לא פוטרתי, אבל הביאו אותי למצבים שגרמו לי להרגיש שאין לי מקום בחברה יותר. היו הרבה דברים קטנים, אבל בראשם עמדה ציפיה שאוותר על תפקידי הקודם והעברתי לתפקיד זוטר ולא נוח כי אני עובדת פחות שעות (7 במקום 9). כמובן שעקב כך הגיעה גם פגיעה בשכר תחת אותו התירוץ. ולחשוב שהמנהלת היא אישה שרוצה גם היא ילדים בקרוב

זה המצב במדינה שלנו. מדינה שקמה בין היתר על ערכים של דאגה לזולת וערבות הדדית הפכה למדינת בצע כסף וחישובים כלעליים גרידא ללא כל התייחסות ראויה לאדם באשר הוא אדם. בושה. והלוואי וכל המעסיקים שנוקטים בעצמדה זו יכשלו כשלון חרוץ.

ועוד איך תופעה קבועה גם לי עשו זאת והיום הם יקבלו תביעה של החיים שלהם מעסיקים זבל בנות תלחמו!!!! אני הייתי עובדת חרוצה ומעולם לא נאמר לי שביצעתי דבר לא תקין בדיוק ב 60 הימים פוטרתי ללא אסמכתאות ללא הוכחות ללא כלום. הכל מוקלט כל השימוע הפיקטיבי חסר הבסיס.

הצד של האשה מובן וברור אבל גם למעסיק זו בעיה גדולה סה"כ. להכשיר עובדת חדשה לתקופה של מספר חודשים ועד שהיא לומדת את התפקיד, לפטר אותה ולקבל בחזרה את העובדת שלו שפתאום צריכה לצאת מוקדם מאוד הביתה (וברור שזה בסדר שהיא צריכה לצאת) והכי דפוק זה שהיא יכולה לצאת לשלושה חודשים או חצי שנה או שנה והוא פשוט לא יודע מתי היא אכן תחזור. היא גם יכולה להודיע שהיא לא חוזרת בכלל ועדיין לקבל פיצויים. אני בעד הנשים, באמת, אבל למעסיקים זה חתיכת כאב ראש

והלוואי והיה לי הכח הנפשי להלחם כנגד המעסיק. העדפתי לגדל את הפעוט שלי בנחת. אל תתנו שזה יקרה גם לכן!!

היא היתה מוערכת כל כך אז אפילו לא התקשרו לעדכן אותה? היא לא דיברה עם החברים שלה אפילו פעם אחת במהלך חופשת הלידה שלה? מישהי כל כך מוערכת ורצינית יכולה להקדיש כמה שעות בשבוע כדי להתעדכן ולהתנהל מול מקום העבודה שלה. לא רק לשבת בבית ולחכות לכסף שייכנס.

בהתחלה ניסו לשכנע אותי להאריך את חופשת הלידה, כמובן על חשבוני. אחר כך שלחו אותי לעשות כל מיני עבודות רס"ר עד שתעבור התקופה ויהיה אפשר לפטר אותי. חוויה קשה, בייחוד מיד אחרי לידה, עם תינוקת קטנה. והייתי עובדת טובה וחרוצה - אבל יותר יקרה מהמחליפה.

אנשים קקות