שמעון, אתה כל כך צודק. היום חבר'ה צעירים לא רוצים ללמוד הוראה וגם לא לעסוק בהוראה. בגלל שהתגמול לא הולם בכלל את גודל ההשקעה והמאמץ של המורה בכיתה. משקיעים בתקציבים לשדרוג משרדי הפאר משרד החינוך ולא דואגים למורה בשטח, כמו כן גם לא אכפת להם שהתלמיד יישב בכיתה כל היום כמו סרדין. אנחנו כמורים זועקים את זעקתנו אך לא מקבלים מענה. לכן לדעתי, אין מנוס ההורים חייבים גם לבוא בדרישות לטובת ילדיהם.

מניסיון, ככל שמספר התלמידים בכיתה גדול כך היחס שניתן לתת לכל תלמיד הוא קטן. בהשוואה, יש הבדל בין היחס אותו ילד יקבל בין אם הוא חי במשפחה עם שלושה אחים לבין ילד שחי במשפחה בת 10 ילדים ויותר. זה לא יעזור כמה ההורה משתדל חלוקת היחס והקשב מתחלקת בין כולם. יותר גרוע, מי שסובל בדרך כלל הם השקטים והביישנים. כך שילד , על מנת למשוך תשומת לב, לעתים נגרר לדורסנות ולאלימות. ובסוף כולם סובלים. אך לצערנו, משרד החינוך חוסך על חשבון הילדים שלנו. ואנחנו לא עושים מספיק על מנת לשנות זאת.

מתברר שהכותב אולי מבין במספרים ובכלכלה, אך לוקה בחסר בהכרת מערכת החינוך וצרכיה. א. במגזר הדתי יש יותר מורים ובכלל זה שעות הרבנים והתפילות כי מלמדים יותר שעות. פיצולי הכיתות באים הרבה פעמים על חשבון ההורים המשלמים לעמותות השונות, וכמו שנאמר בכתבה הפיצול המגדרי מהווה הסבר לתופעת הכיתות הקטנות יחסית ביישובים קטנים ובינוניים. ב. כדי לפצל כיתות צריך תוספת משמעותית לא רק לשעות הוראה אלא גם לבינוי. בהרבה בתי ספר אין חדרים של כיתות תקניות שאפשר לפצל אליהם כיתות קיימות, ובאחרים מנוצלים עד תום גם חדרי הספח השונים הקטנים יותר. ג. נכון שמטה משרד החינוך מנופח, בין היתר בגלל שאי אפשר לפטר (הסתדרות) ובועטים למעלה כל מיני אנשים, אך "המפקחים והמפקחים על המפקחים", כלשונו, אינם "במקום חינוך", וחשיבותם עצומה. אין מקום להפגין זלזול בעבודתם.

הילד שלי (כיתה ג) בדיוק שקט כמו הילד שלך,הוא לא מתפרץ ולא צועק אלא מצביע בשקט. לילד שלי בכיתה ג יש מורה נפלאה,לא ראיתי הרבה כמוה הלוואי וכל המורים בישראל יהיו כמותה.. בכיתה שלו יש גם 35 תלמידים אבל מורה איכותית יודעת לשלוט בכיתה וגם לחנך כמו שצריך. היא מקפידה לתת לדבר בכיתה רק לתלמידים שהצביעו בשקט,ישבו על הכיסא ולא קטעו את דברי חבריהם. כל ילד שצורח אני אני אני לא מקבל את הזכות לדבר וגם לא יקבל את הזכות כל השיעור אם הפריע לילד אחר לסיים את תשובתו. הבן שלי ביישן ושקט ודווקא לו היא נותנת זכות להביע את עצמו ומשתיקה את האחרים עד שיסיים לדבר,בזכותה הביטחון העצמי שלו גדל ובזכותה ילדים אחרים למדו מה זה תרבות דיבור ונימוס. חבל שהיא עוזבת שנה הבאה,אני מקווה שמנהלות בתי הספר יקחו אותה כדמות מופת לה צריכים לשאוף כל המורים בישראל.

יותר מס הכנסה=יותר שעות עבודה כדי לקבל אותו הנטו=פחות זמן לילדים=פחות חינוך לילדים. מורידים את מס ההכנסה=אפשר לעבוד פחות=יש יותר זמן לילדים=יש חינוך יותר טוב=אין צורך להשקיע כל כך הרבה כסף במערכת החינוך=לצמצם את תקציב החינוך=להוריד עוד את מס ההכנסה=יש כסף למורים פרטיים בגיל התיכון.

זה רע, בגלל שזה ממוצע. כי מכניסים לחישוב את מה שקרוי "כתה קטנה". בבית הספר יש "כיתה קטנה" של 10 ילדים. (שמצויין, מגיע להם, אלה ילדים עם קשיים). אבל שתי כיתות נוספות של 39 ילדים בכל אחת. הממוצע נפלא - 30 ילדים בכיתה. אבל בפועל - הילד שלי הוא סרדין בכיתה של 39. ימים שלמים עוברים בלי שהוא אומר ולו מילה אחת בשיעור, כי לך תנהל דיון עם 39 ילדים. אז הילדים השקטים - נופלים

וגם אם התגובה (במידה ואכן תתפרסם) תקבל הרבה ציונים שליליים - זה לא ישנה את המציאות. גם הילדים שלי לומדים בכיתות צפופות.

הילד שלי לא קולט כלום בכיתה של 40 ולא יקלוט כלום גם בכיתה של 20 כי הוא לא מרוכז. כלום זה 50% ממה שנאמר בכיתה הוא קולט ולא יותר מזה. כשאני מלמדת אותו קריאה וחשבון הוא קולט מהר בתנאי שהוא הילד היחיד בסביבה ואין רעש טלויזיה מחשב וציפצופים של הסלולרי שלו. אם יקטינו את מספר התלמידים בכיתה זה לא יעזור לו ממילא אלא רק יפריע לו חברתית.בכיתה של 40 יש לו 20 בנים שמהם הוא בוחר את חבריו,אם יצמצמו את הכיתה ל 20 תצטמצם הבחירה שלו ל 10. אני מאמינה שבעיית הצפיפות אינה משפיעה על התוצאות שכן הדור שלנו למד גם בכיתות צפופות. בדור הזה רוב ההורים עובדים עד שעות בלתי נסבלות,ההורים עייפים ואינם יכולים למלא את התפקיד שלהם שהוא עזרה בלימודים וחינוך לסבלנות והתנהגות תרבותית. הילדים שקועים בטלויזיה שמשדרת תכנים לא ראויים לילדים. אם המדינה רוצה שהדור הבא יהיה מצליח ותרבותי עליה להוריד את מספר השעות שמותר להעסיק הורים ל 7 שעות ביום. בנוסף יש להוריד (להוריד להוריד להוריד) את תקציבי משרד החינוך כדי שיהיה אפשר להוריד את מס ההכנסה המוטל על ההורים,כך שב7 שעות עבודה ההורים ירוויחו כמו על 9 ואז יוכלו להשקיע באופן פרטני בילדים שלהם כפי שהיה נהוג 5000 שנה אחורה. מחאת הסרדינים משרתת רק את אנשי משרד החינוך כדי לקבל יותר תקציבים ויותר כסף על חשבון משלמי המיסים.

בי"ס א.ג. גורדון מופיע בטבלה. שאלתי את נכדתי כמה ילדים בכיתתה (יש 2 כיתות ג', היא בזאת של המחנכת נעמי) והיא אמרה לי 40 ילד. (ולא 38). רק למען הדיוק.

ההוצאה הלאומית לחינוך: סך תקציבי החינוך ממספר מקורות: משרד החינוך + רשויות מקומיות + ארגוני NGO + הורים. אם תסכם הכל יחד ותחלק במספר התלמידים - תקבל נתון שקרוב ל- 50,000 ש"ח. תכפיל בצפיפות הממוצעת- ותקבל למעלה מ-מיליון וחצי ש"ח לכיתה, לשנה. בתקציב הזה אפשר להעסיק 2-4 מורים בתנאי שכר מעולים, ולבנות מבנים מפוארים בפריסה על שנים, לממן חוגים , יום לימודים ארוך, ארוחות, הכל !- ועוד יישאר עודף רב. זה החישוב האמיתי. הסתכלות צרה על תקציב החינוך לפי מגזרים לא מספרת את התמונה הכוללת. החישוב שעשיתי מראה שהרבה מאד כסף נשפך במעלה הפירמידה ורק מיעוטו מגיע לתחתית הפירמידה.

ההוצאה הלאומית לחינוך: סך תקציבי החינוך ממספר מקורות: משרד החינוך + רשויות מקומיות + ארגוני NGO + הורים. אם תסכם הכל יחד ותחלק במספר התלמידים - תקבל נתון שקרוב ל- 50,000 ש"ח. תכפיל בצפיפות הממוצעת- ותקבל למעלה מ-מיליון וחצי ש"ח לכיתה, לשנה. בתקציב הזה אפשר להעסיק 2-4 מורים בתנאי שכר מעולים, ולבנות מבנים מפוארים בפריסה על שנים, לממן חוגים , יום לימודים ארוך, ארוחות, הכל !- ועוד יישאר עודף רב. זה החישוב האמיתי. הסתכלות צרה על תקציב החינוך לפי מגזרים לא מספרת את התמונה הכוללת. החישוב שעשיתי מראה שהרבה מאד כסף נשפך במעלה הפירמידה ורק מיעוטו מגיע לתחתית הפירמידה.