורה בשום צבא אחר בעולם,ובצדק. מנהל עסקים גם הוא תחום מטופש ומיותר. לנהל עסק לא ניתן ללמוד באוניברסיטה שם לא נמצא אף אחד שכן יודע איך לנהל עסק. מנהלים של עסקים צריכים להיות עובדים מתוך המערכת שהוכיחו את עצמם והתקדמו בהיררכיה של הארגון.

האם בכלל יש תועלות פרקטיות בלימודי כלכלה. היכן הם עוזרים בכל זאת למשק ולחברה? או לאדם שלומד אותם

כמו שיש הבדל בין טכנאי למהנדס, ככה יש הבדל בין כלכלה יישומית (מנהל עסקים, חשבונאות, שיווק, מימון, וכדומה), לבין כלכלה מחקרית. רובינשטיין צודק לגמרי. לימודי כלכלה לא רלוונטיים לשוק העבודה והם גם לא אמורים להיות. עומר מואב טועה ומטעה, הניתוח האמפירי אכן קשור למציאות, אך זה לא עיקר הלימוד בתואר ראשון וגם לא בתואר שני בכלכלה, זה אולי תחום רחב במחקר, אבל זה תחום צר בהקשר של שוק העבודה. יחד עם זאת, יש עוד הרבה מה לשנות ולשפר בראייה המחקרית וודאי גם בלימודי הכלכלה, ודווקא לא בהיבט היישומי. התיאוריה לוקה בחסר, ויש לה עוד הרבה לאן להתפתח. אבל דווקא בגלל זה מעניין ללמוד כלכלה, למי שמתעניין במהות ולא בלמצוא עבודה או לעשות כסף.

הכלכלה היום מבוססת על מודלים, נוסחאות וגרפים שגויים ולכן לא ישימה ואי אפשר לנבא בעזרתה אפילו שלב אחד קדימה (בניגוד למדעים מדוייקים). אבל תואר ראשון ממילא עוסק בפיתוח חשיבת חקר, חשיבה תיאורתית וביקורתית, ניתוח סטטיסטי, לימוד השיטה המדעית וכו'. אפשר להוסיף לתואר קורס מקצועי או לשלב עם לימודי תעודה, אבל זה לא קשור לעולם האקדמיה וזו לא מחובתה של האוניברסיטה, אלא רק כגימיק שיווקי. אגב, גם היסטוריה סובלת מאותה בעיה.

מדע = תאוריה אחת? תבדוק פיסיקה, ותראה תאוריות דומיננטיות שכרגע לא מסתדרות ביחד (general relativity vs quantum mechanics). בנוסף, אני אמליץ לך לקרוא על Thomas Kuhn על מנת להבין קצת יותר את מה שעומד מאחורי תאוריות דומיננטיות (paradigm). אני מתנצל מראש על שגיאות וכו', ב 5 השנים האחרונות כמעט ולא יצא לי לכתוב בעברית. דוקטורנט מאוניברסיטת טקסס, אוסטין.

אם לא הייתי משחית 4 שנים במסדרונות העברית בחוג לכלכלה ,לא הייתי מאמין . אך כל מילה נכונה . יושבת שם מזה עשרות שנים קבוצה די הומוגנית של אינטרסנטים לבנים , כמו בצמתים אחרות בצמרת , נהנית ממנעמי האקדמיה , מעבירה אלפים על אלפים של סטודנטים את מסלול השעמום המנותק הזה ואף אחד לא טורח לספר להם את מה שמסתבר בדיעבד לאחר שנים של עבודה - שדבר לא נשאר מגיבוב התיאוריות המשמימות שהוחדרו לראשנו. שבזבזנו את הטובות בשנותנו רק כדי לקבל "הכרה" כמבינים משהו בכלכלה ותעודה עמה נוכל להשתלב בשוק.. טוב שקם פרופסור רובינשטיין ועשה זאת .

הפרופסור שלטעמי די צודק ,האוניברסיטה לא נותנת כלים מעשיים לחיים אותו אדם מתפרנס מהעברת חומר לא מעשי לסטודנטים שלו מרוויח כסף מאשלייה בנוסף כופר בכל התעשייה שהגיע לפנסיה מובטחת -עכשו אין לו בעייה למרוד אכן, אוניברסיטה נותנת קו מחשבה לכלכלן הצעיר די אמיץ ומכבד את דעתו אבל לא מסכים כי זה די צבוע מצדו ,זאת דעתי אם היה אמיץ מספיק היה מתפטר כהוכחה לטענותיו ,,,,,אבל יש כסף זאת כלכלה - יש טענות לעשיית כסף אבל אלו שבאמת עושים נותנים לאחרים כלים שישרתו אותם בסוף זאת דעתי בלבד

גם לאסטרולוגיה ולנומרולוגיה יש ביקוש בשוק... אבל זה לא הופך אותם לרלוונטיים... אותו דבר נכון לגבי כלכלה.

או שהבין מזמן את שמספר עכשו אבל לא היה לו את העוז לומר זאת

זה כמו לעשות עוד תואר 1

האיש מעולם לא ידע כלכלה, והוא כלוא בתוך הגוף של עצמו, שאומר לו שהוא כלכלן. רחמים. בעבר, 50% מהמתקבלים ללימודי הכלכלה באוניברסיטאות היו נושרים מהלימודים כבר בשנה הראשונה. היום, 95% מהם מסיימים את התואר, ורבים מהם מסיימים אותו במכללות שמאפשרות למי שלא יודעים לחבר מספרים לקבל תואר קריטי שכזה. מה הפלא שאפילו ראש הנחש מדבר בגנות המקצוע? רובינשטיין הוא אחד מאלה שבטעות נכנס ל 50% שעברו את הסינון של תפיסת העולם הכלכלית. בפועל, מדובר במתמטיקאי / סטטיסטיקאי שמתיימר להבין בכלכלה, אך אין לו שום סיכוי לכך. אי אפשר ללמוד כלכלה בגילו. מדובר במדע הדורש מהמשתמש בו גם אומנות סינון מידע והזנחת פרמטרים, שרובינטשיין לא ניחן בה, ואינו מסוגל לאמץ. הוא כלוא במתמטיקה שלו, וזה הרבה מעבר לסטייקת התקן השלישית מבחינתו. כדי לפתור בעיות כלכליות מוגדרות ממש לא צריך לדעת כלכלה, אלא קצת אלגברה, קצת חשבון אינפיטיסימלי וקצת סטטיסטיקה. רובינשטיין שולט באלה קצת יותר מידי, הוא אובססיבי לכלים אלה ודיוקם, וזה מגביל את כושרו מלהבין דבר ואף חצי דבר בכלכלה. בדרך זו אין פלא שכל שהוא רואה לפניו הן אגדות שחורות, עליו להוריד את המכסים מהמשקפת. האמת המרה היא שלימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית הם מתמטיים מדי גם בימינו, עד שאינם מצליחים להניב כלכלנים הראויים להיקרא כך. בעיה אחרת היא שלמתמטיקאים וסטטיסטיקאים יש יתרון עצום בהובלת המדע הזה, כאילו הוא משחק לא חשוב בידיהם, עד שהם אלה שיכולים לקבל פרסי נובל בכלכלה (שאין בדיוק פרס כזה, הוא הומצא יש מאין במקביל לפרסי הנובל האמיתיים). מאחר ואין כלל פרס נובל במתמטיקה, אפילו לא כזה שהומצא כמו בכלכלה, אלה נכנסים לתחום הכלכלה מבלי להבין אותו, ותופסים את מקומם של המחזיקים במקצוע, אלה שלא יכולים להתמודד עם המתמטיקאים בחלק הטכני של המקצוע. למה הדבר דומה? מעשה בשני אופים הגרים בשכנות, האחד גרוע והאחר מעולה. שניהם גרים במרחק 50 קילומטר מהמאפיות השכנות שלהם. האופה הטוב, זה בעל הכשרון הטבעי לאפיה, נוסע לעבודה על אופניים, והאופה הגרוע עושה את הדרך באופנוע אימתני. משום יכולתו בדרכים האופה הגרוע מספיק לאפות פרטים רבים ביום, במגוון גדול באיכות סבירה, בדיוק כפי שלימדו אותו בבית הספר לאופים, לשם שלחו אותו הוריו ללמוד, למרות שאין לו שמץ של כשרון בתחום זה, תתרן וחסר חוש טעם הוא; האופה הטוב מספיק להכין אך מעט פריטים איכותיים ביום. עלויות הייצור של האופה הגרוע ליחידה זניחות, והאופה הטוב מכניס למאפיו מכל טוב. משום מחיר המכירה המתחייב מעלויות הייצור והביקוש הרלוונטי, המוכר הגרוע מצליח להרויח יותר מהאופה הטוב, אך הוא ממורמר מאוד משום שהוא יודע שתוצריו לא שווים כלום. רובינשטיין משול לאופה הגרוע, זה שמצליח להספיק לייצר ולמכור מאפים בלי לדעת את טעמם או ריחם, אלא מביקורות של אחרים, כאילו היו מאמרים מתמטיים וסטטיסטיים בכלכלה - בלי טעם ובלי ריח, אך אכילים, סבילים וזולים. הכלכלנים, לעומתו, אינם מסוגלים להתבלט ולהבליט את עבודתם החשובה, משום היתרונות של האופים הגרועים הרבים מידי. קולם של המכירים באיכות עבודתם אינו נשמע ואף מהוסה. רובינשטיין אכן לא מבין כלכלה, הוא יודע ומכיר רק את אגדות הכלכלה, ואינו רואה את הערכים עליהם מושתת הכלכלה. כל עוד אינו סומך על דעתם של כלכלנים אמיתיים, לעולם יוותר מתוסכל בעולמו שלו, מייצר מאפים סרי טעם וריח - אגדות כלכלה בלבד. כדי שרובינשטיין יבין את הדוגמה לעיל נזכיר לו סיפור בסיסי ביותר בכלכלה, של רופא שיודע לשתול פרחים בקצב כפול מהגנן שלו, אך משום עניין שנקרא יתרון יחסי הוא מעדיף לתת לגנן שלו לשתול בעבורו את הפרחים בגינה שלו, כי הוא משלם לגנן גרושים, וחבל לו על הזמן, אז הוא מקבל עוד פציינט, שמכסה לו את עלויות הגינה לכל החודש. מה שחסר בסיפור שלעיל שמלמדים בכלכלה הוא, שכאשר הגנן שותל את הפרחים, הוא אכן שותל פחות פרחים, הגינה נראית אולי בדיוק אותו הדבר לרופא, אך לחבריו ולפציינטים שלו שמגיעים לבקר ועוברים בגינה, הגינה נראית הרבה יותר טוב ומריחה יותר טוב מאשר הרופא היה עושה זאת בעצמו. מה שכדאי היה לרובינשטיין לעשות הוא, להציע לאופה הטוב טרמפ חינם על האופנוע שלו, ולשתף איתו פעולה בעסק משותף. כך שניהם היו מייצרים יחד הרבה יותר מוצרים טובים, ופחות מאמרים מתמטיים ואקונומטריים, שאין להם שום מקום להיחשב לחלק ממדע הכלכלה בעולם הזה - אגדות כלכלה הם. אנא רחמו על רובינשטיין, אל תשפטו אותו, הוא עומד בגינה של עצמו, ואינו יודע מה טעם הכלכלה ולא מריח אף פרח שלה מסנטימטר. יחי הגנן ויחי האופה, שיקראו את אגדות הכלכלה בזמנם החופשי, ויגכחו להם.

זה כול הסיפור

ויש כאלה שמבינים רק מהסתכלות וחשיבה הגיונית. לא יודע בדיוק מה מלמדים שם בכלכלה אבל ככל הנראה זה לא עובד, או שהידע לא משמש לטובת הציבור אלא לטובת הכלכלנים והאנשים ששוכרים אותם...

