7. קול נפיחה כשאין להם כבר לאמר,(חוץ מלהודות בכישלון) אז מוציאים נפיחה. אף אחד מהגופים האלה כולל הבנקים המרכזים לא מעלה על סדר הים ,את העתיד והשלכות המדיניות שלהם. הם לא באמת רוצים להביט במראה. רונן | 11.06.15 (ל"ת)
6. ממשלות כסף וחברות ביום שחברות יהפכו את הביטקוין להליך חוקי בעל שימוש ריאלי (לאט לאט זה מתרחש), ממשלות יאבדו את הלגיטמציה היחידה לקיומם. ביום המשמעותי הזה תיפתח אחת המלחמות המעניינות שהמין האנושי המציא. סטודנט | 10.06.15 (ל"ת)
5. עוד עדות לליקוי המאורות המאפיין כיום את ענף הכלכלה. מי שטורח לקרוא את המאמר בעיון, מגלה שההמלצה לשמר את רמות החוב הנוכחיות ולא לנסות להפחית אותן באופן אקטיבי יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו צפויים בעתיד לחוות צמיחה כלכלית משמעותית, אשר תגרום לחובות להצטמצם בהשוואה (כמו שקרה בארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה). אבל מה אם הצמיחה המיוחלת לא תגיע? מעשית אנחנו עדים בעולם המערבי להתאוששות ממשבר הכי אנמית שנרשמה אי פעם, והנתונים הכלכליים מראים בכלל שארה"ב עומדת לצלול פעם נוספת למיתון. בנוסף, ממשלות העולם לא רק שאינן מקטינות את החוב, אלא ממשיכות להגדיל אותו. כאשר שומעים היום על צעדי "צנע" באירופה וכן הלאה לא מתכוונים לכך שהחוב מצטמצם, אלא שה@גירעון@ מצטמצם. במילים אחרות - שהם מגדילים את החוב בקצב מעט יותר איטי מאשר קודם. על תשלום חובות עבר איש אינו מדבר. אז אל תניחו לכל מיני דוחות "מלומדים" להטעות אתכם. העולם המערבי נמצא על סף פשיטת רגל, והדבר עומד להסתיים באסון. על מנת להימנע משמיטת החובות הממשלות ככל הנראה יפנו לפיתרון הכי קל ונוח עבורן - הדפסת כסף. הדבר יצור אינפלציה גבוהה, אשר תשחוק את החוב מצד אחד, ותרושש את האזרחים מצד שני. אורן | 10.06.15 (ל"ת)
4. 2 אתה כל כך צודק, יש כלכלנים חשובים החושבים כמוך. נא עיין http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3645991,00.html | 10.06.15 (ל"ת)
3. נו בטח, הקרן שמלווה לכל העולם אומרת שטוב לחיות עם חוב... ומחקר של מונסנטו קובע כי בריא לחיות עם ריסוסי ראונדאפ... טיאו | 10.06.15 (ל"ת)
2. הפתרון היה צריך להיות אחר - מההתחלה במקום לשפוך מיליארדים על הבנקים, מיליארדים שהגיעו לכיסם הפרטי של הבנקאים, באותו סכום היה צריך להשתמש אחרת = לתת את אותו סכום - לממשלות. באותו סכום אפשר היה לבנות תשתיות חדשות, לשקם תשתיות קיימות, להשקיע במחקר ופיתוח, להעסיק מורים - ובכך להעלות את רמת ההשכלה של כלל האוכלוסיה - מה שבטווח הארוך - היה הופך את האוכלוסייה ליצרנית יותר. כל הדברים האלו היו מספקים תעסוקה למיליוני אנשים. אנשים שהיו מועסקים - היו מקבלים שכר. אנשים שמקבלים שכר - מחזירים את החובות שלהם לבנקים. ובנוסף - גם קונים דברים נוספים - ובכך - ממשיכים לגלגל את הכלכלה. מי שמנהל את הכלכלה ברוב מדינות המערב הם בנקאים לשעבר (כאלו שעבדו בעבר בבנקים שהביאו לקריסת הכלכלה). הבנקאים האלו האכילו את הציבור בתסריט שלפיו "אם רק יתנו כסף חינם לבנקאים, הם ילוו אותו לחברות שונות, יעזרו להקמת עסקים חדשים, ובכך - יניעו את הכלכלה" מה עשו הבנקאים בפועל עם כל הכסף שנשפך עליהם "מהשמים" ? סחרו במניות בינם לבין עצמם, תוך העלאת המחיר (=הרצת מניות) נתנו הלוואות עתק למטרת קנית בתים (=ניפוח בועת נדל"ן) בכל העולם. ועוד כהנה וכהנה טריקים פיננסיים. סביר מאוד להניח שאלו שמנהלים את הכלכלה ראו את הכוון הזה כבר בהתחלה. מכוון שהם לא עצרו את העניין מיד, אפשר להניח בסבירות גבוהה ביותר, שהמטרה האמיתחית שלהם היתה להעשיר את חבריהם הבנקאים, שעובדים באותם בנקים שהביאו לקריסת הכלכלה, ולא באמת להבריא את הכלככלה. אם מטרתם האמיתית היתה להבריא את הכלכלה - הם היו עוצרים את הפיאסקו הזה כבר בהתחלה, ונותנים את הכסף לממשלות - שהיו פועלות כפי שתיארתי בתחילת התגובה. | 10.06.15 (ל"ת)
1. כמו שהבינו כבר לפני הרבה שנים, כלכלה היא לא מדע אלא אידיאולוגיה לקרל מרקס היו ניתוחים כלכליים מבריקים. תפיסותיו של אדם סמית' גובשו בעת שהיה מרצה לפילוסופיה של המוסר. כלכלני אסכולת שיקגו מגיעים למסקנות שונות לחלוטין מכלכלנים קיינסיאניים, מאותם הנתונים. אבל זה מובן - כל מחקר כלכלי מבוסס על סטטיסטיקה, או על פיתוח של הנחות יסוד. הנחות יסוד הן שם אחר לפילוסופיה/אידיאולוגיה. ומה לגבי סטטיסטיקה? "יש שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה" (מיוחס לבנימין ד'יזראלי) אלי | 10.06.15 (ל"ת)
תרגיעו עם החובות
8 תגובות לכתיבת תגובה