הכל נפלא אבל... כמו תמיד ... בסוך מדובר בחור ובשממה אז למה להרוס אותה. בתור מי שגה חמש דקות ליד האזור והחיים שלה מלאים, עשירים ביצירה ובעשייה למען עצמי ולמען אחרים, בתור בעלת עסק פעיל ומרוויח למה חור .... הגיע הזמן שנשנה את ההתיחסות לאזור שלנו כחור כל זמן שיגידרו את המקום כחור וכשממה כך תגדל הלגטימיות לבוא " להפריח את השממה " ולהשאר שטח טחון שנכתש תחת אלפי אנשים שרוצים להביע את עצמם וליצור חברה או סביבה אחרת. צניעות שמעתם? לבוא כמו אורחים ולהשאיר מקום כמו אורחים.. צניעות כלפי אזור שמיליוני שנה בנה את עצמו ואנחנו רוצים לתת לו את הכבוד המגיע לו וגם כמובן לאנשים שחיים לצידו. נכון ניקו וסדרו אחרי אבל מה לעשות המקום לא יהיה כמו שהיה למארגנים הציעו אופציות אחרות , מקומות שהאירוע הנפלא עם האנשים שבו יוכלו ליצור ולעשות כל מה שבא להם בלי להרוס. יותר מזה מקום שכבר נהרס על ידי גורמים אחרים כמו צבא ואירוע כזה יכול לסייע בשיקום שלו. הנגב ענק ויש בו אזורים נפלאים שבהם אפשר להקים את המדברן. ההתעקשות על מקום כל כך מיוחד הוא העוורון הגדול. התפיסה של אתי לגבי חור ושממה רק מחזקה את התנועה הזו של ניצול חד כיווני. באים לנגב עושים מה שעושים וחוזרים למרכז

או לחלופין מערכת מאווררים שתקיף את המשתתפים ותקרר אותם אולי תותחי קור לא יודעת מה, רק למה להיצלות במידבר????

מדובר בברנר ותיק שהיה במספר רב של אירועים. היו לו בעיות רפואיות גם לפני, ולאחר בדיקת המשטרה הם דיווחו שאין מעורבות סמים במותו. משתתף בצערה של המשפחה, אני מקווה שיש נחמה בכך שהוא מת בקרב האידיאל שאהב.

ושבגדול חזרו כמה דולפינים וכמה טובטוב הגמד משם. פסיכודלים מסוממים.

התמונות מראות אנשים ססגוניים שנראים כל כך לא מכאן, שמיד מתעוררת השאלה: איפה הם מתחבאים כל השנה? האם הם אמני רחוב? אנשי מחשבים אפורים? סטודנטים? נוודים? ואני חייבת להודות שלא הפסקתי לחשוב על הקיבוץ הישן והטוב. כן כן.

כמו שציינו כמה מגיבים לפני, ההשלכות הסביבתיות של הארוע כפי שהתקיים השנה הן הרסניות. הלוואי שתימצא דרך בשנים הבאות למצוא מקום ונהלים חדשים שיפחיתו את הפגיעה בסביבה למינימום.

זיהום אוויר, רעש, זיהום אור, סילוק חיות המדבר ממקומן הטבעי, כתישה של הקרום הביולוגי של הקרקע (שמהווה בסיס למערכת האקולוגית הרגישה של המדבר)... אז בסוף אספתם כמה ניירות ובדלי סיגריות (אקולוגי, כבר אמרנו?) - אבל לשטח ייקח עשרות שנים להשתקם. למה פסטיבל יפה של נתינה לזולת לא יכול להתקיים בגני התערוכה?

בשונה מרוב הכתבות שהתעסקו בעיקר במאזן הפטמות, הצלחת להעביר את הרוח האמיתית של הקהילה. נפלא

לא הייתי במידברן, אבל מכירה קהילות ואירועים מן הסוג הזה. הרבה מן הטרמפיסטים הם אנשים שבאים בפעם הראשונה לראות מה זה הדבר הזה. כטרמפיסטית לשעבר, אני זוכרת שהסתכלתי מוקסמת על כל האנשים שעושים ותורמים ונותנים מעצמם ושאלתי את עצמי - מה אני יכולה לתרום? מה יש לי להציע? מכיון שלא היתה לי תשובה חד משמעית (כי זו שאלה עמוקה שנכונה לכל יום בשנה לא רק לפסטיבלים כאלה) עזרתי פה ושם במה שיכולתי. אבל ללא ספק זו שאלה חשובה שעלתה שהתחילה לכוון אותי למקום שיותר מחובר אל הלב. לעיתים האנשים שלא לוקחים חלק בנעשה, אלה אנשים שאינם חיים כמו האמנים, הנשמות החופשיות שמקימים את המידברן. אלה אנשים י "מיושבים" שהחיים שלהם מסודרים כאלה ושגרתיים, והמידברן לצורך העניין נותן להם את הטעימה מאיך הדברים יכולים היו להיות. אולי גם השראה לשינוי, פה ושם. או מחשבה על משהו לשנה הבאה. אבל ההרגשה האמיתית היא שמי שעושה, הוא הוא המרוויח. כי מי שעושה עושה זאת כל כך בתשוקה ובאהבה. הטרמפיסטים הם אלה שאין להם את התשוקה והאהבה הזו, ותאמיני לי ההרגשה שלהם היא לא - איזה כיף אנחנו לא עושים כלום, אלא איזה כיף לאלה שיודעים מה הם אוהבים לעשות. לכן האוטופיה בעיני, איננה נתינת חינם, כי אם יצירה מתוך תשוקה. כי ביום שכל אחד יפעל מתוך תשוקתו, נתינת חינם תהיה מתוך שלא לשמה, ולהיות טרמפיסט יהיה ממש לא כיף. וככל שיותר אנשים יחוו את הקסם הזה, יותר לבבות יתרחבו. 3>

כמי שהעביר עכשיו את האירוע הראשון שלו כטרמפיסט מוחלט אני חושב שאת טועה לגבי התפיסה שלך את הטרמפיסטים כמשהו מזיק לאירוע. אני לא רואה מצב שבו אנחנו הולכים כל כך רחוק מהיום יום האנוכי שלנו מבלי קודם כל לקבל השראה מאלו שכבר חוו ומבנים את תכלית ורוח המקום. הטרמפיסט הטיפוסי בראייתי הוא כנראה גם בתול שלראשונה נחשף לעולם הא-סימטרי הזה שבו הנתינה עצמה שווה פי כמה ממה שתקבל חזרה. לכל אורך האירוע לקחתי לעצמי נקודות כאלו ואחרות מה אני אעשה טוב יותר שנה הבאה וכמה גדולה יותר תהיה ההשתתפות שלי. אני חושב שהטרמפיסטים הם אלו שהפכו והופכים את האירוע הזה לתופעה המדהימה שמכפילה את עצמה כל שנה, לא כי הם לוקחים, כי הם חוזרים לתת. מעבר לזה תיאור נהדר של האירוע :)

כמות האנרגיה שמשקיעים בחומרים (לא הכל ממוחזר, בואו לא ניתמם) חלקם נשרף, זיהום אוויר כמות כלי הרכב עם הציוד שצריך לשנע בשביל כמה שעות חגיגה ושלא לדבר על האפר שנשאר בשטח - אתם רוצים אקולוגיה, מודעות חינוך מקיים, תישארו בבית, אל תבזבזו אנרגיה בשביל להעביר מסר, תקנו פחות, אל תקנו ג'יפים ואח"כ תגיעו למדבר "ותתנהלו" באופן אקולוגי - מישהו פספס פה משהוא וזה לא אני.

כאחד שהולך לפסטיבלים יותר מעשור יכול לומר לך שהרבה אנשים פותחים את הלב ככל שהם נחשפים לעולם הזה. גם השכן האדיש יפתח בסוף את החלון והלב

ציור במילים. איזה כיף. מצטערת שלא הייתי שם

וכמו ברנרים טובים, הם יעשו את זה באהבה ועם חיוך, ואת המפגש ביניכם תסיימו בחיבוק :-)

לא הייתי אמנם במידברון, אבל חוויתי מקרוב את תגובתם של בני משפחה צעירים שהדרימו לשם עם שתי בנות קטנות.ממש ניכר עליהם שהם עברו שם חוויה מסעירה,עמוקה ומטלטלת.

יופי של כתבה. איזון יפה בין הזוית העיתונאית לזוית הברנרית. הלוואי ותרמזי לי מי הקולגה לשעבר

אתי, את כותבת נפלא! תואם אחד לאחד את התחושות הרגשות והחוויה במידברן השנה , תודה לך!

אבטחה חשמל צוותי חירום (רפואי, כיבוי אש וכד') אגרות שונות בדרך לאישור האירוע זה ככה, בתור התחלה.

