אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

בור ללא תחתית

54 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
49.
מה עושים עם החולות מכריית המנהרות בתל אביב
בהמשך לכתבה של צוריאל הררי , והנתונים שמציג על כמויות החול האדירות שיווצרו מהחפירות , צודק מר צוריאלי בהציגו את הקושיה על אפשרויות ניצול החולות למטרות חשובות ביותר , אני כאזרח שמבין ויודע יעילות של תכנון , ארגון וניהול עוד לא נתקלתי בשום פרסום ממארגני פרוייקט הרכבת הקלה והתחתית אודות ניצול הכמויות האדירות של החול שיופק מהקידוחים . המסקנה הפשטנית מובילה שישנו "חור שחור " של מובילי הפרוייקט שחוסים ומבוקרים על ידי הגורמים הממלכתיים , ואלה לפחות עד לשלב פרסום הכתבה לא הביאו לידיעת כלל ציבור האזרחים מה השימושים המיועדים לחולות , שגם ככה זה יציב ללא מעט טרדות לוגיסטיות לא פשוטות להובלות החולות . יש לציין שחולות מדינת ישראל מוגנים כמחצב השייך למדינה והפקתו לבנייה רק ברשות ממלכתי. אז מה יעשה ולאיזה שימושים מייעדים את החולות ? חובה על המדינה ורשויותיה לתת את הדעת מיידית ומוטב שהציבור ישותף במידע , וטוב שזה יקרה גם אם זה דקה לפני ....זה אף פעם לא מאוחר מאשר בכייה לדורות .
מיכאל שרביט | 11.07.15
32.
למגיב 8, זה ממש לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר.
עם כל הכבוד לסיום הכריה של המנהרות יש עוד כמה דברים שצרי לעשות לפני שהרכבת מתחילה לפעול. דבר ראשון שצריך זה לסיים את התחנות, אחרי הכל הרכבת לא רק נוסעת, מסתבר שהיא גם צריכה לעצור מדי פעם בשביל להעלות ולהוריד נוסעים. בניית התחנות קצת יותר ארוכה ומסובכת כריית המנהרה עצמה ואין כאן מכונה אחת שעושה הכל, היא חייבת להתבצע ע"י חפירה, בניה וכיסוי. משך בנייה של כל תחנה משתנה בהתאם למורכבות שלה, תחנת קרליבך, למשל, צפויה להפתח אחרי שהרכבת תתחיל לעבוד (זו תחנה מורכבת שכוללת גם תחנה של הקו הירוק). חוץ מזה, עם סיום הכריה יש עוד עבודה רבה לעשות המנהרות לפני שאפשר להניח את המסילות, פעולה שכשלצמה לוקחת זמן, כמו מערכות ניקוז, תשתיות חשמל, מערכות תקשורת, איתות, בקרה ועוד. לאחר שמסיימים את הכל צריך לבצע בדיקות מקיפות של כל המערכות ולבצע נסיעו ניסוי שיכולות להמשך בין מספר חודשים לכמעט שנה (תלוי בהיקף ובמורכבות של המערכות) ורק לאחר כל זה אפשר לפתוח את הקו.
אמיר | 10.07.15
26.
טעות גדולה
1. רק מפתח תקווה עד תל אביב חופרים + תחנות 2. חישוב הנפח מקסימום כ 400000 מ"ק שהם עד מיליון טון בלבד 3. חלק מהחול ראוי לשימוש חוזר ליצירת הבטון בתיעול 4 בעומק ממוצע 10 מטר אין כמעט שורשים 5. בדרך כלל למעלה יש חמרה /טרה רוסה אבל בעומק יש חול קוורץ נקי 6. יתכנו פגיעות במבנים ובבארות עקב וואקום למשיכת מים 7. עקב החול ושאין סלעים החפירה יכולה להיות כ 30 מטר ליממה (לא בשבת) 8.לכן החפירה תארך עם 2 חפרפרות כ 5.5 חודשים 9 יש לצפות לבעיית גשמים עקב התווי הנמוך באיזור
חוכמולוג | 10.07.15
19.
אצלנו, קודם בונים כביש, ורק לאחר מכן מניחים תשתית לתקשורת (=מה שמחייב לפתוח הכביש
הכביש מחדש...). בקיצור, מה שהיה עד היום בנת"ע ושמט"ע, הוא שיהיה בעתיד. ומה יהיה עם ימצאו אתר ארכיאולוגי?...האם יודעים איך ולהיכן להעביר אותו (=או לעקוף אותו?). ולא פחות חשוב...אם חפרפרת אחת כזאת, אפשר להגיע בקלות מישראל לתוך עזה...ובדרך לקחת מהם את החול....
כרגיל,יחשבו אחרי שישימו במקם אחר | 10.07.15
18.
אצלנו, קודם בונים כביש, ורק לאחר מכן מניחים תשתית לתקשורת (=מה שמחייב לפתוח הכביש
הכביש מחדש...). בקיצור, מה שהיה עד היום בנת"ע ושמט"ע, הוא שיהיה בעתיד. ומה יהיה עם ימצאו אתר ארכיאולוגי?...האם יודעים איך ולהיכן להעביר אותו (=או לעקוף אותו?). ולא פחות חשוב...אם חפרפרת אחת כזאת, אפשר להגיע בקלות מישראל לתוך עזה...ובדרך לקחת מהם את החול....
כרגיל,יחשבו אחרי שישימו במקם אחר | 10.07.15
14.
התנזלות קרקעות מילוי (חול ביוחד)
מאוד חמור בעיני, גם חוסר הבנה הוא הרעיון למלא איזורים משופעים ולבנות על קרקע חול שכונת מגורים. אזורים שכאלה חשופים לבלאי קרקע מואץ בתקופות של שטפונות, רעידות אדמה ואפילו בזמן הבניה. הבעיה היא שהקרקע המשמשת למילוי לא נקשרת לשכבת הקרקע והסלע המקומיים ואז כל הבניה שמעל "מתנזלת" : כל הזמן סובלת מסדקים, הבנינים זזים כל הזמן (מה שנקרא בעגה: קרקע עובדת או נעה) באזורים רבים בעולם קרקע כזו הביאה לאסונות מזעזעים בזמן שטפונות, רעידות אדמה. ביפן שכונות שלמות קרסו לתוך הים. (נבנו על קרקע מילוי) , הגבעות של מאליבו בארה"ב קורסות לתוך הים (גבעות מילוי של חול)לגור במקומות כאלה - זה נזק לבתים , ירידת ערך מהירה וסכנת מוות ... להלן מאמר: (יש סרטי וידאו מזעזעים ביוטיוב) https://en.wikipedia.org/wiki/Soil_liquefaction
אמיר | 10.07.15
13.
הכמות אינה גדולה - גבעת החיריה X 10000 מעזריאלי
כך שהכמות אינה באמת גדולה. מעבר לכך מדובר בקרקעות חול וקוורץ ימי. מקום נכון לשפוך אותן הוא באזורי שחיקת חופים(אנחנו בתהליך הדרגתי של הרס קו החוף) מעבר לכך הקרקעות אינן מתאימות להקמת אי מלאכותי שכן קרקעות מבוססות קוורץ (גיר למשל) מגיבות כימית עם המים. (ומי מלח במיוחד) לדוגמא: תופעות הקרסט בארצנו (הבולענים היא תופעה אחרת)
אמיר | 10.07.15
7.
מעפר באנו ולעפר נשוב.....
צרפו העפר מחפירות הרק"ל לכשלשה מליוני מ"ק מכביש 531 ומאחרים,וראו מה היקף הבעיה. אין ,כמו בכל נושא אחר בארץ הקודש חשיבה מערכתית למאגרים זמניים לאורך מסילות או דרכים ראשיות,שיאפשרו שינועם וניצולם למקומות הנידרשים לחומר זה. החשיבה נקודתית,אינטרסנטית,לא כלכלית ברמה הלאומית ולא סביבתית. אשרי העם הניבחר....
yosseff | 10.07.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת