אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

התקציב הסודי של משרד הביטחון נחשף

46 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
45.
כמה פעמים עוד אפשר לחזור על זה?? ישראלים פשוט לא מבינים...
עיתונאים אמורים להיות בקיאים לפחות קצת במילים שהם משתמשים, גם אם מקורן במיתולוגיה יוונית. השימוש במונח "עבודה סיזיפית" רחוק מלהיות נכון בהקשר של המשפט בו הוא מופיע. יכול להיות שאני סתם מתקטנן, אבל אחרי שאני רואה משהו כזה, קשה לקחת את הכותבים או העיתון ברצינות. בכך רבותי, הפכתם את עבודת הנמלים (עבודה מרובה וקשה) שהשקעתם בכתבה שלכם לסיזיפית (עבודה קשה וחסרת ערך - מה שנקרא פול גז בניוטרל).
 | 15.05.15
40.
לא לגמרי ברור
כמה שאלות שעולות מהכתבה לעיל: 1. המשמעות של 'תקציב עתידי' כמו שמתואר בכתבה הוא למיטב הבנתי בדיוק תקציב ה'הרשאה להתחייב'. הרי אותה 'הרשאה להתחייב' מתארת בדיוק את היכולת של צה"ל ליצור התקשרות והתחייבות (כגון הזמנת רכש) כאשר ההוצאה בפועל תהיה בשנה תקציבית עתידית. כך מפקחת מערכת הבטחון והאוצר על יכולותיה של מערכת הבטחון ליצור התקשרויות חוזיות עתידיות. הכלי שמצואר כ'תקציב התקשרויות' נראה לי יותר כמו כלי ניהולי ולא תקציבי. אם אני מבין נכון מדובר בסה"כ בכלי לניהול סיכונים המפקש שתזרים המזומנים של צה"ל יהיה כל הזמן חיובי תוך לקיחה בחשבון את ההתחייבויות העתידיות. 2. האם אותן התקשרויות שנובעות מ'תקציב ההתקשרויות' מייצרות התחייבות במערכת התקציב של צה"ל? אם מדובר, לצורך העניין בהזמנת רכש - הייתי מצפה שהיא תופיע גם תופיע בתקציב ההוצאות או בתקציב ההרשאה להתחייב ומכאן שקופה לכולם. הרי לא היינו מצפים שההזמנה תופיע בשני התקציבים ו'תאכל תקציב כפול'. בקיצור - למיטב הבנתי צה"ל מבצע פה ניהול סיכונים ולא עברה על החוק.
אופניק | 14.05.15
37.
תקציב הסודי של משרד הביטחון
אני חוזר להחלטות של ניר גלעד(למעלה מ10 שנים) אשר קבע והכתיב להנהלת משרד הבטחון חשב מטעם משרד האוצר-כדי לפקח טוב יותר על ה"כסף" ומנעה בכל תוקף מינוי עובד משרד הבטחון לחשב. ללא ספק האירוע כזה שינה משמעותית את פני משרד הבטחון -למען שקיפות בהתנהלות התקציבית.! האומנם ?איך זה קורה שכיום מעלים טענה שיש תקציב התקשרויות "סודי" שהחשב הנוכחי וצוותו המלומד (רובו ממשרד האוצר) לא מכירים את זה?הרי הוא חותם על כל עיסקה. זה הזמן לשאול שאלה לגיטימית-האם יש חוק מדינה שמטיל אחריות אישית על סעיף חריגה מתקציב? אם כן לאחר שפעם אחד תבצע בכיוון פעולה מעשית-לא תיהיה חריגה נוספת-מובטח!
יודען | 14.05.15
29.
מדינת שקשוקה. לא ייתכן שהתקציב לא יהיה מפוקח
זו קרקע פוריה לשחיטות ובזבוז. עם יד על הלב - יש בן אדם שהיה בצבא ולא חווה עשרות מקרים של בזבוז קיצוני וזלזול מוחלט בכסף ? אני חוויתי את זה עשרות של פעמים. וזה ברמות הקטנות. ולגבי הפנסיה - חייבים להפריד בין קרביים לאנשי משרד. לא ייתכן שאין הבדל בגיל הפרישה.