אני שמח שנהנת במידברן והצלחת לתאר במילים כלכך הרבה חוויות שחווית שם. אני חושב שזה אינטרודקשן טוב לשאלה "מה זה מידברן?". למרות כל המילים היפות והאופטימיות שכתבת, אני אשמח בעיקר להתייחס לשני הפסקאות האחרונות והמעט פסימיות. בכל תנועה, לא משנה מה אופייה ומה גודלה, יש גרעין ויש משתתפים, וחשוב מאוד לשמור על היחס בגודל בין הגרעין למשתתפים. אם ניקח את המידברן לדוגמא, אם הגרעין האקטיבי והערכי יהיה קטן מידי לעומת שאר הקהילה, הוא לא יהיה משפיע והאופי המיוחד (וחשוב מכך- תפיסת העולם) של האירוע תעלם מאחורי הקלעים, וזה יהפוך לעוד פסטיבל מוסיקה, היפי ונחמד. אם זה יהיה אירוע סגור "של הקהילה", זאת אומרת הגרעין ומעגל חברים מצומצם שלהם, המסר ותפיסת העולם שהאירוע הזה בא למסור לא תעבור הלאה בעצמה המלאה. עכשיו השאלה החשובה היא, האם נשבר באירוע האחרון היחס, והיו יותר מידי טרמפיסטים לעומת גרעין. לטעמי, חד משמעית לא. רק מהנתון הפשוט ש80 אחוז מהמשתתפים היו חלק ממחנה נושא ורק 20 אחוז בקמפינג חופשי, מצביע כמה ההמונים שהגיע לפסטיבל לקחו על עצמם להיות יותר ממשתתפים וטרמפיסטים והפכו, וגם אם זה היה דרך האינטרנט בבית לפני האירוע וחלק אקטיבי, מודע משתתף,ומשתף באירוע. הדגשת הרבה את כלכלת המתנות המיוחדת שנוצרה שם. וגם בתחום הזה אני חושב שהיה ניתן לחוש בהרגשת שפע ונדיבות, ולא רצון קבלה (שמאפיין טרמפיסטים) ומחסור. המידברן (ובכלל תנועת הברן העולמית) מאוד מיוחדת לטעמי בכמה מהר היא מצליחה לשאוב אנשים לתוך הרוח שלה ולהשפיע לעומק על אנשים כמו הקולגה הלא סימפטית שלך. אני בן 24, הייתי בבריננג מן בנוואדה לפני 3 שנים בפעם הראשונה בתור טרמפיסט גמור, וירדתי למידברן 10 ימים לפני האירוע כדי לעזור בהקמה ואני חלק מהקהילה. אני מתכוון להתחיל בשנת הלימודים הקרובה בבאר שבע ניסוי חברתי של קהילה קבוע שפועלת פחות או יותר על פי עקרונות הברן. בין אם זה יצמח או לא, זה בטוח יהיה מעניין להיות חלק מזה. אגב, אם בא לך להמשיך לדון בזה, בשמחה. שיהיה לך אחלה סופ"ש !

הכסף הולך בעיקר לרשויות ולתרומה ועזרה להקמת המייצגים וכמובן ללוגיסטיקה בסיסית מטעם ההפקה ואחרי האירוע גם מתפרסם דוח שקיפות של כל ההוצאות וההכנסות.

הייתי שם. היטבת להגדיר את הנעשה לפני ומלפנים. אחת הכתבות הטובות שקראתי בשנים האחרונות. עצובה בחן רב ובדיוק מופתי. יישר כוח.

היי אתי, שמח שהפתעת עם הכתבה.. שבוע במדבר ביחד ולא אמרת כלום, הא ? תזהרי פעם הבאה . 2 דברים נוספים שאולי יעניינו 1. דמןקרטיה לא באמת עובדת, כל ארגון גם אלטרנטיבי של 130 איש בסך הכל צריך ראש אחד. ומה שהוא מחליט, עובדה. לתשומת ליבך מדינת ישראל... 2. לא התחברתי למילה מנכ״ל ולא מנהל ולא ר׳ צוות , צ׳יף הרגיש יותר מדויק, אחד מהעם, נגיש לכולם תמיד, אבל עם עוד כמה משימות ...

זה דמי השתתפות בעיר, וזה הולך בעיקר על תשתיות. גידור, שיטור, אבטחה, מיחשוב, שירותים כימיים, מי בדיוק אתה רוצה שישלם על זה אם לא המשתתפים? אנשים שעובדים חודשים ללא תמורה, אתה גם רוצה שיתנו מכיסם מיליוני שקלים?

מתוך היכרותי עם אנשים שהולכים לזה , אנשים שבסיסם חסך לסקס, לאינטימיות, לאמנות, לאיזה חופש אמנותו משולב בכל מיני חופשים אחרים...זו אכן בועה אמנותית שהצורך לחיות אחרת גלום בה. חברה שלי הייתה שם, הכירה שם מישהו בבועה הזו, והתפתחה "אהבה גדולה" תחת השפעת הסמים, שנייה אחכ כשנפגשו במציאות הם חוו ניכור בדידות ובעיקר ניצול הדדי אין כמו המידברן להמחיש את הקשקוש הבועתי הזה תנו בחייכם, חיו אמנות בחייכם, דברו באמת , עשו סקס מתוך אינטמיות ותפסיקו לזיין ת'שכל עלאק מידברן.