אקזיט הוא צעד נכון לחברות שהרעיון שלהן הוא מציאת פיתרון לבעיה מסוימת או הברקה נקודתית, ולכן היכולת להפוך לחברה גדולה ומשמעותית הוא נמוך. וזוהי ההצדקה למכור את החברה ברגע שהיא מבשילה חלקית ויכולה להשתלב בחברות מתאימות. כפי שכתבת, מרבית החברות הישראליות מפתחות אפליקציות וכדומה. ובלי לנקוב בשמות, בחברות אלו מוצדק לבצע אקזיט מהיר. אבל, וזה האבל הגדול, ישנן גם חברות ישראליות שמפתחות דברים משמעותיים, כמו חברת Vayyar שמפתחת פתרון כולל לזיהוי של מגוון בעיות רפואיות, או חברת פורמולטור בתחום שוק ההון שמפתחת פלטופרמה למסחר אלגוריתמי ללא צורך בתכנות וכן StoreDot שפיתחה טכנולוגיה להטענת מהירה של סוללות. ועוד רבות. חברות מסוג זה עשויות להישאר בשוק שלהן ויכולות לצמוח לחברות משמעותיות, ולכן אצלן אין הצדקה לביצוע אקזיט. ועליהן גאוותינו. נראה שעל משרד הכלכלה שתומך בחברות סטרטאפ לתת ביטוי להבדל זה בין חברות של פיתוח אפליקציות שיעשו אקזיט ויסתלקו מהארץ לבין אלו שעשויות להתבסס ולגדול ובכך להוסיף משרות למשק.

ווייז לדוגמא נמכרה לפני שנתיים נדמה לי, והיום מעסיקה יותר עובדים בישראל מאשר בזמן המכירה. כנ"ל עוד עשרות חברות, תבדוק ותראה. ברור שיש הרבה חברות שנכשלות לאחר המכירה/הנפקה, ואז מפוטרים עובדים, אבל זה טבעו של כל עסק שנכשל. בסך הכל ישראלים מצוינים בשלבי החיים הראשונים של הקמת העסק, ופחות טובים בשלבים הבאים, שכוללים שיווק, מכירות, שירות לקוחות ועבודה יום יומית משעממת.

אם יש העדפה למכור, זה אומר שאין פה בסיס יציב לחברות גדולות. אחרי מכירה עובדים מפוטרים ובמקרה הטוב עוברים הלאה לחברה אחרת (זה אולי נחמד בפעם הראשונה, אבל אחר כך נהיה רע ומייאש). עובדים שמפוטרים בדרך כלל יעדיפו לקבל דמי אבטלה לפני שימשיכו ועובדים מבוגרים יתקשו למצוא עבודה, בטח לא עם קו״ח שמשתנים כל כמה חודשים. לא צריך להתרברב ולהציג מכירות לחו״ל כמשהו טוב. צריך לעודד יותר הנפקות והשקעות מבפנים.