שוקי | 14.05.15
21.
זסו מעילה בכספי הציבור בממדי ענק! יש להעמיד למשפט את המערכת שנתנה יד לגנבה!
באנגלית סוג זה של מימון התחיבויות עתידיות נקרא Off Balance Sheet Financing כלומר מימון מחוץ למאזן. סוג זה של מימון מוגדר כאסור במספר ארצות מכיוון שהוא גורם לדיווח מעוות של נכסי והתחיבויות החברה (או הגוף הממשלתי כמו במקרה זה). בד"כ סוג זה של מימון נחשף כאשר חברה נרכשת ע"י חברה אחרת. בגופים ציבוריים ניתן לחשוף פשע זה רק ע"י ביקורת מעמיקה (מכיוון שיש אפשרות להסתיר רכישות והתחיבויות עתידיות בהרבה אופנים, לא רק כפי שמוסבר במאמר הזה). במקרה של משרד הביטחון אני רואה את המעשים האלו כפשע חמור ביותר. זו לא רק פגיעה באמון הציבור, בממשלה ובכנסת. זו פשוט גנבה שאת מחירה אין האזרח יודע לאשורו. בנוסף לכך ההזדמנויות לשחיתות, "גזירת קופונים", ופשוטו כמשמעו גניבה הן עצומות. חוסר הארות לערוך ביקורת הינו כשל ממשלתי בדרגה ראשונה. יש להעמיד למשפט את כל אלו שפעלו להסתיר את המחויבויות של צה"ל והמדינה מאזרחיה וממערכות הבקרה השילטונית... כן גם ראש הממשלה חייב לעמוד לדין בגין מעילה בכספי הציבור!
 | 14.05.15
17.
כתבות מסוג זה מזלזלות באינטיליגנציה של הציבור
התקציב הסודי נחשף! לא פחות ולא יותר. תקציב ההתקשרות הינו הדרך של משרד הביטחון לנהל סיכונים על תזרים המזומנים שלו. כמו כל משרד אחר. תקציב המימון הוא הכסף האמיתי ותזרים המזומנים השנתי שמשרד הביטחון מוציא והוא מפוקח ומאושר. זה שיש לאנשי התקציב כלים נוספים, וירטואליים לחלוטין, על מנת לנהל פרויקטים ארוכים צריך לעודד את משלם המיסים. אם לא היו מפתחים מנגנונים אלו אי אפשר היה לנהל כמו שצריך את התקציב ואחוזי הניצול הנמוכים היו דוחפים להוצאות מיותרות בסוף השנה. כתבה מלאה בטענות ריקות והסקת מסקנות שגויה.
איש כספים | 14.05.15
13.
שימו לב טוב טוב,הוצאה קשיחה למשכורות 26 מיליארד שקל בשנה
זה לא להאמין כמעט מחצית מתקציב הביטחון ויש פה שתי שאלות. א)למה הוצאה זו קשיחה, האם אי אפשר לקצץ בפנסיות,מה זה דבר קדוש. ב)למה אי אפשר להעביר מכספי הפנסיות להגדלת שכר חיילי חובה. האמת בכל מקרה זה נראה רע במיוחד שחלק מהפנסיונרים הם צעירים בני 40 שאחר כך הולכים עוד לעבוד במשרות ממשלתיות שהקליקה דואגת ומסדרת אחד לשני. אגב אני לא בעד קיצוץ בשכר למשרתי הקבע ומגיע להם משכורת בהתאם לאופי הפעילות ורמת הסיכון ,אבל לא פנסיה בגיל 40.
אל-דד | 14.05.15
12.
מה הטענה, שביבי מפחד מעימותים עם מערכת הביטחון? די...לא נכון...