בכלכלה יש עשרות "תיאוריות", לכל כלכלן יש השקפת עולם משלו לגבי הכלכלה והחברה. מדע זה בטח לא.

סבן,תשובה,לבייב ,שלמה אליהו ,רמי לוי ועוד רבים אחרים, הם ההוכחה שאין קשר בין לימודי כלכלה ו/או ניהול לבין הצלחה. לימודי הכלכלה יכולים לבוא כהרחבת אופקים למי שיש לו זמן ואמצעים להקדיש לכך.

השוק היה עושה לה מה שהוא עושה למקצועות/עסקים שעבר זמנם ופשוט גורם לה לפנות את מקומה. מכיוון שעדיין כלכלן הוא מקצוע לגיטימי בעל דרישה לא קטנה בשוק- דבריו של הפרופסור לא נכונים.

ולשים את האינטרסים של עצמם בצד.

ורבים מהם באו לכאן לנזוף בו בתגובות...

הידע מאפשר לראות תמונה רחבה יותר, לראות יותר צדדים של המציאות, לראות שיש פקטורים רבים שצריך לקחת בחשבון כדי לחזות את העתיד, למשל את תוצאותיה של נקיטת דרך פעולה אפשרית מסוימת במקום אחרת, כגון שינוי בחלוקת התקציב, חתימה על הסכם שלום, פתיחה במלחמה, פתיחת עסק או החלפת מקום עבודה. הבעיה היא שמכיוון שבמערכות מורכבות כמעט תמיד יהיו שיקולים לכאן ולכאן, יש צורך לכמת ולשקלל אותם, כדי לדעת לאיזה צד הכף נוטה. שקלול כזה תמיד יהיה בדרגת דיוק נמוכה, גם אם הוא מתבצע ע"י בעלי הידע, הנסיון והחוכמה הרבים ביותר, באקדמיה, בממשל, בצבא, בעולם העסקי ובכלל. זאת, גם אם מתעלמים משחיתות, הטיות פסיכולוגיות וכדומה. חיזוי מדויק של העתיד אפשרי, בחלק מהמקרים, רק במדעים המדויקים. יש אנקדוטה, אולי אמיתית, מתור הזהב של חקר הביצועים, לפיה ב-1968 ניסו האמריקאים לחזות באמצעות מודל סטטיסטי מי ינצח במלחמת ויאטנם ומתי, והתשובה הייתה שארה"ב תנצח ב-1965, כלומר שלוש שנים לפני כן. אז האם דעתם של פרופסורים או גנרלים עדיפה על זו של בור? לא בהכרח.

מי שקורא את פרופ' כהנמן או אריאלי, מי שקרא את הספרים על אחוז השגיאות העצום של כלכלנים לאורך השנים (עיין ערך תחרות משקיעים שבה ה"קוף" זוכה שוב ושוב). אולי ההוכחה הטובה ביותר לטיעוני פרופ' רובינשטיין היא העובדה, שמספר הכלכלנים שהקימו או שמנהלים בפועל ארגונים גדולים הוא אפסי ומטה מזה.

בלי לבדוק אני מתאר לעצמי מי האנשים שיש להם את החופש המתואר. שיבדוק הפרופסור הישר את ההומוגניות הבלתי סבירה של חברי הגילדה. איך זה קרה? מה המודל הכלכלי ? אם לא ישקר לעצמו עוד יזכה בפרס נובל. לכלכלה כמובן.

לאבי, נגר, שלמד 7 שנות לימוד היה כשרון נדיר לראות ולנתח אנליטית תהליכי מקרו על אף השכלתו המוגבלת. הוא, תמיד,אמר לי שכלכלה נכונה היא לבזבז 85 לירות מתוך כל 100 שיש לך בכיס. אני, ''אויבר חוכם'' , בוגר אוניברסיטה העברית בסטטיסטיקה וצרוף בין חוגים למדעי הניהול [ אז טרם למדו מינהל עסקים לתואר ראשון ] תמיד התווכחתי איתו . לימים החיים לימדו אותי עד כמה אבי צדק. ועד כמה זה ישים גם במקרו כלכלה, בתווך הרחוק. כמו שמרק טוויין כתב : ''עד גיל 16, חשבתי שאבא שלי מטומטם גמור, בגיל 22 לא הבנתי איך הוא הצליח להפוך כל כך מהר לכזה גאון''.

אם הוא היה איש הגון, היה עליו להתפטר מיידית מתפקידו ולהחזיר את פרס ישראל (הרי הוא מבוסס על לימודי הכלכלה שהם לא יותר מאוסף סיפורים ואגדות ועל סיפורים לא מקבלים פרס ישראל). מעבר לכך, שיתכבד הפרופסור להציע שיטה טובה יותר. קל להגיד מה לא טוב. קשה הרבה יותר להגיד מה צריך לעשות שיהיה טוב יותר.

יופי אריאל , יישר - כוח על האומץ לומר את הדברים ללא כחל וסרק זהר מליניאק

והתחתנת עם אירנית וכו' אתה יכול לתמצת את ההבנה במשל קצר ומחכים. ואם אתה ממש מוכשר (כמו רובינשטיין) אתה יכול לתמצת הבנות בסיסיות שרלוונטיות לטווח מאוד רחב של מדינות\שנים\אנשים.

והפגם הזה הוא דיכוטומיות, הכל אפס או אחד, אין גוונים. זהו כלכלה היא 100% לא פרקטית. הבעיה היא לא הכלכלה, הבעיה היא אנשים כמוהו שמעצבים את הלימוד שלה ומלאיי קונפליקטים בגלל תאאותם למשהו חד משמעי של אפס או אחד.

האוניברסיטה לא סתם מוטה לכלכלת שוק, היא ממש שוטפת מוח. הדבר נכון גם לאוניברסיטאות בארה"ב (אני למדתי שם אך עבדתי עם עשרות רבות של קולגות שלמדו בארץ). ניראה שמקבלי ההחלטות לא רק מעוניינים במישהו שיגיד להם מה לעשות, הם גם מעוניינים לדעת מראש מה הוא יגיע להם לעשות. חשוב להבין שכלכלני האוצר הם אוטומטיים. כל מנהיג יודע שהם ימליצו על איפוס גירעון, הקטנת תשלומי העברה, הפרטה, דה רגולציה וכדומה. הצד השני הוא שיש טעות עצומה בטענה שאין דבר שימושי בלימודי הכלכלה. הכלים השימושיים הם EXCEL, SQL, ידע ב- BI, הבנה בשיטות תמחיר דוגמת ABC, הבנה (בארץ בסיסית לצערי) בשיטות החשבונאיות השונות בעולם, כלים לניתוח וניהול השקעות וכו'. אף אחד מהתחומים הללו אינו קשור לתחומי הכלכלה התיאורתית בהם עסק פרופ' אריאל רובינשטיין. הוא לא מכיר את התחומים הללו ולכן לא רואה שום תועלת בתואר. היה יכול להיות נחמד אם אתר חדשות שנקרא "כלכליסט" היה טורח לכתוב כתבה מעט יותר מעמיקה על לימודי הכלכלה...

הלוואי התבטאות כזאת של הרבה אנשי מקצוע, זה נכון בכל תחום דעתו של רופא מומחה טובה בדיוק כמו כל אחד אחר, יועץ השקעות, פסיכולוג, פסיכיאטר, וכך הלאה, תטילו ספק בכל חוות הדעת שאתם מקבלים אל נקבל כל דבר כמובן מאלין. כל הכבוד לפרופסור!

ועדיין היום שוקדים ילדי קורסי כלכלה חדשים על פירוק חברות ענק כמו נמלים וחברת החשמל, רפאל ושאר חברות ממשלתיות יש הרגשה שנתנו לתלמידי קורס טיסנים להטיס בואינג 777 עם מיליוני נוסעים

כל השוק מובנה על ניצול ועל פחד כלכלי, אנשים לא באמת חופשיים, תשאלו את העבדים של המערב בבנגלדש הודו סין מזרח אירופה ואפריקה גם כאן בישראל.

