ח

ישנם הרבה דברים חשובים שכסף לא קונה: אהבה,תמיכה,חום אנושי ואת זה רק ההורים יכולים לתת-אמא בפרט. אז מה הסיפור הזה אחרי רדיפה של כוח,כסף ומעמד?! שיהיה לי בית יותר גדול? אטוס לחו'ל ואספר לחבר'ה כל שנה? זה מה שיגרום לילד שלי לגדול בריא נפשית? ממש לא. ככול שאנחנו משועבדים לסממני הסטטוס כך אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת... לפחות יש לנו אחכ' כסף לקנות תרופות נגד דיכאון...אמא עם אמביציה להצליח בקריירה שתמקד את האמביציה לגדל ילדים בראים בחברה בריאה במקום לרדוף אחרי שום דבר. ממילא הילדים עוזבים את הבית ויש שפע של זמן להתפתחות אישי :-)

זה לא רלוונטי לישראל שבה אין סיכוי להסתדר כלכלית בלי שני בני זוג שעובדים הרבה מאוד שעות שזה ברור שלא טוב לילדים...

לומר שהכיף הכי גדול של החיים שלי זה לטפל בילדים. גם לי יש קריירה תובענית (אמנם לא ביחס לרופא בהתמחות אבל..) אבל אם רופאים בארץ היו מרוויחים באופן שקרוב להיות נורמלי, הייתי נשאר בבית עם הילדים

מה עם אושר ? בריאות? קשקשת קפיטליסטית מטופשת

עד שיבוא אחר ויגיד את ההפך .

שוב ה"עוזרים" הזה...

הורה שלא מפנה זנן וילדו במערכת החינוך הציבורית ומצא אותם נופלים מאחור

הפרמטיבים כאן ממשיכים להטיף על חוסר של אמא בבית כדי לפצות על כשלונותיהם האישיים, כאילו אם כולן תהיינה בבית אז גם הלא יוצלחות הופכים ל"בסדר". הבכיינות המערבית המדושנת על כך ש-3 חודשים אחרי הלידה צריך לחזור לעבוד מקוממת. גם בעבר וגם כיום במדינות לא מפותחות רואים מהי דרך החיים המקורית ועד כמה התפיסה של "אמא בבית" מעוותת: נשים יולדות ויוצאות לעבוד בחקלאות, נשים ממשיכות את שגרת יומן עם התינוקות שלהן ביחד. אני לא אומרת שנשים מערביות צריכות לצאת לקטיף או לבוא עם מנשא למשרד אבל בהחלט לא תזיק להן קצת תעסוקה חוץ מלשבת בגינה הציבורית/שיעור יוגה/מול הטלוויזיה (ד"ר פיל לרוב)/לקדוח שעות בוואטסאפ....