"מאמצע 2010 ניסו החשב הכללי ואגף תקציבים באוצר לשכנע את ראש הממשלה לחייב את משרד הביטחון לפתוח את המערכות שלו בפני משרד האוצר כך שיהיו שקופות, אך ללא הועיל. רק בתחילת 2012, בגלל הברוך התקציבי שמשרד הביטחון נקלע אליו, הצליחו אנשי האוצר לשכנע את רה"מ, והשקיפות יצאה לדרך בהסכם שנחתם במרץ 2012."
 | 14.05.15
7.
לקבל פרופורציה: בכל מדינות העולם תעשיות הביטחון התעופה מסובסדות
כל תקציבי צה"ל המופנים למשק הינה אמצעי לסיוע לפרנסתם של אזרחי ישראל, תרומה אדירה לפיתוח היכולות הטכנולוגיות והמשק ככלל . באירופה יפן ועוד מסבסדים ללא כל בושה . בארה"ב ישנן מגוון טכניקות עקיפות לסבסד את כל (כל) המפעלים, התעשיות, כולל התעופתיות, החלל , גורמים באקדמיה, מכוני מחקר,,,,הקשורים באופן ישיר או עקיף לתעשיות שהממשל ראוה בהן חיוניות . יש לזכור שכל פשיטות הרגל והתספורות של הגורמים הפרטיים עולים על בסדר גודל על היקפי הסבסוד הישיר והעקיף למשק.הכספים שהמשק איבד עקב כך זרם בחלקו הגדול לכיסים פרטיים ולחו"ל.
ראובן גרפיט | 14.05.15
5.
לשנות את חוק גיוס חובה ולהוציא מצהל!
1. אולי כ15% מהמתגיסים בפוטנציה מתגיסים ומסימים שירות צבאי מלא ותורם . מאלה שמתגיסים אחוז גבוה צהל אינו זקוק להם בתפקידים שבאמת צהל כצבא הגנה והתקפה זקוק להם. (ספורטאים, מוזיקאים חרדים, עולים חדשים, בעלי רקע פרובלמטי...) 2. צהל אינו צבא העם. 3. פיקוד העורף זולל משאבים ותרומתו השוטפת לביטחון השוטף שואף לאפס. בפועל הינו נזק כלכלי אדיר. לכן חובה להעבירו למשרד אזרחי המטפל בכל צרכי הביטחון השוטף ש המדינה והמשק נזקק . שהחילים בפיקוד יתרמו יום יום ולא מספר ימים ספור בשנה אם בכלל. 4. שפיקוד העורף יהווה בסיס לגיוסם של כל אלה שצהל אינו מגייס כולל ערבים, חרדים, צמחוניים, פצפיסטים.. 5. להעביר נלביטוח הלאומי את הטיפול בכל "ניפגעי וחולי " צה,ל שכלל לא נפגעו עקב שירות קרבי/ מבצעי. 6.תהליך הקידום של הקצונה הבכירה מתברר שהינו כושל. די לבדוק ביצועי צה,ל במלחמותיו ויותר מיזה לבדוק כיצד מרבית אלופי וכל הרמטכלים שפרשו לא צלחו את המשק האזרחי. צה"ל חיב לעבור ארגון מחדש. ויש לשלב במטכל אזרחים בעלי כושר חשיבה איסטרטגי ,
ראובן גרפיט | 14.05.15
4.
הבעיה היא שמשרד האוצר לא עושה תוכנית עסקית לטווח ארוך
הרי אם צהל נכנס לפיתוח של מערכת הוא חייב ליצור התקשרות על-פני X שנים. התקציב הוא שנתי. המשמעות היא שאו שמשלמים את כל הכסף מראש לספק - לא הגיוני או שאומרים לספק תעבוד בכול שנה בפני עצמה- לא מעשי הפתרון בעולם העסקי - יוצרים מחויבות תקציבית - כלומר, יש תכנון התחייבויות ובעת בנית התקציב השנתי הוא צריך לממן את ההתחיבויות ארוכות הטווח. כל העולם העסקי עובד כך אחרת אי אפשר לעשות עסקאות מעבר לשנה אבל באוצר לא באו מהעולם העסקי אז זה נראה להם מוזר.
כלכלן | 14.05.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת