החוק שנכנס לתוקפו ב 1 לפברואר, קובע כי מעסיק חייב להודיע למועמד על סטטוס קבלתו לעבודה, אך ורק אם עבר ראיון או מבחני התאמה לתפקיד. עצם שליחת קורות החיים, ללא זימון המעסיק את המועמד למיונים או ראיון, לא מחייב מתן הודעה כלשהי למועמד.

אני בדיוק מחפש עבודה, והנה מספר דברים חשודים ששמתי לב אליהם: 1. אם אני לא כותב כתובת אלא רק מציין אזור, המעסיק ייתקשר וישאל איפה אני גר, למרות שזה לא חוקי. 2. מחקתי את הת"ז מהקורות חיים, אז עכשיו כולם מתקשרים לבקש את מספר ת"ז שלי, כן כן למרות שזה לא חוקי, החשד הוא שיש אירגונים שמחזיקים רשומות במחשבי החברה על עובדים, לדוגמה בחברות התקשורת, ככה שאם עזבתי אחרי חודש מחברה אחת, החברות האחרות כבר יודעות מזה (בהתבסס על קורות החיים). 3. חברות כוח אדם מבקשות כתובת ות"ז "כי זה מה שהמעסיק דורש" ואם אני אומר שאני לא נותן להם את המידע הזה, אז הם אומרים "אם כך לא נוכל להעביר בקשה למעסיק". 4. בישראל מסתבר ששירות בצהל ואי שירות בצהל זה קרטריון מבדיל בין אזרח לאזרח סוג ב' ואם נתלונן, לא נתקבל לעבודה... יופי.... המעסיק תמיד יכול למצוא "סיבה מוצדקת" למה אנחנו לא מתאימים לעבודה, בפועל זה כי לא שירתנו בצהל או כי אנחנו גרים רחוק מידי והוא מתקמצן על נסיעות...

זו בערך הכתבה המליון בנושא ותמיד יש תגובות של אנשים מרירים ומתוסכלים שחושבים שכל המגייסים הם נפוחים ומיותרים. קבלו ארבע עובדות שיעזרו לכם בחיים: 1. המגייסים רוצים למצוא את האיש המתאים לתפקיד ומהר ככל האפשר, לאף אחד אין אינטרס להאריך את התהליך בייחוד לא לחברות השמה שמקבלות כסף רק על השמה מוצלחת 2. חלק עצום מקורות החיים פשוט לא רלוונטי 3. אם שלחתם קורות חיים למשרה שאתם בטוחים שיש לכם התאמה אליה ולא פנו אליכם יש לכם בעיה בדרך שבה אתם מציגים את עצמכם וכדאי שתמצאו עזרה מקצועים או מחבר מעם ניסיון 4. השם הוא הדבר האחרון שמסתכלים עליו

למי שמגייס הרבה מספיקות 30 שניות כדי להבין אם מדובר במועמד רלוונטי ומכיוון שרוב המועמדים הם לא רלוונטים הם נופלים מהר. מי עבר סינון ראשוני יזכה להתעמקות בקורות חיים אך זה עדיין לא מבטיח זימון לראיון

מאוד מוכר. פורסם לפני שנה בערך.

רק בישראל מעניין הגיל, מ"ס תעודת זהות, שירות בצה"ל ושאר דברים ממש לא רלוונטיים (אלא אם המועמד אמור להיות איש שב"כ). בכל מדינה שפויה - מופיע שם, עיר מגורים (אפילו לא כתובת מלאה), אמצעי קשר (מייל/טלפון). כמובן כל יתר המידע המשמעותי כגון ניסיון תעסוקתי, הכשרות מקצועיות/השכלה רלוונטית ועוד. לא מעט קו"ח שאני מקבל - מופיע הרקע המקצועי בעשור האחרון (למעט מקרים שבהם ההיסטוריה הרחוקה יותר משמעותית לתפקיד אליו מגיש המועמד את מועמדותו). לא מעניין אף אחד מה עשית בגיל 18 (אלא אם אתה בן 25)... לא מענין אם שרתת בצבא או לא. אתה בא לעבוד ולא לשחק "רמבו". לא מעניין הגיל - יש לי עובדים שקיבלתי לעבודה והם בני 55 -עם ניסיון עצום וידע אדיר. התנאי הוא שלא תהיה להם בעיה לעבוד מול מנהל/ר"צ צעיר מהם משמעותית... כמובן יש גם בני 20 ישר אחרי האוניברסיטה/קולג'- עם ציונים טובים ועם התאמה טובה לסוג המערכת שבה אנחנו עובדים. כל היתר זה פשוט בבל"ט! לא צבע שיער, לא מידת נעליים ולא גיל, דת או זהות מינית. אולי הגיע הזמן להפסיק להאכיל את כל הטרולים שעובדים בחברות ההשמה/חברות כ"א/ מגייסים למיניהם ולספק את הממידע הרלוונטי. זה יכול להעשות באמצעות חקיקה שתפתור אחת ולתמיד את עצם קיומו של בסיס האפליה המובנה בכל הגישה והשיטה המעוותת לגיוס בישראל. ניו-יורק ניו-יורק....

כמעט כולם קוראים את כל קורות החיים וזה לוקח להם 30 שניות לאדם והם טוענים שיש פער בין קורות החיים לראיון .... ההסבר פשוט, הממינים מבצעים עבודה לא רצינית , שולפים קוח של שרלטנים ורמאים או של כותבי קוח מקצועיים ואחכ מתפלאים שהאיש בראיון הוא לא כמו דף הקוח???? אני רוצה לראות מה הממינים המכובדים היו אומרים אם השופט בבית המשפט היה משקיע בעיניינם 30 שניות ומכריע לרעתם רק כי הם בני 50 וגרים בפתח תקווה....

כשאתה מחזיק ביד שלך קורות חיים של אנשים שמחפשי עבודה קל מאוד לנפנף ולסנן לפי המצב רוח שקמת באותו הבוקר. מאחורי כל דף קורות חיים עומד בנאדם שמנסה למצוא עבודה. הוא טורח, מתקן, משפץ ולבסוף הוא מגיש את קורות החיים, רק בשביל 30 שניות שמשקיעים בו ואז זורקים לפח.

לחוקק בחוק איסור לפרט בקורות חיים גיל או מצב משפחתי. בכך תיפטר בעיה.

גוועלד

שקורות החיים הללו הופכים לנושא לבדיחה..

למעשה ניגמרו הכלמנטינות ועדיף לפתוח עסק עצמאי בלי עיניים גדולות וחמדנות להתעשר מהר ולהפעילו לשם פרנסה כאילו שכיר ולהיתמקצע עם הזמן ולראות בזה דרך חיים שלא תלויה ברצון של מעסיקים