אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

אכלת גרנולה? לא תרצח

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
בוא שכח או התעלם?
בסופו של דבר כל עושרו של המערב מתבסס על ניצול ועושק של העולם השלישי באמצעות אלימו כלכלית מעוגנת ומאורגנת על ידי הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי ועוד כמה גופים. כמו בעבר, העשיר הוא בעל החרב הגדולה ביותר. טוב, לא חרב אחר אמצעי הכי יעיל לכפייה
רגבא יולה חן | 24.09.15
30.
דומני שרעיון זה הופיע בספרו של יובל נוח הררי "קיצור תולדות האנושות"
עדיין, ברמת המיקרו, זה מעניין אבל לא מוביל לשום מסקנה מעשית. ממרחק של 10,000 שנה- איסלם, יהדות ונצרות כולן "דתות חקלאיות שדוגלות בהירארכיה ומגבילות את האלימות", אבל זה לא עוזר לנתח מי מהן תגדל ומי מהן תקטן- וגם לא עוזר במיוחד למי שנקלע לפיגוע של דאעש, למצור צלבני או לתקיפת מל"ט אמריקאית; מבחינתנו, יש הבדל אדיר בין מוסר הודי, ישראלי ואירופאי- ומבחינת הפרופסור הנכבד, כולם זהים.
נתנייתי | 06.07.15
29.
אולי אבל לא בהכרח
אני לא לגמרי מסכים עם דעתו (כן זו רק דעה) כיוון שהוא לא לוקח בחשבון מאפיינים נוספים לפיתוח שלנו ולאירועים מכוננים. קודם כל בזמן השבטים הקטנים כן הייתה היררכיה, כמו שניתן לראות גם היום יש ראש שבט, לגברים יש מעט יותר זכויות מלנשים והמבוגרים שם מפקדים על הצעירים . בנוסף לכל ההירככיה החברתית הזאת הייתה גם היררכיה דתית בשבט שאותה סימל השמאן (איש דת שמחולל כשפים) שמילתו הייתה זהב בשבט וכל מה שאמר נעשה. בנוגע לתקופה החקלאית נראה שהמלך שצץ הוא תוצר של אירועים והדינאמיקה החברתית היא תוצר שלו ושל הדת.
דניאל | 05.07.15
28.
מאוד מאכזב. הכותרת היתה ססגונית ומאתגרת, ניתוח אירועי ההיסטוריה - לא.
מוסר זה אכן לא משהו אוניברסלי, אלא משתנה בהתאם לרוח הזמנים והתרבות בה חיים. הקישור בין מוסר לבין יכולת לחלק משאבי מזון (או כל כוח כלכלי אחר) הוא חלקי ביותר. שאנחנו דנים בענייני מוסר אנחנו עושים זאת על בסיס עשרת הדיברות (או חוקי חמורבי) שאלו דינים בין אדם לחברו לא על בסיס כלכלי. למשל: לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד בית רעך, לא תענה ברעך עד שקר....העיקרון לא מושתת על מוסר כלכלי, אלא על חברה עם ערכים. הערכים לא נבנו בהתאם לכלכלה כי כבד את אביך ואת אמך או לא תענה ברעך עד שקר ועוד שאר חוקים הם לא תלוי בסיס כלכלי, אלא חברתי. הם גם לא תלויי הררכיה חברתית ומשחקי כוח ושליטה . בקיצור מוסר לא תלוי בהכרח בכלכלה של חברה וביכולת השגת משאבים. כל דיני המשפחה, החברה, הם לא תלוי כלכלה או תאגידי ענק ומה שהם עושים לנו. ניתוח אירועי עבר של חברות מלפני עשרת אלפים שנה - הוא ניתוח לוקה בחסר, משום שאין שום הוכחות לאורח החיים הסוציאלי של אותן חברות לקטים ציידים. אלו הכל השערות.
פספוס | 04.07.15
25.
לא צריך להיות פרופסור כדי לדעת את זה מספיק לקרוא היסטוריה
כתבה ארוכה ומשמימה שממחישה איך זבלני שכל כפייתיים גדלים, חיים , צןמחים ומתקדמים על חשבון הקופה הצבורית ולא תורמים כלום לאנושות. חיי השפע בתור פרופסור באונניברסיטה מבטיחים משוכורת שמנה, תנאים מופלגים לפרישה ושנת שבתון מהנה. איזה כיף.
שבין | 04.07.15
17.
הבעייה שלנו בעולם המודרני היא שטכנו גיקים מכתיבים איך תראה האנושות בעתיד
ומה לעשות שאותם טכנו גיקים הם פעמים רבות בעלי רמת אינטלגנציה רגשית נמוכה וחלקם נמצאים על מה שמכנים "הספקטרום" וכך אט אט חזונם של עולם קר ומנוכר קורם עור וגידים - כי באמת לטעמם זהו העולם המושלם.
אורסולה | 04.07.15
10.
כל הטכנולגיה נוצרה בעיקר ע"י גברים, גם כיום
ולא רק טכנולגיה, כל יצור של משהו בעל ערך, אם זה מיכרות, תשתיות, בנייה, כל הדברים שבלעדיהם אי אפשר לחיות, אפילו אומנות ומוזיקה נוצרות בעיקר ע"י גברים. נשים רק עובדות בעבודות סיוע, מגננות ועד רופאות או במקצועות שעושקים כסף מאנשים כמו בנקאות ועריכת דין. הן לא ממציאות שום דבר חדש. כמובן שיש יוצאות מן הכלל אבל קשה להתעלם מהמציאות. גברים עדיין תורמים הרבה יותר לאנושות, שום דבר לא השתנה.
חליל | 04.07.15
9.
בעיני הכי משמעותית התובנה שמוסר וערכים הם סוביקטיביים
והם תלויים לחלוטין באופי החברה בה אנו חיים, באופי הכלכלה ובאופי השגת המזון והאנרגיה. קצת מוציא את האוויר מכל הבלונים המנופחים שמדברםי על מוסר נצחי וחד ערכי, שתמיד יודעים מה הכי טוב ונכון בשביל כולם, ושגם כופים בכוח את אמונותיהם על אחרים.
אפרת | 04.07.15
8.
ראשית, יופי של כתבה! איזו עברית רהוטה ומשובחת! תענוג!
(כך שאם יש גם עורך לשוני באמצע - גם הוא עשה עבודה מצוינת.) לעצם העניין, האיש הזה הוא היסטוריון מאוד מעניין, ורק חבל דבר אחד - שכעתידן הוא לא משהו מיוחד. כלומר, אין לו חזון מספיק מגובש לגבי מה שעתיד לקרות. הוא רק אומר דברים מאוד מעורפלים (לפחות בכתבה הזאת). ופה יש איזושהי אכזבה.
 | 04.07.15
6.
כתבה נהדרת
יש הרבה מן האמת בכתבה. הטכנולוגיה המתקדמת בצעדי ענק גורמת לשינויים, בכל תחומי החיים. זה מחייב, לפתח הסתגלות לעידן החדש הבא עלינו בצעדי ענק. מי שלא ידע לקרוא את המפה בדרך הראויה ומי שלא יהיה מוכן לקבלת השינויים שבדרך, יישאר מאחור וחייו יהיו, קשים מנשוא. עולם חדש בפתח, ויש להיות מוכן איליו, בהבנת המתרחש סביבנו ובנקיטת אמצעים, לתפוס את רגע השינוי. אך דבר אחד יישאר לעד, ספר הספרים עם עשרת הדברות.
אשר | 03.07.15
5.
כתבה מרתקת, אבל...
ההיסטוריון הסתכל על הדברים רק מבחינה כלכלית ושכח את פיסכולוגית האדם. האדם הוא יצור אנוכי שתמיד דואג לעצמו (הבאת ילדים לעולם זה המשכיות הגנים שלי, עזרה לאחר גורמת לי להרגיש טוב יותר). האדם תמיד ישאף לעשות את הדבר שהכי טוב עבורו, גם אם זה על חשבון כדור הארץ, אנשים אחרים או הדורות הבאים. חוששני שאני לא שותפה לתחושת האופטימיות שלו...
יעל | 03.07.15
4.
ריי קורצוויל המדען הבכיר של גוגל, מדבר כבר שנים על האדם-ההיברידי (=שלוב של אדם עם
כל מיני חלקים וחלפים מתוחכמים שיושתלו בגופו, ןישפרו יכולותיו, עד כמעט שיהפוך לסוג של רובוט. רק השבוע דיבר מייסד פייסבוק על העובדה שבעתיד נתקשר בעזרת טלפתיה... ובכן, הרבה דיבורים ותוכניות ומחשבות יש על האדם החדש שהולך ונוצר במעבדות (=בתקוה שאסון אקולוגי או קטסטרופה בנוסח דע"אש, לא תתפוס אותנו בטרם יוגשם החלום). וכמו שאנחנו רואים, בחלק השני של העולם, עדיין מתקיים "האדם השורד" (=בהודו,פקיסטן,בנגלדש ועוד), אדם שמתפרנס מהאדמה בצורה הפרימיטבית, כמו שעשה מזה אלפי שנים. כך שנראה שאנחנו חיים בשני עולמות מקבילים....העולם עם הטכנולוגיה העילאית,חופש הפרט,נישואין בין בני זוג מאותו מין...ומנגד, העולם הישן והאכזר, של שבטים פראים שמורידים ראשים לאויביהם.
מה החידוש בדבריו? | 03.07.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת