זה לא אחראי, לא חברי וגם לא אנושי - לא לספר למישהו שחולה סרטן על טיפול שקראת עליו באינטרנט. מה שאומר, שלא כל מה שמתאים לאמריקה מתאים גם לישראל. ההוויה הכללית של האמריקאים הלא יהודים היא - חוסר מעורבות, ניכור, גם בתוך המשפחה. בארץ - אנחנו ביחד. לטוב ולרע. אז למה לא לנסות לעזור?

כל משפט שלה-שלי! די כבר עם המחשבות החיוביות והסיפורים על האח שלהשכן של חמתך לשעבר שגם היה לה ואת מי זה מענין בכלל אם אני זאת עם הסרטן? ולא חברים, לא הכול שיעורים ואם כן אז קחו אתם את השיעור. וזה שלהרבה יש זה לא אומר כלום, מנש כלום למי שבאמת חלה בסרטן! רק תגידו כששומעים-אני כל כך מצטער/ת לשמוע. תאמינו לי שזה השבר הכי נכון לשמוע מהצד הזה...

הם אנשים חסרי אחריות. זה יכול להיות דווקא הטיפול שיציל.

הדברים הכי נורמלים ששמעתי: איזה חרא. Shit happens. איזה באסה. איך הוא לוקח את זה? הדברים הכי מעצבנים: - לשרית מהעבודה שלי היתה נקודת חן סרטנית והיא החלימה מזה. (וואלה. בדיוק כמו ה-8 גרורות שיש לו במח) - יש בדיוק היום כתבה ב-ynet על תרופה שמעלימה גידולים (כן, מכיר אותה כבר שנה, היא עולה 2 מליון שקל, לא ברור אם מתאימה, ולא בסל הבריאות או ביטוחים פרטיים). - שמעתי שקנביס ממש עוזר לסרטן. ניסיתם? - הבן שלי לוקח מיצוי מגזע ה-

הם אנשים אגואיסטים שמרוכזים בעצמם ובלי שום קשר כדאי להיפרד מהם