המאמר הזה היה מצוין עד לקטע האחרון, של פול דונובן. במקום להעלות אותו על מחשבו האישי בבית (אוי אוי אוי), צריך היה להשאירו במקומו הראוי: שיחה מתחכמת בזמן הפסקת קפה.

נפוץ מאוד בישראל, למשל, שעובד שצריך לנוע ממקום למקום מקבל החזרי נסיעות על אוטובוסים אבל זה ברור לכולם שאת העבודה שלו ניתן לעשות רק בעזרת רכב פרטי וכמובן, נראה אותך מנסה לליסוע את המרחקים האלה בתחבצ

ולהשליך אותם לכלא. אסור לתת לאף אדם לשלוט למשך יותר מדי זמן, וזה לא משנה אם מדובר בשלטון כלכלי, פוליטי או אקדמי. אנשים שנמצאים בשלטון זמן רב מדי, מנצלים את הקרבה הזו בשביל למנוע תחרות, לנכס את הכסף, ולעצור את הקדמה. למה להם אחרי הכל? אם משהו עובד כמו שצריך, לתועלתם, למה לשנותו. הכלכלה המודרנית עברה מעשיית תועלת לכלל האנושות, לעשיית רווח לחלק קטן מאוד מהאנושות. העובדים נתפשים ככלי להגדלת הרווח, והזכויות שלהם מופשטות מהם כי זכויות פוגעות ברווח. זה פשוט. זו עובדה. זה לא רעיון חדש.

התאגידים לא צריכים לעשות משהו אחר.הרווחים שלהם מקורם בעליות שערים מלאכותיות בבורסא,לא ממכירות יותר גבוהות או משיפור בביצועים האמיתיים. הבעיה היא לא עם התנהגות התאגידים,שהיא הגיונית ונכונה. הבעיה היא אצל אלה שפנטזו על תיאוריה כלכלית שלא יכולה להתרחש במציאות. תיאוריה לפה "זה לא משנה מה מקור הרווח של חברה" או "נייצר רווחיות מלאכותית בהתאם לרעיונות המגוחכים של קיינס וזה יעשה למשק את מה שמכת חשמל עושה לאדם שלקה בדום לב". העליות בבורסה האמריקאית לא שונות ממה שנעשה כאן בשנות ה 70 וכונה "ויסות מניות הבנקים". הרווחיות שנוצרה עקב רווחי הון,היא פיקציה וכך מתייחסים אליה. מה בדיוק הם יעשו עם המכונות החדשות ? ייצרו מוצרים שימכרו למי ? הביצועים של השוק הם לא כאלה שמצדיקים מכונות חדשות או עובדים נוספים. אם חברות היו חושבות שמחכה להם פוטנציאל צמיחה,הן כבר היו רוכשות מכונות ועובדים נוספים גם במקרה של הפסד.

גם לפני שעובדים יכלו לענות על מיילים מהמחשב האישי, הם לעיתים בילו זמן בבית במחשבה על ענייני עבודה - גם זו השקעה נוספת של העובד. התאגידים תמיד בנו על כך ומנהלים שאינם היזמים תמיד השקיעו רק במה שיביא להם פיצוי מירבי בטווח הקצר.

גם כשקוראים ספר צריך לדעת לנקות את תהמוץ מהתבן...

אנשים מסרבים לקבל עובדה פשוטה: הם מיותרים! הדבר היחיד שמכונות אינן מסוגלות לייצר הוא מקום, ולכן נדל"ן נשאר השקעה נושאת-פרי. בתחומים אחרים, הון ועבודה כבר אינם מרכיבי-מפתח בכלכלה; אינטיליגנציה מלאכותית גם עומדת להפוך אותם לחסרי-ערך לגמרי. האם אנשים ישבו ויהנו מן החיים (אולי בסגנון פרויקט ונוס) או יצמדו לתחושת ערך עצמי שזמנה עבר? ההימור שלי: מרביתם יעדיפו תמיד את האפשרות הטפשית יותר.

נסיעות במונית?! אלא אם המחירים שם יותר זולים, מדובר בהמון כסף.

1 - המנהלים מסתכלים על כיסם הפרטי בטווח הקצר 2 - העובדים משתמשים בציוד של עצמם, ובביתם הפרטי לצרכי עבודה, ובכך חוסכים הוצאות למעסיק.

...לכלכלה, אלא רק מזיקה לה. אם התאגידים הגדולים אינם משתמשים באשראי הזול לשום מטרה יצרנית, ואם העסקים הקטנים ממילא אינם נהנים ממנה (משום שהבנקים אינם ממהרים לתת להם אשראי באותם תנאים נוחים), הרי שמדיניות הריבית האפסית מתבררת ככישלון מוחלט, אשר רק מייצר בועות בנדל"ן, באג"ח ובמניות. יש להעלות את הריבית לערכים נורמליים, ויפה שעה אחת קודם.