נכון שהמרק הגרמני היה בעל משקל רב ובסיכון תיסוף תמידי בשל עוצמה כלכלית, אגב בדומה לפרנק השווייצרי החזק ששווייץ, בחוכמה רבה, החליטה לא לוותר עליו אבל - למרות חמלה מסוימת, אסור לוותר ליוונים ואפשר להסדיר עימם תמורת ויתור או ממשלה קרואה או השתתפות ברווחי יוון בתמורה להשקעה בתשתיות שלה

השגשוג הגרמני היום לא נובע רק מחריצות גרמנית, אלא גם מעזרה רבה שגרמניה קיבלה מסביב: א. וויתור על חובות שנערך בשנות החימישים והשיישם ב. תוכנית מרשל לשיקום כלכלי ג. הגנה צבאית אמריקאית תוך איסור להקים צבא (במידה מסויימת זה היה כיבוש, אבל כלכלית הוא הועיל לגרמניה) ד. גוש האירו מנע תיסוף של המטבע הגרמני המקומי באופן מלא כפי שהיה אמור להיות לאור מאזן הייצוא ייבוא וכךשיפר את מאזנה. עכשיו, כשהגרמנים נדרשים לעזור בחזרה, מתברר שהם מתעקשים על צעדים שלאו דווקא קשורים לשגשוג הנוכחי שלהם.

מה עם סולידריות עם משלם המיסים הגרמני שהכסף שלו מימן את החגיגות היווניות? או שסולידריות זה רק שאנשים חלשים נאלצים לקחת אחריות על הבחירות המטומטמות שלהם? לא צריכה להיות שום סולידריות עם יוון. או שהיא תחזיר את החובות שלה, לא משנה כמה זה יקח, או שתעוף מאירופה.

כולם יפסידו מההסכם הזה.