כשאנחנו באים ומשקיעם זמן וכסף בלימודי תואר ראשון אנחנו מצפים לתמורה על כספינו. אנחנו מצפים ללמוד משהו שיוציא אותנו עם כלים וידע שניתן לשימוש בשוק. אנחנו לא עשירים ולא יכולים להרשות לעצמינו שלוש שנות השקעה ללא תמורה. לימודי הכלכלה חייבים להתחבר למציאות. אנחנו לא משלמים כדי ללמוד סיפורי אגדות. תקחו אחריות ותציגו מחקרים אמפיריים ושיטות מחקר ומדידה ועובדות היסטוריות במקום ללמד מודלים עם הנחות מנותקות מהמציאות.

ל'לא כלכלנית': "כלכלה היא תחום בפסיכולוגית המונים". הפוך; פסיכולוגית-המונים (בכלכלה) היא תחום בכלכלה שהיא 'פיזיקה עם תמחיר'. איך אנו (בני-אדם) מגיבים ומנווטים עצמנו במציאות משתנה - זו הכלכלה. אחד (ולא החשוב ביותר) התחומים שלה היא הפסיכולוגיה אשר באה לידי ביטוי במושגי 'התועלת' 'הרציונליות' וכדומה. בגדול כלכלה עוסקת בקיום הביולוגי באילוצי 'תקציב', היינו הקצאת חומר-אנרגיה במרחב-זמן. לצורכי ההקצאה והניווט הומצא הכסף, שיחד עם הגלגל הם מההמצאות החשובות של החברה האנושית. למתעניינים יותר ובצורה פשוטה כדאי לקרוא: הררי "קיצור תולדות האנושות". הארץ נעה סביב השמש והאדם נע סביב כספו. אין האדם מגלגל כספו אלא כספו מגלגל אותו. ללמדך שפסיכולוגיה (בכלכלה) היא "תרוצים" בלבד.

מטרת האוניברסיטה היא עיסוק במחקר טהור. PHd = דוקטורט בפילוסופיה. הסטודנטים אמורים ללמוד לחקור בצורה עצמאית תוך שימוש בכלים מדעיים ובכלל זה מתימטיים. איך יכול סטודנט שטרם סיים ללמוד להחליט מה הלימודים צריכים לכלול. שיקרא ספרים כרצונו בסיפריה ויעניק לעצמו תואר מתאים.

התיאוריה לא עובדת תראו איך נפלו קלקלות העולם ( אני בכוונה כותב ככה )

אם יש תחום אחד בו אאנחנו עדיין מעסיקים אנשים שיחזו את העתיד- זה בכלכלה, ביוון העתיקה היו שואלים את הפתיה, ברומא היו קובעים לפי הסבליות ומעוף הציפורים ובימי הביניים לפי האסטרולוגיה, כיום מלמדים "כלכלנים" לקחת נתונים, להזין אותם במשוואות (שלא שונות בהרבה ממעוף הציפורים) והנה- יש לנו חיזוי של העתיד, הבעיה היא שהנתונים שיש להם שגויים הרבה פעמים, ובכלל, יש הרבה גורמים שמשוואות לא יכולות לקחת בחשבון- כמו חמדנות \ רגולציה רופפת \ וסתם טפשות של מקבלי ההחלטות, וזה יוצר אצלנו אשליה של שליטה- בעוד שההפך הוא הנכון, כלכלה היא יותר אי סדר מאשר סדר- תראו לדוגמא את ההתרסקות ב 2000 ו 2008, אף אחד (כמעט) מהכלכלנים לא חזה את הנפילות האיומות האלה, אף אחד לא ראה בעיות במשוואות, אף אחד לא באמת הצליח לחזות את עומק המשבר, הפיתרון הוא להבין שכלכלה אינה מדע- היא יותר סוציולוגיה מאשר מתמטיקה

מדענים, אמנים, הסטוריונים, חוקרי ספרות, לכולם לא תמיד יש תפקיד "יישומי", אבל אנחנו רואים בהם חשיבות לחיינו ו ומממנים את חלקם שבאקדמיה. על מה ולמה מקבלים כלכלנים בחברה שלנו מעמד ותגמול הרבה הרבה יותר ממורים, סופרים, אדריכלים ומוזיקאים?

מחקר עדכני מחזק את טיעוניו של רובינשטין ואף מקצין אותם. הסוציולוג עמית עציוני פירסם לאחרונה ממצאים חמורים בהרבה; יורם באומן (ועמיתה) מדווחים אף הם על תוצאות דומות - והרשימה הולכת ומתארכת. Etzioni - The Moral Effects of Economic Teaching Bauman, Rose - Selection or indoctrination: Why do economics students donate less than the rest?

טחנו לי ת'מוח על רציונליות ועל פונקציית התועלת של רובינזון קרוזו. חבורת מנותקים.

הוא כלכלן העוסק בתחומים תיאורטיים נורא, ויש לו היכרות מועטה עם מאקרו כלכלה וכלכלה אמפירית. הוא לא יכול לשפוט לגביהם, מכיוון שהוא פשוט לא יודע. אני מכיר אותו כבר זמן רב ומעולם לא ראיתי אותו משתתף בסמינר או הרצאה בנושא מאקרו כלכלה, כלכלת עבודה, ארגון תעשייתי או כל מני תחומים יותר מעשיים של כלכלה. הוא שופט את כל הכלכלנים על סמך ההיכרות הצרה מאוד שלו עם תחום מאוד צר שהוא שולי לחלוטין בעולם הכלכלה האקדמי.

ושל הקוראים? אינרציה, כבוד או שניהם?

בראיון רובינשטיין אומר בין היתר שכדי להכיר את כלכלת ישראל צריך להיות ב״בנק ישראל״. אבל אני לא מכיר הרבה טבחים בבנק ישראל. גם פיזיקאים בבנק ישראל לא בטוח שיועילו. זה נכון שבכלכלה לומדים מודלים. ז״א, תחת הנחות. מסוימות. למשל מדובר במוצר אחיד, לכל השחקנים יש ידע אבסולוטי וכו׳, הנחות שלא מתקיימות תמיד במציאות. עם זאת המודלים הללו יכולים לתת אינטואיציות נכונות, כיווני מחשבה נכונים. וחשוב להתאמן עליהם. זה דומה לאימוני חי״ר. אף אחד לא יורה עליך באימון. וזה לא דומה לקרב. אבל האימון מועיל להתמקצעות בקרב. ולכן עדיף לקחת פלוגת צנחנים להיתקלות בלבנון, ולא למשל, 50 בוגרי ה״אח הגדול״. ישנן תקלות אצל הכלכלנים, ישנה יומרה, ישנה גם מרמה שמקופלת בהחלת מודלים כאילו היו 1:1 עם המציאות, אבל אין שום סיבה להשוות בנושאי כלכלה ידע של כלכלן לידע של חלילן.

"אגדות הכלכלה" שלו הוא אוסף מקסים של סיפורי-ילדות ירושלמיים והוכחות(!) בתורת המשחקים. אשרינו!

מדובר באותם ציטוטים, כמעט מילה למילה, שהוא אמר באינספור מאמרים וראיונות. מה חדש בכתבה הזאת?

נותנות לגיטימציה להביא את המורה הדגולה ענבר אור לפורום סטודנטים לכלכלה.{\rtf1\ansi\ansicpg1252 {\fonttbl\f0\fnil\fcharset0 ArialMT;} {\colortbl;\red255\green255\blue255;\red43\green43\blue43;} \deftab720 \pard\pardeftab720\rtlpar\qr\partightenfactor0 \f0\fs26 \cf2 \expnd0\expndtw0\kerning0 \outl0\strokewidth0 \strokec2 }

כלכלה היא תחום בפסיכולוגית המונים.