אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

תיקון עולם: מדינת טקסס עוטפת את הכסף בזהב

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
למגיב 9 - מי שקובע את כמות הכסף כיום הם הבנקים המסחריים ולא המדינה או בנק ישראל.
הבנקים המסחריים יוצרים כסף ע"י הלוואות. למרות מה שכלכלנים רבים אומרים, הבנק המרכזי לא שולט בכמות הכסף במדינה, לא באמצעות שער הריבית ולא באמצעים אחרים. הוא פשוט מאפשר לבנקים המסחריים לייצר כסף ובמידה והם ייקלעו לצרה הוא יציל אותם. הזהב הוא מתכת המופקת מן הטבע המקבלת את ערכה כתוצאה ממסחר בשוק ההון. כיום ערכה הוא בסביבות 1200 דולר לאונקיה. לפני שנתיים - נגע ב-2000 דולר. האם לדבר כל כך לא יציב אנחנו רוצים להצמיד את כסף המדינה???
בעז הירש | 23.07.15
13.
לא משנה מה מגבה את הכסף. משנה מי קובע את כמותו
דבר ראשון צריך לשים לב שמדובר בניסיון איזוטרי בכמות מאד נמוכה של כסף. התל״ג של טקסס חוצה את קו הטריליון וחצי. מדובר כאן על פחות מאחוז ביחס לתלג. שנית ,תחת תקן הזהב התפתחה שיטת הבנקאות ברזרבה חלקית שכל הרעיון שלה הוא שמפקידי הזהב לא ממש באים לקחת את ההפקדות ולכן אפשר להפיק כמות ניירות שאינם מגובים בזהב אמיתי אבל מתחזים לכאלה. אין מדובר ברזרבה מלאה כפי שאולי אפשר היה להבין מהכתבה. ודבר אחרון. בעולם המודרני הממוחשב אין ממש בעיה לשלוט על כמות הכסף באופן כזה שתתמוך בכלכלה האמיתית ולא תייצר אינפלציה או דיפלציה. צריך רק לקחת את הפריבילגיה שניתנה לבנקים הפרטיים לייצור כספי המדינה כחוב ולהחזירה למדינה. לא לממשלה. למדינה. אפשר לייצר רשות רביעית שתקבע את כמות הכסף המתאימה לפי אותו תנאי הכרחי של שמירה על ערך המטבע באופן הדוק.
אורי ירון | 23.07.15
12.
למגיב 1
אה... אבל... התרסקות הכלכלה האמריקנית בשנות השפל קרתה כשאנשים שתו מים אחרי שאכלו פירות. פסיכומטרי עשית? א' קרה אחרי ב', לא בהכרח אומר ב' קרה בגלל א'... מכיר? מתחילת המאה ה- 19, ועד לסופה, ערך הדולר המגובה נשאר כמעט סטטי. זה אומר שאדם יכול היה להחביא שטרות בחצר ביתו, וכנינו חפר אותם החוצה היה להם את אותו כח קניה! זאת בניגוד לערך הדולר שאיבד 95% מערכו מתחילת המאה ה- 20 ועד היום. פערי המעמדות היו נמוכים כשהשתמשו בכסף שהבנקים והממשלות יכולים לייצר ממנו בלי סוף ולשמן את המקורבים להם. היא לא שיטה מושלמת, אבל היא עדיפה עשרות מונים על שיטת הפיאט הנוכחית!
רבי דוד | 23.07.15
9.
האמנם "הגדלת כמות הכסף במשק תיחלץ אותו ממיתון"?
נניח שיש לנו מדינה שבה יש מיליון תושבים ו-100 מיליון דולר במחזור. על מנת לחלץ את המשק ממיתון הממשלה מחליטה לחלק 100 דולר לכל תושב, כלומר להכפיל את היצע הכסף בכלכלה. מה יקרה? התושבים ישמחו וימהרו אל החנויות על מנת לקנות מוצרים באמצעות הכסף החדש, ואכן בתחילה יווצר הרושם שהביקושים גואים והמיתון יסתיים. אולם הסוחרים יבינו עד מהרה שהיצע הכסף גדל, ולפיכך הוא שווה פחות (אינפלציה). הם יעלו את המחירים פי שניים, הנהירה לחנויות תיעצר והכלכלה תחזור לנקודת המוצא שלה. מסקנה: הגדלת כמות הכסף במשק אינה מחלצת אותו ממיתון, אלא רק מייצרת מראית עין של היחלצות ממיתון. ברגע שבו הממשלה מפסיקה להגדיל את היצע הכסף, האפקט מסתיים ואנחנו חוזרים לנקודת המוצא. למעשה, מצב הכלכלה אפילו גרוע יותר, משום החוסכים נענשו והפסידו כוח קנייה, אין להם יותר תמריץ לחסוך, מה שיקשה על גיוס הון בעתיד. המשקיעים הזרים מאבדים את האמון במטבע ומושכים את השקעותיהם. הגדלת היצע הכסף באופן מלאכותי איננה "עקרון הכלכלה המודרנית", כי אם חורבן הכלכלה המודרנית.
אורן | 23.07.15
6.
היתרון היחחיד של זהב על פני נייר (ל- 5)
זה שזהב לא ניתן להדפיס יש מאין - נכון ניתן לכרות ולקנות זהב, אבל כמות הזהב על כדור הארץ מוגבלת. מה שאומר שבנקים לא יכולים להלוות אחד לשני מיליוני דולרים ובעצם להדפיס כסף סתם ככה. מהלך כזה לא "יגבה" כסף, אבל ימנע את האינפלציה המטורפף שנשענת על חוב.
אלכס | 23.07.15
5.
לזהב אין ערך מלבד זה שאנשים נותנים לו, ז"א שהוא זהה לכסף פיאט בכל מקרה.
החליפו אליל אחד באחר. לזהב אין שימוש, אין בו צורך מלבד להשביע הרגל אנושי קדום. בעניין הזה הוא זהה ל"ארה"ב", או "אירופה". הדולר והיורו, כמו הזהב - הם מה שאנשים חושבים שהם, ולא שום דבר יותר. תצמידו את המטבע לחיטה, לתירס, למים. למשהו שיש לו ערך אינהרנטי ואנשים זקוקים לו.
יוני | 22.07.15
1.
אה... אבל... התרסקות הכלכלה האמריקנית בשנות השפל קרתה כשהכסף היה צמוד לזהב
אז אולי חוסר הצמדה לזהב זאת לא בעייה, ולכן לחזור לזהב לא יפתור כלום? אולי "לא היתה כלכלה שהשתמשה בכסף פיאט שלא התרסק והוחלף באחר" אבל גם לא היתה כלכלה שלא החליפה את ההצמדה לזהב. אז שוב, אולי ההצמדה לזהב לא כזאת מושלמת?
ברלה | 22.07.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת